|
ויתן לךוְיִתֶּן לְךָ היא תפילה הנאמרת במוצאי שבת, מיד לאחר תפילת ערבית, או אחרי הבדלה, מורכבת מלקט של פסוקי ברכה והצלחה, ונאמרת כדי לפתוח את השבוע החדש, בסימן טוב. המנהג מוזכר בספרים כל בו ואבודרהם. רבי אברהם בן נתן בספרו 'המנהיג' אומר: "מנהג כל ישראל לומר "ויתן לך", וכל הפסוקים של ברכות, כדי שיתברכו בשבת הבאה (בשבוע הבא), ומעתה ועד עולם". סדר התפילהיש כמה נוסחאות לתפילה (עיין לקמן במנהגים). הכי ידוע הוא הנוסח של אשכנז המזרחי, והוא המתואר כאן. התפילה פותחת בברכתו של יצחק ליעקב ”וְיִתֶּן-לְךָ, הָאֱלֹקִים, מִטַּל הַשָּׁמַיִם, וּמִשְׁמַנֵּי הָאָרֶץ--וְרֹב דָּגָן, וְתִירֹשׁ”[1]. לאחר מכן ברכת יעקב למנשה ואפרים ”הַמַּלְאָךְ הַגֹּאֵל אֹתִי מִכָּל-רָע, יְבָרֵךְ אֶת-הַנְּעָרִים, וְיִקָּרֵא בָהֶם שְׁמִי, וְשֵׁם אֲבֹתַי אַבְרָהָם וְיִצְחָק; וְיִדְגּוּ לָרֹב, בְּקֶרֶב הָאָרֶץ”[2]. בהמשך ברכת משה לבני ישראל בתחילת פרשת דברים ”ה' אֱלֹקֵיכֶם, הִרְבָּה אֶתְכֶם; וְהִנְּכֶם הַיּוֹם, כְּכוֹכְבֵי הַשָּׁמַיִם לָרֹב. ה' אֱלֹקֵי אֲבוֹתֵכֶם, יֹסֵף עֲלֵיכֶם כָּכֶם--אֶלֶף פְּעָמִים; וִיבָרֵךְ אֶתְכֶם, כַּאֲשֶׁר דִּבֶּר לָכֶם”[3]. פסוקים מתוך מעמד הברכה בפרשת כי תבוא (שלא כסדר הפרשה) ”בָּרוּךְ אַתָּה, בָּעִיר; וּבָרוּךְ אַתָּה, בַּשָּׂדֶה. בָּרוּךְ פְּרִי-בִטְנְךָ וּפְרִי אַדְמָתְךָ, וּפְרִי בְהֶמְתֶּךָ--שְׁגַר אֲלָפֶיךָ, וְעַשְׁתְּרוֹת צֹאנֶךָ. וכו'”[4]. פסוק הברכה למי שמקיים את מצוות שמיטת כספים ”וְהַעֲבַטְתָּ גּוֹיִם רַבִּים, וְאַתָּה לֹא תַעֲבֹט, וּמָשַׁלְתָּ בְּגוֹיִם רַבִּים, וּבְךָ לֹא יִמְשֹׁלוּ”[5]. פסוק הסיום מברכת משה לבני ישראל בפרשת וזאת הברכה ”אַשְׁרֶיךָ יִשְׂרָאֵל מִי כָמוֹךָ, עַם נוֹשַׁע בַּ-ה', מָגֵן עֶזְרֶךָ, וַאֲשֶׁר-חֶרֶב גַּאֲוָתֶךָ; וְיִכָּחֲשׁוּ אֹיְבֶיךָ לָךְ, וְאַתָּה עַל-בָּמוֹתֵימוֹ תִדְרֹךְ”[6]. לאחר מכן לקט פסוקים מנביאים וכתובים, הכולל בין שאר הפסוקים, גם שלוש 'הפוכות' (פסוקים העוסקים בהפיכת אבל לששון), שלוש 'פדויות' (פסוקים העוסקים בפדיון מצרה), ושלוש 'שלומות' (פסוקים העוסקים בשלום). צירוף הפסוקים הללו לתפילה הוא על פי המלצתו של רב הונא בר אמי בשם רבי פדת בשם רבי יוחנן האומר בנושא הטבת חלום: ”אמר רב הונא בר אמי אמר ר' פדת א"ר יוחנן הרואה חלום ונפשו עגומה...יטיבנו בפני שלשה ליתי תלתא ולימא להו חלמא טבא חזאי ולימרו ליה הנך טבא הוא וטבא ליהוי רחמנא לשוייה לטב שבע זימנין לגזרו עלך מן שמיא דלהוי טבא ויהוי טבא ולימרו ג' הפוכות וג' פדויות וג' שלומות...”[7] התפילה מסתיימת באגדת רבי יוחנן מתוך מסכת מגילה ”אמר רבי יוחנן: כל מקום שאתה מוצא גבורתו של הקדוש ברוך הוא אתה מוצא ענוותנותו, דבר זה כתוב בתורה ושנוי בנביאים ומשולש בכתובים. כתוב בתורה כי ה' אלקיכם הוא אלקי האלקים ואדוני האדונים וכתיב בתריה עושה משפט יתום ואלמנה. שנוי בנביאים כה אמר רם ונשא שוכן עד וקדוש וכתיב בתריה ואת דכא ושפל רוח משולש בכתובים, דכתיב סולו לרוכב בערבות בי-ה שמו וכתיב בתריה אבי יתומים ודיין אלמנות”[8] רבי יצחק בן אריה יוסף דוב בסידורו 'עבודת ישראל' מסביר את הסיבות להכנסת אגדת רבי יוחנן לתפילה "ויתן לך"[9].
לאחר מכן, אומרים תהילים קכ"ח, "שיר המעלות אשרי כל ירא ה'", ובחלק מקהליות אשכנז שרים מזמור זה בניגון. מנהגיםישנם מנהגים שונים לגבי זמן האמירה. יש האומרים את התפילה בתוך תפילת ערבית, יש האומרים לאחר התפילה לפני הבדלה, ויש האומרים אחרי הבדלה.[10] בקהילות אשכנז המערביות, אומרים נוסח מקוצר של ויתן לך, הכולל רק חלק מהפסוקים.[11] אצל יהודי איטליה יש עוד סדר לפסוקים,[12] ויש סדר נוסף בנוסח רומניא.[13] מנהג חסידי לומר את "ויתן לך" בזוגות (2 אנשים יחדיו), והמהדרים מצביעים זה על זה, באומרם "ברוך אתה בעיר, ברוך אתה בשדה...". מסופר כי האר"י הקדוש, למרות שנהג לומר בדרך כלל את "ויתן לך" בביתו, כאשר התפלל בבית הכנסת האשכנזי, אמר את התפילה בבית הכנסת כמנהג המקום. מסופר כי האדמו"ר מגוסטינין היה אומר: "איני יודע איך באפשרות איש ישראל שיהיה לו פרנסה בימות השבוע אם אינו אומר פסוקי "ויתן לך" במוצאי שבת".[14] קישורים חיצוניים
הערות שוליים
|
