|
חטיבת קרייתי
חטיבת קרייתי (חטיבה 4, בעבר נקראה חטיבה 166 וחטיבה 602) היא חטיבת שריון במילואים הכפופה לעוצבת המפץ, אוגדת מילואים בפיקוד הצפון, נכון להיום היא חטיבת השריון היחידה במילואים שמפעילה מרכבה סימן 4. בעבר הייתה חטיבת חי"ש של "ההגנה" ולאחר מכן חטיבה סדירה בצה"ל. חטיבת קרייתי במלחמת העצמאותהקמההחטיבה הוקמה בתל אביב בפברואר 1948, על בסיס פלוגות חי"ש, לאחר שחטיבת גבעתי, שכללה את גדודי החי"ש המובחרים מאזור תל אביב, הוצאה מהעיר לאזור הדרום. החטיבה כללה שלושה גדודי חי"ר, בוגרי גדנ"ע חילוניים ודתיים וגדוד חי"ם (חיל משמר). גבול החטיבה היה המרחב העירוני של העיר תל אביב מנחל הירקון בצפון ועד בת ים בדרום ועד יאזור (אזור) במזרח. בתחומי החטיבה היה קו הגבול העירוני הפתלתל בין תל אביב ליפו והכפרים סלמה (כפר שלם) ואבו כביר. החטיבה אבטחה את הדרכים מחולון ומקוה ישראל אל העיר ואת ראשית הדרך לירושלים דרך הכפרים הערבים יאזור ובית דג'אן (בית דגן). בצפון גיזרתה שמרו כוחות החטיבה על שדה דב. מבצע חמץ ואחריו
בשיתוף עם כוחות חטיבת אלכסנדרוני, גבעתי ופלמ"ח פעלה החטיבה במבצע חמץ לכיבוש יפו. ההיכרות הקרובה של החיילים עם האזור, כתושביו, סייעה רבות להצלחת המבצע. ב-13 במאי 1948 קיבל לידיו מפקד החטיבה, מיכאל ("ג'יימס") בן גל, את כתב הכניעה של ערביי יפו. בהמשך לכיבוש יפו, משאובטחו תל אביב וסביבותיה המיידיות, נפרסה החטיבה מזרחה לגוש דן, בקו צריפין - יהודייה בקירוב. ב-11 ביוני 1948 (ד' בסיוון תש"ח), נפלו 12 מלוחמי גדוד 42 בקרב בפאתי לוד. שמותיהם חקוקים באנדרטת גדוד 42 בצריפין ובאנדרטת גדוד 42 בגן ההגנה ברמלה.  פרשת אלטלנה
על אף שיתוף הפעולה עם יחידת האצ"ל בתל אביב והלחימה שכם אל שכם בעת מבצע חמץ, תפקידה הבא של החטיבה ב-22 ביוני 1948 היה לאבטח את חוף תל אביב בעת העימות עם אוניית הנשק של האצ"ל, אלטלנה, תפקיד שאותו סירבו אנשי החטיבה לבצע.[1] מבצעים לאחר ההפוגהבהפוגה הראשונה הושבעו חיילי החטיבה לצה"ל ובהמשך פעלו במבצע דני וכבשו את הכפר הערבי סלביט (עליו הוקם קיבוץ שעלבים). בתחילת ההפוגה השנייה החליט בן-גוריון על מבצע בצר ללכידת משתמטים ועריקים משירות צבאי בתל אביב. המבצע הוטל על חטיבת קרייתי המקומית. משלט 219
ב־15 ביולי 1948 הוקם גדוד 142 (גדוד ב"חיל המשמר"-חי"מ) בחטיבה. חמישה ימים בלבד לאחר הקמת הגדוד, נתקבלה פקודה ממטה החטיבה לתפיסת משלט 219. ב-24 בספטמבר 1948, הייתה התקפה של כוחות לגיון וכפריים מהסביבה, והמשלט נכבש על ידי האויב. רק לקראת הצהרים, לאחר פניות של הכוח במשלט לסיוע, הגיעו פלוגות מגדוד 44 וכוח נוסף מגדוד 42, של חטיבת קרייתי ועד השעה שתיים וחצי בצהרים הן השלימו את כיבוש המשלט חזרה לידינו. פלוגה א' של הגדוד איבדה בקרב זה 23 מלוחמיה וגופות החללים חוללו. בין חללים אלו גם שני חיילים נעדרים (שנעדרים עד היום). מספר המשרתים בחטיבה ערב הקמת המדינה היה 2,504.[2] עם הקמת צה"ל הפכה קרייתי לחטיבה 4. גדודי קרייתי
לאחר מלחמת העצמאות    מבצע קדשבמלחמת סיני, החטיבה בפיקוד אל"ם יוסף הרפז, כללה 3 גדודי חי"ר - גדוד 42 בפיקוד רס"ן יצחק טמיר, גדוד 43 בפיקוד רס"ן אוריאל אליצור, וגדוד 127 בפיקוד רס"ן נחמן ניר, פלס"ר חטיבתית בפיקוד סרן צבי בן צור, גמ"כ (גדוד מרגמות כבדות) 341 בפיקוד רס"ן מ. גרנות, וגונדת נ"ט 841. החטיבה פעלה תחת פיקוד אוגדה 38 בפיקוד אל"ם יהודה ואלך, ולחמה בגזרה המרכזית של חצי האי סיני. גדוד מהחטיבה אבטח את אזור נח'ל לאחר כיבושו. מלחמת ששת הימיםבמלחמת ששת הימים, החטיבה בפיקוד אל"ם משה יטבת, כללה 3 גדודי חי"ר - גדוד 42, גדוד 43, וגדוד 127, 3 גדודי חי"ם - גדוד 940, גדוד 952, וגדוד 960, ופלוגת סיור חטיבתית (פלס"ר 47). החטיבה פעלה כחטיבה מרחבית בגזרה הירדנית, גדודי החי"ר של החטיבה היו מפוזרים במוצבים שונים באזור השפלה. עם פרוץ הקרבות קיבלה החטיבה פיקוד על שתי פלוגות חי"ר על זחל"מים, פלוגת טנקי AMX-13 מגדוד 19 מחטיבה 60, ויחידת סיור פיקודית - סיירת חרוב בפיקוד רס"ן צימל מוגברת במחלקת שריוניות מסיירת דוכיפת ובפלוגת צוערים מבה"ד 1, בהמשך חבר אליה גדוד צנחנים 98 בפיקוד סא"ל אלישע שלם מחטיבה 80, ושני הגדודים האורגניים שלה שנאספו מהמוצבים. החטיבה כבשה את מובלעת לטרון, אזור בית חורון והרי גופנא והגיעה עד פאתי העיר רמאללה. במהלך הקרבות נפצע מפקד החטיבה משה יטבת, ומפקדה לשעבר יוסף הרפז מילא את מקומו. מלחמת יום הכיפורים
ב-1972 עברה החטיבה הסבה לחטיבה ממוכנת. עם פרוץ מלחמת יום הכיפורים ב-6 באוקטובר 1973 כללה החטיבה בפיקוד אל"ם יעקב הדר 3 גדודים:
בהמשך המלחמה הצטרפו לחטיבה יחידות נוספות:
ב-7 באוקטובר יצאה החטיבה מהימ"ח במחנה כורדני על זחלים לרמת הגולן. באזור מעלה גמלא תוגברה בגדוד מילואים 39 מחטיבה 188 בפיקוד סא"ל יואב וספי. בדרכם לאזור הלחימה נתקלו בגדוד של חטיבה 47 הסורית שהגיע למרחק של כ-7 ק"מ מהכנרת, טנקי חטיבה 4 השמידו את הגדוד הסורי. הייתה זו החדירה העמוקה ביותר של הסורים ברמת הגולן. לאחר מכן עלתה לרמת הגולן. בערב 7 באוקטובר צורף לחטיבה גדוד הטנקים 61 מחטיבה 205 בפיקוד סא"ל משה מלר. החטיבה תוגברה בגדס"ר 288 בפיקוד סא"ל צביקה דהב, לחמה תחת פיקוד אוגדה 146 והשתתפה בקרבות הבלימה והתקפת הנגד הישראלית ברמת הגולן, ובקרב אום בוטנה והמשיכה לפעול כנגד כוחות שריון סורים וירדנים עד סוף הלחימה בקרבות במובלעת הסורית. לאחר מלחמת יום הכיפורים ועד שנות האלפייםבשנת 1979 אורגנה החטיבה מחדש בתור חטיבה משוריינת עם 3 גדודי טנקי שוט קל. שמה שונה לחטיבה 166 ובהמשך לחטיבה 602, ובשנת 1987 הצטיידה החטיבה בטנקי מרכבה סימן 1. ב-2003 עברה החטיבה מעוצבת הגליל לעוצבת המפץ, אוגדת מילואים משוריינת הכפופה לפיקוד הצפון, ובשנת 2005 שונה שם החטיבה שוב לחטיבה 4.[4] החל מ-2009 החטיבה מפעילה טנקי מרכבה סימן 4. לקראת סיום מבצע צוק איתן הצטרפו טנקים וחיילי מילואים מחטיבת קרייתי אל הפעילות של חטיבה 401. כיום גדודי החטיבה הם:
עם פרוץ מלחמת חרבות ברזל גויסה החטיבה. בהתקפה של אוגדה 98 (עוצבת האש) לכיבוש ח'אן יונס, נלחמו כוחות צוות הקרב של חטיבת קרייתי בפיקוד המח"ט מיקי שרביט יחד עם צוותי קרב חטיבתיים של חטיבה 55 וחטיבת גבעתי, וגדוד הנדסה 7071 וכיתרו את העיר תוך ביצוע מבצעים, התקפות ופשיטות ממוקדות נגד פלוגות בחטיבת ח'אן יונס של ארגון הטרור חמאס. בתמרון היבשתי בדרום לבנון נטל חלק גדוד הנדסה 7071 אשר השתתף ככח הנדסי במסגרת עוצבת המפץ אשר פעלה בגזרה המערבית יחד עם צק"ח 2 וצקח 205. אנדרטאות החטיבה ויחידותיה
מפקדי החטיבה
לקריאה נוספת
קישורים חיצוניים
הערות שוליים
|
|||||||||||||||||||||||||||||||||||||||||||||||||||||||||||||||||||||||||||||||||||||||||||||||||||||||||||||||||||||||||||||||||||||||||||||||||||||||||||||||||||||||||
