|
יחסי דנמרק–הודו
 יחסי דנמרק-הודו הם יחסי החוץ בין דנמרק להודו. לדנמרק יש שגרירות בניו דלהי, ולהודו יש שגרירות בקופנהגן.[1][2] היסטוריהטאנקבאר, עיר בדרום הודו במדינת טאמיל נאדו, הייתה מושבה דנית בהודו מ-1620 עד 1845. היא נמכרה, יחד עם שאר היישובים הדניים בהודו, ובראשם סרמפור (כיום במערב בנגל), לבריטניה הגדולה בשנת 1845. איי אנדמן וניקובר יושבו על ידי דנמרק, עד שנמכרו לבריטים בשנת 1868, שהפכו אותם חלק מהמושבה שלהם של הודו הבריטית. לאחר קבלת העצמאות בשנת 1947, ביקור ראש ממשלת הודו, פאנדיט ג'וואהרלאל נהרו, בדנמרק ב -1957, הניח את הבסיס ליחסים ידידותיים בין הודו לדנמרק, שסבל מאז. היחסים הבילטראליים בין הודו לדנמרק הם לבביים וידידותיים, המבוססים על שיתוף פעולה בתחומים פוליטיים, כלכליים, אקדמיים ומחקריים. היו ביקורים תקופתיים ברמה גבוהה בין שתי המדינות.[3] ביקור ראש ממשלת דנמרקאנדרס פוג רסמוסן, ראש ממשלת דנמרק לשעבר, בלוויית משלחת עסקית גדולה, ערך ביקור ממלכתי בהודו בין התאריכים 4–8 בפברואר 2008. הוא ביקר את אינפוסיס, את ביוקון ואת איים בנגלור בבנגלור ובאגרה. הוא השיק "תוכנית פעולה בהודו", שקראה לחיזוק הדיאלוג המדיני, לחיזוק שיתוף הפעולה בסחר ובהשקעות, מחקר במדע וטכנולוגיה, אנרגיה, אקלים וסביבה, תרבות, חינוך, חילופי סטודנטים ומשיכת כוח אדם מיומן ומומחי IT לדנמרק לתקופות קצרות. שתי המדינות חתמו על הסכם להקמת הוועדה המשותפת הדו-צדדית לשיתוף פעולה. בעיותבחודש יולי 2012, החליטה ממשלת הודו לצמצם את הקשרים הדיפלומטיים שלה עם דנמרק לאחר סירובם לערער בבית המשפט העליון שלהם נגד החלטה של בית המשפט התחתון שלה לדחות את ההסגרה של מקרה הנשק הנוטף של פרוליה הנאשם קים דייוי שידוע גם כנילס הולק. כשהיא כועסת על סירובה של דנמרק לפעול על פי בקשותיה החוזרות ונשנות של הודו לערער בבית המשפט העליון שלהם כדי להקל על הסגרתו של דייוי להודו, פרסמה ממשלת הודו חוזר המנחה את כל הפקידים הבכירים שלא להיפגש או לארח כל דיפלומט דני שהופיע בהודו.[4] השקעותדנמרק מדורגת במקום ה-26 בקרב המשקיעים הזרים בהודו. במהלך השנים 2008 ו-2009 ההשקעה הדנית הישירה בהודו הייתה 57 מיליון ו-75 מיליון דולר אמריקני בהתאמה. הסכמיםהסכמים דו-צדדיים חשובים:
קישורים חיצונייםהערות שוליים
|
|||||||||||||||||||||||||||||||||||||
