יחסי טורקיה – ערב הסעודית
יחסי טורקיה–ערב הסעודית הם היחסים הפוליטיים, המסחריים, הדיפלומטיים והצבאיים בין הרפובליקה הטורקית ובין הממלכה הערבית הסעודית. נכון לשנת 2018, בין שתי המדינות מתקיימים יחסים דיפלומטיים מלאים ומערכת מסחר מפותחת. אף על פי כן, לעיתים נוצרות מתיחויות פוליטיות ביניהן. בנוסף, שתי המדינות חברות בארגון הסחר העולמי ובארגון לשיתוף פעולה אסלאמי, ושתיהן בעלות ברית קרובות של ארצות הברית. לפי סקר שנערך בשנת 2013, 26% מהטורקים מחזיקים בדעות חיוביות לגבי ערב הסעודית, בעוד 53% מחזיקים בדעות שליליות, מה שהופך את סעודיה למדינה הנראית בטורקיה באופן השלילי ביותר בין כל מדינות העולם המוסלמי.[1] היסטוריההקמת המדינותבשנת 1517 כבשה קודמתה של טורקיה המודרנית, האימפריה העות'מאנית, את אזור החג'אז מידי הממלוכים. כיום, אזור החג'אז הוא חלק משטחה של ערב הסעודית. האימפריה העות'מאנית לא ראתה צורך בכיבוש חלק הארי של חצי האי ערב, הנג'ד (אנ'), המדברי ברובו, מפני שהחג'אז כולל תחתיו את הערים הקדושות לאסלאם, מכה ומדינה, וגם מוצא נוח לים. לאחר שהאימפריה העות'מאנית הצטרפה לברית מעצמות המרכז במלחמת העולם הראשונה, החזירו לעצמם הערבים המקומיים, בהנהגת השריף חוסיין בן עלי, את שלטונם במקום, בתמיכת מדינות ההסכמה והאימפריה הבריטית בפרט. אירועים אלה נודעו בשם "המרד הערבי". כתוצאה מכך, הוענקה עצמאות לממלכת חג'אז, והיא נותרה ריבונית עד שנכבשה על ידי סולטנות נג'ד השכנה. על שטחי האימפריה העות'מאנית באסיה הקטנה הוקמה בשנת 1923 הרפובליקה הטורקית, לאחר ניצחונה במלחמת העצמאות של טורקיה. בה בעת, התקיים האיחוד בין נג'ד לחג'אז בשם "ממלכת נג'ד וחג'אז" עד 1932. בשנה זו שינתה הממלכה את שמה ל"ממלכת ערב הסעודית", והיא ידועה בשם זה גם כיום. לאחר הקמתה של ערב הסעודית, כוננו שתי המדינות יחסים דיפלומטיים. היסטוריה מודרניתמאז כינון היחסים הדיפלומטיים בין שתי המדינות, הן, כאמור, מקיימות מסחר תקין אך מתיחויות פוליטיות נוצרות ביניהן לעיתים. לאור המשבר הדיפלומטי הקטרי, היחסים הדיפלומטיים בין המדינות התערערו, בשל תמיכתה של טורקיה בקטר במהלך המשבר. נטען כי התמיכה הטורקית בקטר נובעת מן הרצון למנוע מערב הסעודית להתחזק כדי שטורקיה תוכל להגדיל את מרחב ההשפעה שלה בעצמה.[2] בגלל תמיכה זו, איימה ערב הסעודית להטיל סנקציות על טורקיה. בתגובה, האשים הנשיא הטורקי רג'פ טאיפ ארדואן את ערב הסעודית בכפירה ובהיותה לא-אסלאמית. ב-2 באוקטובר 2018, על מנת להסדיר הליך גירושים, נכנס הכתב הסעודי של ה"וושינגטון פוסט", ג'מאל ח'אשוקג'י, לקונסוליה הסעודית באיסטנבול, שם נעלמו עקבותיו. על פי טענת טורקיה, מפני שח'אשוקג'י נהג להשמיע ביקורת נגד המשטר הסעודי, נרצח ח'אשוקג'י בקונסוליה וגופתו בותרה.[3] ב-20 באוקטובר אישרה ערב הסעודית כי ח'אשוקג'י אכן מצא את מותו, בעקבות מריבה בקונסוליה.[4] בעקבות הרצח הורעו היחסים בין טורקיה לסעודיה: נשיא טורקיה ארדואן נשא נאומים חריפים נגד המעורבים במעשה וטען כי ההוראה לבצע אותו ניתנה "מהדרגים הגבוהים ביותר בסעודיה". בשיא המשבר הטילה סעודיה החסם לא רשמי על מוצרים המיוצאים מטורקיה, צעד שגרם לירידה דרמטית של כחמישה מיליארד דולר בהיקף הסחר בין השתיים. המשטר הסעודי גם אסר לזמן מה לשדר בארצו אופרות סבון פופולריות מטורקיה.[5] במהלך שנת 2022, התחממו היחסים בין המדינות[6] ויורש העצר הסעודי, מוחמד בן סלמן אל סעוד אף ביקר בטורקיה. לפני כן, הגיע ארדואן לביקור ראשון זה חמש שנים בסעודיה, במה שהיה האות המשמעותי הראשון לתיקון היחסים. נעשה מאמץ, בראש ובראשונה מהצד הטורקי, לשפר את היחסים, וכדי לעשות זאת הסכימה התביעה בטורקיה לבטל את המשפט שהתכוונה לערוך ל-26 סעודים הנאשמים (שלא בנוכחותם) ברצח חשוקג'י. במקום זאת נאותה להסתפק בכך שסעודיה תטפל בהם.[5] ייצוג
ראו גםקישורים חיצונייםהערות שוליים
|