יחסי מיאנמר – ערב הסעודית
יחסי ערב הסעודית–מיאנמר הם היחסים הבילטרליים בין רפובליקה של איחוד מיאנמר להממלכה הערבית הסעודית. למיאנמר יש שגרירות בריאד, בירת ערב הסעודית, ולערב הסעודית יש שגרירות ביאנגון, בירת מיאנמר. היחסיםמיאנמר וערב הסעודית כוננו יחסים ביניהן ב-2004[1]. היחסים בין ערב הסעודית למיאנמר החלו לצבור תשומת לב מסוימת רק לאחר שמיאנמר החלה לדכא את בני הרוהינגיה בשנת 2012. ערב הסעודית נמנעה במידה רבה מלגנות את מיאנמר, עקב עסקים רווחיים שלה באיגוד מדינות דרום-מזרח אסיה, שכן סעודיה ביקשה להרחיב את האינטרסים שלה ואת היחסים כלכליים שלה עם סין[2][3]. עם זאת, ערב הסעודית מתחה ביקורת על מיאנמר על התעללות באוכלוסיית בני הרוהינגיה והרחיבה את הסיוע שלה להם, אם כי נדרשה להמשיך את העסקים שלה עם סין ברחבי מיאנמר[4][5].[דרושה הבהרה] ערב הסעודית הסכימה לקבל 250,000 רוהינגים ומוסלמים בורמזים אחרים מאז 2009. עם מותו של עבדאללה, מלך ערב הסעודית ב-2015, המלך החדש סלמאן נקט בגישה נוקשית יותר כלפי בני הרוהינגיה, ועצר 3,000 בני רוהינגיה לפני ששלח אותם חזרה למיאנמר ובנגלדש ב-2019[4][6]. בשנת 2020, היחס של סעודיה לפליטי הרוהינגיה היה לא יציב: המדינה סיפקה הקלות תושבות ל-190,000 מוסלמים בורמזים, ובמקביל דווח גם על גירוש קבוצה נוספת של פליטי רוהינגה[7][8]. הווהאביזם של ערב הסעודית מוטל בספק גם בשל תפקידו לתדלק טרור והתקוממויות במיאנמר, בעיקר בקרב אוכלוסיית הרוהינגיה[9].[דרושה הבהרה] בנוגע ליחסי תרבות, מוסלמים בורמזים הצליחו להשתלב בערב הסעודית ולדבר בעיקר בשפה הערבית ולאחרונה הוחלט לטפל בנושאי התושבות כדי לשלב אוכלוסייה נוספת של בורמזים במדינה[10]. קישורים חיצונייםהערות שוליים
|