לוס ריוס
מחוז לוס ריוס (בספרדית: Región de Los Ríos; נהגה: [loz ˈri.os]; מילולית: "מחוז הנהרות") הוא אחד מ-16 המחוזות של צ'ילה, שטחו 18,429 קמ"ר, ורק ארבעה מחוזות בצ'ילה קטנים ממנו. הוא גובל במחוז אראוקניה בצפון בפרובינציית נאוקן הארגנטינאית במזרח, ובמחוז לוס לאגוס בדרום, וכמרבית מחוזות צ'ילה- באוקיינוס השקט במערב. מבחינה מנהלית מחולק מחוז לוס ריוס לשתי פרובינציות: ואלדיביה וראנקו ושכוללות בתוכן 12 קומונות, שהבולטות שבהן הן ואלדיביה שמשמשת גם כבירת המחוז ולה אוניון. ובמפקד האוכלוסין שנערך בשנת 2017 התגוררו באראוקניה 384,837 תושבים[1]. בעוד שמרבית מחוזות צ'ילה הוקמו ב-1974, לוס ריוס הוא אחד משני מחוזות חדשים שהוקמו ב-2007[2] (בנוסף למחוז אריקה ופרינאקוטה). עד אז, היה המחוז פרובינציה של מחוז לוס לאגוס, בשם ואלדיביה. היסטוריהואלדיביה זכתה למעמד של מחוז בסמוך לעצמאות צ'ילה. העיר אמנם לא הייתה חשובה במיוחד באותה העת, אך ראשי המדינה הצעירה חששו כי התושבים הספרדים הרבים באזור יהוו איום על עצמאות המדינה כולה אם לא תינתן להם מידה מסוימת של אוטונומיה. במהלך המאה ה-19 התפתחה העיר, עקב הגעת מהגרים רבים, בעיקר מגרמניה, ועד 1900, כבר הייתה לאחת הערים המתועשות במדינה. עם זאת, רעידת האדמה הגדולה שפקדה את האזור ב-1960, שבמהלכה נהרגו כ-6,000 בני אדם, גרמה לנזק רב בעיר, והיא החלה לדעוך. ב-1974, בעקבות ההפיכה הצבאית, החליט ממשלו של אוגוסטו פינושה לחלק מחדש את מחוזות המדינה. במסגרת החלטה זו הוחלט כי ואלדיביה תהפוך לפרובינציה במחוז לוס לאגוס, שבירתו פוארטו מונט. בשנת 2005 יזם נשיא צ'ילה ריקארדו לאגוס את הקמת המחוז מחדש, ולאחר אישור הקונגרס, המהלך נכנס לתוקף ב-5 באפריל 2007. כחלק מהמהלך, נשקלה האפשרות לכלול במחוז גם את פרובינציית אוסורנו, ואחת האפשרויות הייתה אף להפוך את העיר אוסורנו לבירת המחוז החדש כולו, ואולם במשאל עם שנערך בפרובינציית אוסורנו ב-2006 העדיפו התושבים להישאר במחוז לוס לאגוס. גאוגרפיהככלל, כולל המחוז ארבע רצועות גאוגרפיות, ממזרח למערב: רכס הרי האנדים, הפרקורדיירה ("קדם הרכס"), העמק המרכזי ורכס החוף. באזור האנדי מספר הרי געש פעילים: ויאריקה (2,847 מ'), מוצ'ו-צ'וסוונקו (2,422 מ'), קטרופיאן (2,360 מ'), פויווה-קורדון קאויה (2,236 מ') וקאראן-לוס ונאדוס (1,114 מ'). מההרים זורמים מערבה נהרות רבים, המעניקים למחוז את שמו. בין הנהרות הבולטים: בואנו (130 ק"מ), קרוסס (125 ק"מ), סן פדרו (77 ק"מ), פילמאיקן (68 ק"מ) וקאיה-קאיה (55 ק"מ). במחוז גם אגמים רבים, ובהם האגם הרביעי בגודלו בצ'ילה, אגם ראנקו (410 קמ"ר), וכן פויווה (157 קמ"ר), קלאפקן (121 קמ"ר), פאנגיפויי (116 קמ"ר), אגם רינייווה (77 קמ"ר), מאיווה (49 קמ"ר) ופיריווייקו (40 קמ"ר). האזור הכולל את האגמים קלאפקן, פאנגיפויי, רינייווה ופיריווייקו, וכן את האגמים נלטומה, פייאיפה ופויינקה, מכונה אזור שבעת האגמים. בתחומי המחוז שלושה פארקים לאומיים: אלרסה קוסטרו, ויאריקה (שחלקו הצפוני במחוז אראוקניה) ופויווה (שחלקו הדרומי במחוז לוס לאגוס). פרובינציות ועריםהמחוז מחולק לשתי פרובינציות:
קישורים חיצוניים
הערות שוליים
|