מבטחים (מושב)
מִבְטַחִים הוא מושב בחבל אשכול, סמוך לרצועת עזה, המשתייך לתנועת המושבים. שטחו 4,000 דונם. מקור השם מבטחים הוא הפסוק "וְיָשַׁב עַמִּי בִּנְוֵה שָׁלוֹם וּבְמִשְׁכְּנוֹת מִבְטַחִים" (ישעיהו ל"ב, י"ח). המושב הוא ישוב מסורתי - חילוני, וקיימים בו גם בית כנסת ומקווה. עיקר העיסוק ביישוב הוא בחקלאות: גידול ירקות, פרחים ומשתלות. בין שאר מוקדי התעסוקה ביישוב בתי מסחר, בתי אריזה, ומסגריה. היסטוריההיישוב מבטחים הוקם לראשונה ב-7 בפברואר 1947 כקיבוץ של העובד הציוני. ב-22 באפריל 1948 אירעה תקרית חמורה בין הצבא הבריטי ובין מגיני מבטחים. יחידה בריטית משוריינת שכללה מספר טנקים ונושאי ברן הגיעה לשערי הקיבוץ. הבריטים ביקשו להסגיר לידיהם מכונית משא שלטענתם הוחרמה מהערבים, ולהסגיר גם את נהג הקיבוץ לחקירה. כשנענו בשלילה החלו הטנקים להפגיז את בית הביטחון ואת עמדות הקיבוץ. שלושים פגזים נורו על הקיבוץ, שישה מהם פגעו בבית הביטחון והרגו את חבר הקיבוץ חיים פישר. לפנות ערב נסוגו הבריטים ממבטחים. עם תום מלחמת העצמאות החליטו חברי מבטחים לפנות את המקום ולחבור עם חברי קיבוץ ניצנים לייסד את קיבוץ ניצנים החדש. המושב מבטחים הוקם מחדש ב-1950 על ידי עולים מכורדיסטן ליד היישוב הישן הנטוש, כשאת אבן הפינה הניחו ראש הממשלה דוד בן-גוריון ושר החוץ משה שרת. בשנת 1954 הגיעו למבטחים עולים חדשים ממרוקו ומכורדיסטן. היישוב היה בסיס קדמי לצה"ל במלחמת סיני, מגודר ומוקף בעמדות ירי ובתעלות קשר, וממנו יצאו כוחות חי"ר למבצע. ממבטחים הישנה נותר רק בית הביטחון, שהוכרז ב-1982 כאתר לאומי. הבית נמצא במצב גרוע בין חממות החקלאים כשהוא מחורר מהפגזות ומט ליפול[3]. בהיותו יישוב חקלאי או יישוב באזור פיתוח, עובדים המעתיקים את מקום מגוריהם ליישוב וגרים בו לפחות שישה חודשים רצופים, נהנים מכך שאם התפטרו לשם כך מעבודתם, ההתפטרות תיחשב להם כפיטורים.[4] בהיותו אחד מיישובי עוטף עזה, ניתן לתושביו זיכוי ממס הכנסה בהתאם לסעיף 11 לפקודת מס הכנסה.[5]
ב-7 באוקטובר 2023, במסגרת טבח שבעה באוקטובר, הסתערו על מושב מבטחים מספר מחבלים המשתייכים לזרוע הצבאית של חמאס, במטרה לבצע טבח במושב ולחטוף ממנו שבויים. חברי כיתת הכוננות של המושב, יחד עם חברים מכיתת הכוננות של המושב הסמוך ישע, ניהלו קרב עם המחבלים והצליחו לבלום אותם מלבצע טבח במושב. 5 מחברי המושבים נהרגו בקרבות. לקריאה נוספת
קישורים חיצוניים
הערות שוליים
|