מוזיקת היפ הופ

היפ הופ
Hip-hop
	גראנדמאסטר פלאש, אחד מחלוצי הז'אנר
מקורות סגנוניים	דיסקו • רית'ם אנד בלוז • ג'אז • רגאיי • בלוז • דאב • ספוקן וורד • נשמה • פאנק • דאנסהול • אלקטרונית • סקאט • אפריקאית
מקורות תרבותיים	הברונקס • ניו יורק; שנות ה-70
מוצא	ארצות הברית
כלים	ראפינג • סינתיסייזר • סמפלר • מכונת תופים • ביטבוקס • טרנטבליזם • גיטרה • גיטרה בס • פסנתר • זמרה
פופולריות מיינסטרים	החל מסוף שנות ה-80 נפוץ בכל העולם ובמיוחד בארצות הברית ובבריטניה.
נגזרות	אלקטרו • ברייקביט • דראם נ' בייס • טריפ הופ • גריים • ג'אנגל
תת-סוגות
	אימו ראפ • היפ הופ אלטרנטיבי • היפ הופ אינסטרומנטלי • הארדקור היפ הופ • גיי ראפ • אינדסטריאל היפ הופ • היפ הופ נוצרי • פריסטייל ראפ • גנגסטא ראפ • הורורקור • היפ הופ פוליטי • בולטימור קלאב • מוזיקת באונס • ג'רקין • טראפ
סוגות היתוך
	ג'י-פאנק • קאנטרי ראפ • נו-מטאל • ראפ רוק • היפ הופ סול • היפ האוס • ג'אז ראפ • קראנק • נו סול • פופ ראפ • ראגמאפין • ראפ אופרה • ראפקור • ראפ מטאל • גליץ' הופ • אלקטרו הופ • סנאפ
סצינות אזוריות
	היפ הופ ישראלי • היפ הופ אוסטרלי
נושאים קרובים
	תרבות ההיפ הופ

המונח "ראפ" מפנה לכאן. אם הכוונה למשמעות אחרת, ראו ראפ (פירושונים).

המונח "היפ הופ" מפנה לכאן. לערך העוסק בהיפ הופ כתנועה תרבותית, ראו תרבות ההיפ-הופ.

מוזיקת היפ הופ (מאנגלית: Hip hop music), או לחלופין מוזיקת ראפ (מאנגלית: Rap music), היא ז'אנר מוזיקלי המשתייך למוזיקה השחורה. ז'אנר זה התפתח בדרום ברונקס שבניו יורק במהלך שנות ה-70 מתוך תרבות ההיפ הופ ומהווה את אחד מיסודותיה. מוזיקת היפ הופ מורכבת מארבעה מאפיינים מוזיקליים עיקריים: ראפינג, סקראצ'ינג / די ג'ייאינג, ביטבוקס וסמפלינג (דגימה מוזיקלית). כלים אופייניים הם סינתיסייזר, סמפלר ומכונת תופים.

בנוסף לסגנון המוזיקלי המושג "היפ הופ" מקיף קשת תרבותית רחבה יותר מאשר הסגנון המוזיקלי עצמו.^[1] המושג "ראפ" מתאר את פעולת הראפינג (הדיבור הקצבי) שמאפיין את רוב סגנונות ההיפ הופ,^[2] והוא לעיתים משתמש כמילה נרדפת למוזיקת היפ הופ.

נהוג לחלק את מוזיקת ההיפ הופ לשתי אסכולות לפי זמנים. אולד-סקול היפ הופ מתאר סגנונות ואמנים שהתפתחו בין השנים 1979–1984.‏^[3] מקובל לציין את סיומו עם פריצתה של הלהקה Run DMC שהייתה הלהקה הראשונה שהשתייכה לניו-סקול היפ הופ^[4] יחד עם אל אל קול ג'יי. הניו-סקול היפ הופ מתאפיין בשימוש נרחב יותר במכונת תופים ולעיתים באלמנטים של מוזיקת רוק או מוזיקה אלקטרונית.

היסטוריה

פרק זה לוקה בחסר. אנא תרמו לוויקיפדיה והשלימו אותו. ייתכן שתמצאו פירוט בדף השיחה.

שורשיה של מוזיקת היפ הופ נמצאים במוזיקה שחורה של אפרו-אמריקאים ובמוזיקה אפריקאית. הגריו (Griot) היו קבוצה של זמרים ומשוררים ממערב אפריקה שנדדו ממקום למקום והעבירו מסורת והיסטוריה עתיקה בשיריהם שבעל-פה. סגנון השירה שלהם היה דומה לזה של ראפינג.^[5]

בניו יורק של שנות ה-60 וה-70 נפוצו מופעי ספוקן וורד שסגנונן היה מושפע מהגריו, ולהן עצמם הייתה השפעה של התרבות שבתקופת עיקר פעילותה של התנועה לזכויות האזרח של ארצות הברית לסיום האפליה כנגד אפרו-אמריקאים במדינה.

מוזיקת היפ הופ עצמה החלה להתפתח בשנות ה-70, עם עליית הפופולריות של מסיבות רחוב בניו יורק, במיוחד ברובע הברונקס, שם התמזגו השפעות תרבותיות של אפרו-אמריקאים ופוארטוריקנים אמריקאים.^[6]^[7] במסיבות הרחוב התאגדו די ג'ייאים שניגנו מגוון של מוזיקה פופולרית, בעיקר מוזיקת נשמה ופאנק. בעקבות תגובות נלהבות, החלו הדיג'אים לבודד את מקצבי כלי ההקשה של שירים פופולריים. הטכניקה הזו הייתה באותה התקופה פופולרית במוזיקת דאב^[8]^[9] והיא התפשטה בניו יורק בעקבות קהילת מהגרים מג'מייקה.

בהמשך התפתחה טכניקת הטרנטבליזם (Turntablism), כדוגמת סקרצ'ינג ושילוב של מקצבים ומיקסוס שלהם, טכניקה שיצרה בסיס שניתן לבצע עליו ראפינג. השימוש בטרנטייבל ובמיקסים התגבר לכדי סמפלינג (דגימה מוזיקלית) של קטעים או חלקים משיריהם של אמנים אחרים, לפעמים ללא ידיעתם או הסכמתם, והצגתם בקטעי מוזיקה חדשים. סימפול קטעים והשמעה חוזרת של אותו קטע בשיר הפך לאחד מהמאפיינים הבולטים של מוזיקת ההיפ הופ.

בשנות ה-80 הפך הסגנון למורכב יותר.^[10] החל שימוש אינטנסיבי במכונת תופים ובכלים אלקטרונים כגון סמפלרים מתוחכמים שהתפתחו והפכו נגישים בתקופה זו. גם הליריקה והמילים של השירים השתנו, והסגנון השירי שאפיין את ההיפ הופ של שנות ה-70 התחלף בסגנון אחר, מופשט יותר. סגנונות מוזיקליים אחרים שהתפתחו באותה התקופה, כגון אלקטרו, השפיעו על ההיפ הופ ואלמנטים מהם התמזגו לתוכו.

היפ הופ ישראלי

ערך מורחב – ראפ והיפ הופ ישראלי

בישראל נשמר ההקשר המחאתי של סגנון הראפ וההיפ-הופ, אך קיבל גוון מקומי של מחאה פוליטית, מחאה של מיעוטים ומחאה אנטי ממסדית (הסגנון התקבל בייחוד בקרב צעירים בני העדה האתיופית למשל). הראשון בישראל שהוציא תקליט בסגנון היה יאיר ניצני, שאלבומו הסאטירי מ-1986, "האשם תמיד" עם שירים מהתוכנית מה יש, הושפע באופן מובהק מהסאונד של אלקטרו-פ'אנק ששלט בהיפ הופ האמריקאי בשנות ה-80. ניצני הוציא ב-1993 לאמן נייג'ל האדמו"ר, ישראלי ממוצא אמריקני ששהה זמן רב בג'מייקה את אלבומו היחיד, "חומוס מטמטם" (בהפקה של יוסי פיין). האלבום כלל טקסטים משעשעים, ובאופן כללי לעג לגאנגסטה ראפ והיווה משב רוח מרענן, ספק רציני ספק ציני. אלבום זה לא זכה להצלחה בזמן אמת וכיום קשה להשיגו, אך רוב הראפרים הישראליים שבאו לאחר מכן טוענים להשפעה רבה שלו על כיוונם.

הבא בתור הוא גילי בנימין, "סילבר דון", ישראלי שאף הוא בילה את מרבית חייו בג'מייקה ואף היה הלבן הראשון שהגיע שם לראש מצעד הפזמונים המקומי.^[11] אלבומו העברי הופק בג'מייקה על ידי המפיקים הנחשבים סטילי וקליבי, אך לא זכה להצלחה בישראל. ביפן, לעומת זאת, הוא הצליח מאד.

הבאים בתור בישראל היו שבק ס' שפעלו בין השנים 1993–2000 ו הדג נחש שפועלים משנת 1996 ועד היום. כיום ישנם יוצרים רבים בתחום שעוסקים ביצירת מוזיקת היפ-הופ למסיבות. בולט ביניהם בעיקר סאבלימינל אשר הקים את משפחת תאקט והביא את ההיפ הופ לראשונה למיינסטרים הישראלי. קבוצת יוצרי מוזיקת היפ הופ שפרצה לתודעה בין השנים 2013–2016, כללה יוצרים כמו נצ'י נצ', טונה והראפר איזי. הם הביאו למוזיקה זו מחאה חברתית ואמירה חדשה המכילה מרכיבים ביוגרפיים אישיים.

מוזיקאי היפ הופ בולטים

אולדסקול וגולדן אייג'

ניו סקול ושנות ה-90

העשור הראשון של המאה ה-21

העשור השני של המאה ה-21

ראו גם

קישורים חיצוניים

עמוס הראל, עכבר העיר אונליין, פרויקט מיוחד: מותו של ההיפ-הופ, באתר הארץ, 6 בנובמבר 2009
ניב הדס, עכבר העיר אונליין, החיבור בין ההיפ הופ לכסף, באתר הארץ, 6 בנובמבר 2009
סגול 59, עכבר העיר אונליין, בישראל עדיין לא מעריכים את ההיפ הופ, באתר הארץ, 6 בנובמבר 2009
ניר ממון, הרבה יותר משוקו, באתר ynet, 30 בדצמבר 2009
מה זה היפ הופ (מאמר סקירה), 9 באוקטובר 2015
וסלי מוריס, ניו יורק טיימס, ההיפ הופ חוגג יום הולדת 50 ולוקח בעלות על ההיסטוריה שעשה, באתר הארץ, 31 באוגוסט 2023
מוזיקת היפ הופ, באתר אנציקלופדיה בריטניקה (באנגלית)

הערות שוליים

^ CredoReference.com Hip hop. (2003), The Harvard Dictionary of Music
^ ראפ איננו מאפיין בולט בסגנונות היפ הופ מסוימים. למשל, במוזיקה של דיג'יי שאדו
^ David Toop, Rap Attack, 3rd. ed., London: Serpent's Tail, 2000. (p. 216) ISBN 978-1852426279
^ Old-School Rap, allmusic.com
^ Campbell, K.E. (2005). Gettin' our groove on: rhetoric, language, and literacy for the hip hop generation, Wayne State University Press
^ Dyson, Michael Eric, 2007, Know What I Mean?: Reflections on Hip-Hop, Basic Civitas Books, p. 6.
^ Castillo-Garstow, Melissa (2008-03-01). "Latinos in hip hop to reggaeton". Latin Beat Magazine. אורכב מ-המקור ב-2008-12-07. נבדק ב-2008-07-28.
^ Stas Bekman: stas (at) stason.org. "What is "Dub" music anyway? (Reggae)". Stason.org. נבדק ב-2010-01-12.
^ Philen, Robert (2007-11-05). "Robert Philen's Blog: Mythic Music: Stockhausen, Davis and Macero, Dub, Hip Hop, and Lévi-Strauss". Robertphilen.blogspot.com. נבדק ב-2010-01-12.
^ Benson, G. (2010).Lonely Planet USA, Lonely Planet
^ יעקב רביבו, ‏"רגאיי זו עבודה זרה", באתר ‏מאקו‏, 30 בינואר 2014

[1] CredoReference.com Hip hop. (2003), The Harvard Dictionary of Music

[2] ראפ איננו מאפיין בולט בסגנונות היפ הופ מסוימים. למשל, במוזיקה של דיג'יי שאדו

[3] David Toop, Rap Attack, 3rd. ed., London: Serpent's Tail, 2000. (p. 216) ISBN 978-1852426279

[[[allmusic]].com-4] Old-School Rap, allmusic.com

[5] Campbell, K.E. (2005). Gettin' our groove on: rhetoric, language, and literacy for the hip hop generation, Wayne State University Press

[6] Dyson, Michael Eric, 2007, Know What I Mean?: Reflections on Hip-Hop, Basic Civitas Books, p. 6.

[Castillo-Garstow-7] Castillo-Garstow, Melissa (2008-03-01). "Latinos in hip hop to reggaeton". Latin Beat Magazine. אורכב מ-המקור ב-2008-12-07. נבדק ב-2008-07-28.

[dub_music-8] Stas Bekman: stas (at) stason.org. "What is "Dub" music anyway? (Reggae)". Stason.org. נבדק ב-2010-01-12.

[more_dub_music-9] Philen, Robert (2007-11-05). "Robert Philen's Blog: Mythic Music: Stockhausen, Davis and Macero, Dub, Hip Hop, and Lévi-Strauss". Robertphilen.blogspot.com. נבדק ב-2010-01-12.

[10] Benson, G. (2010).Lonely Planet USA, Lonely Planet

[11] יעקב רביבו, ‏"רגאיי זו עבודה זרה", באתר ‏מאקו‏, 30 בינואר 2014

[1]

[2]

[3]

[4]

[5]

[6]

[7]

[8]

[9]

[10]

[11]