|
מיכאל דקל
 מיכאל דקל (1 באוגוסט 1920 – 20 בספטמבר 1994) היה חבר הכנסת וסגן שר בממשלת ישראל מטעם הליכוד, שהורשע בשוחד ובמרמה והפרת אמונים[1]. ביוגרפיהדקל נולד ב-1 באוגוסט 1920 בשם מיכאל דייקסל בפינסק שהייתה אז חלק מפולין. בילדותו קיבל חינוך דתי וגם למד ברשת החינוך "תרבות" עד גיל 14. לאחר סיפוח פינסק לברית המועצות לפי הסכם ריבנטרופ–מולוטוב, הוגלה דקל עם משפחתו לסיביר ואחר כך גויס לצבא האדום ולאחר מכן לצבא הפולני. לאחר המלחמה היה מפקד קן בית"ר במחנה עקורים בעיר האליין, וחבר מפקדת האצ"ל באוסטריה[2]. פרשת רצח איתן אבידובדקל היה אחד מאנשי האצ"ל שהשתתפו בניסיון השתלטות, ב-30 באוקטובר 1947, על מחנה העולים גנדנוואלד ליד אינסברוק שבאוסטריה (מחנה של תנועת הבריחה), שהוקם כדי לסייע בהעברת היהודים בשבילי האלפים לאיטליה. המחנה הופעל על ידי הסוכנות היהודית והמוסד לעלייה ב' של ארגון ההגנה. באותה תקופה היה ארגון ההגנה מסוכסך עם ארגון האצ"ל על השליטה במסלולי הבריחה, שהיה ספיח של המאבק בין ההגנה לארגוני הפורשים בארץ ישראל. בתקרית נהרג מירית אקדח איש ההגנה איתן אבידוב (בנו של יעקב אבידוב). זמן קצר לאחר התקרית נתפס יחד עם שותפו על־ידי השלטונות הצרפתיים באזורי הכיבוש באוסטריה ונדון לתקופת־מאסר של חצי שנה. על פי עדתו של מפקד המחנה סמי לוי, התקיפה הייתה נקמה על כך שאנשי ההגנה ניסו למנוע מדקל וחבריו להבריח עולים תמורת תשלום, שלא במסגרת הפעילות הרשמית של תנועת הבריחה[3]. בעזרת קשרים של האצ"ל, שוחררו דקל ושותפו ממאסר לאחר זמן קצר. עם זאת נדחתה עלייתו לישראל, עקב חשש למעשה נקם על הרצח[3]. חקלאי בישראלבשנת 1949 עלה לבסוף לישראל, והיה לחבר מושב נורדיה מ-1950. במושב היה בעל רפת וגידל ירקות. במשך תקופה שימש גם כמזכיר המושב. לאחר שהחל להיות פעיל בארגוני המושבים והחקלאים, החליט להשלים את לימודיו בגיל 35, וללמוד בתיכון אקסטרני בנתניה לבחינת בגרות באנגלית ומתמטיקה. אחר כך השלים גם בגרות ברוסית (שפת אמו), תנ"ך וגאוגרפיה וקיבל תעודת בגרות מלאה בגיל 40. מיד אחר כך החליט ללמוד באוניברסיטת תל אביב מדע המדינה וסוציולוגיה והשלים תואר ראשון ב-1971[4]. פעילות פוליטיתדקל היה חבר ההנהלה ומרכז תנועת החרות משנת 1966. בתחילת שנות ה-70 מונה למזכיר התנועה[5]. בשנת 1977 לקראת הבחירות לכנסת התשיעית שובץ במקום ה-16 ברשימת תנועת החרות[6], ועם הקמת הליכוד שובץ במקום ה-35 ונבחר לראשונה לכנסת[2]. הוא כיהן ברציפות עד הכנסת ה-11. והיה חבר בווועדות הכנסת השונות. בין השאר מונה עם היבחרו לכנסת לוועדת הכלכלה[7], והיה חבר בלובי החקלאי הבין מפלגתי[8]. בנוסף היה תומך נלהב של מפעל ההתנחלות, ובתוכנית שהציג השר אריאל שרון להתיישבות של מיליון איש ביהודה ושומרון עד שנת 2000[9]. עם כינון ממשלת ישראל התשע עשרה מונה כסגן שר החקלאות תחת השר שמחה ארליך, במשותף עם פסח גרופר[10]. עם כינון ממשלת ישראל העשרים ואחת, בדצמבר 1984, ביקש ראש הממשלה יצחק שמיר למנות את דקל לסגן שר הביטחון תחת השר יצחק רבין[11]. אך קבוצה של חברי כנסת של תנועת החרות התנגדה למינוי[12]. דקל מונה לתפקיד שנה אחר כך, ושימש בו שלוש שנים. זמן קצר לפני תחילת האינתיפדה הראשונה הקצין את דעותיו וקרא לטרנספר של הערבים מהשטחים[13]. פרשיות בהן היה מעורבבתוקף תפקידו כסגן שר החקלאות, קיבל דקל את האחריות לפיתוח ההתנחלויות בשטחים[14]. דקל פעל באותן השנים במיוחד לסייע ליזמים פרטיים שרכשו קרקעות מפלסטינים, להתגבר על הקשיים המדיניים והבירוקרטים, ולהקים התנחלויות חדשות. באותה עת גם שימש סגן יו״ר ועדת השרים להתיישבות[15]. בשנת 1982, סייע לסוחר הקרקעות משה זר להקים את ביתו על אדמה פרטית[16], שמאוחר יותר נכללה בשטח השיפוט של המועצה המקומית קרני שומרון[17]. בנוסף, זר טען שרכש קרקעות נוספות בסמוך, בשטח 762 דונם. את הקרקעות הללו הוא מכר לקבלנים משה ויגאל גינדי[18]. בתחילת 1983 החלו האחים גינדי לשווק מגרשים ובתים ביישוב שתוכנן לקום במקום, בשם "כרמים" או "כרמי שומרון". לאחר מבצע שיווק מוצלח, עשרות משפחות רכשו בתים ביישוב המתוכנן[19]. לאחר שנטען שליישוב המיועד כרמים אין אישור של ועדת השרים להתיישבות, הציגו האחים גינדי אישור שסיפק להם אבי צור, עוזרו של דקל[20][21]. בסוף 1985 נפתחה חקירת משטרה בחשד שהמכתב השקרי הוצא תמורת שוחד[22]. אבי צור טען במהלך משפטו כי דקל נתן את ההוראה לספק את המסמך המזויף[23]. אך המשטרה פקפקה בטענה זאת ויחזקאל קרתי טען שדקל ככל הנראה לא קשור לפרשה[24]. בנוסף דקל היה מקורב לאיש העסקים שמואל עינב, שהיה מעורב בהקמת שורה של התנחלויות, בהן כפר האורנים, שערי תקוה[25], שכונת מתתיהו מזרח במודיעין עילית[26], שכונת הר שמואל בגבעת זאב, ורמת קדרון, יוזמה להקמת התנחלות כ-6 ק"מ מזרח לבית לחם, שנתגלתה כהונאה[27]. באוגוסט 1985, נחקר עינב ב"פרשת הקרקעות", חקירת משטרה שבדקה חשדות להונאה ומרמה במספר יוזמות להקמת התנחלויות על יד יזמים פרטיים ביהודה ושומרון[28][29]. באחת מהעדויות סיפר על פגישה משולשת בינו לבין ראש הממשלה יצחק שמיר וסגן שר החקלאות דקל, שבה הוא העלה את הבעיות העומדות לפני סוחרי הקרקעות ביהודה ושומרון, ושמיר הבטיח לבדוק את העניין עם שר המשפטים, בעוד דקל הסביר לו בנוכחות שמיר את המצב הקשה מבחינה כספית של הליכוד לפני הבחירות. כמן כן העיד כי נפגש עם מיכאל דקל ועם עוזרו אבי צור עשרות פעמים. באחת הפגישות שקדמו לבחירות לכנסת בשנת 1984 שאלו אותו צור ודקל אם יהיה מוכן לעזור לתנועת החרות ולליכוד, ואם יהיה מוכן לעזור להם בהתרמת יזמים שעסקו בקרקעות ביהודה ושומרון[30]. עינב סיפר בעדותו גם על הפגישה במשרד ראש הממשלה בירושלים עם סוחרי קרקעות ויזמים וביניהם שותפו, סוחר הקרקעות אחמד עודה (שאחר כך היה עד מדינה). בפגישה נכחו מיכאל דקל ואבי צור. כל אחד מהיזמים והסוחרים העלה את בעיותיו, שמיר שמע ולדברי עינב, הבטיח שיעזור ויטפל בצורה כללית בכל הנושאים ששמע. לאחר מכן, יצא שמיר עם דקל, ואילו צור קבע פגישות עם האנשים בנפרד בעניין התרומה למפלגה, וחלק מהסוחרים אכן תרמו[31]. עודה, על פי עדותו, תרם 50,000 דולר לליכוד[32]. במהלך משפטו של עינב העיד יצחק שמיר. זו הייתה הפעם הראשונה שראש הממשלה בישראל העיד במשפט פלילי[33][34]. עינב הורשע בתיווך לשוחד ושותפו אחמד עודה הורשע במתן שוחד ונידון לארבע וחצי שנות מאסר[35]. לאחר שערער לבית המשפט העליון על הרשעתו, הורשע עינב בעבירת שוחד נוספת[36]. דקל עצמו העיד במשפט של עינב כעד הגנה, את העדות נתן בביתו בפני השופט אליהו מצא בפברואר 1987, מאחר שהתאושש מניתוח ולא יכול היה להגיע לבית המשפט[37]. לאחר דיונים של מספר שנים, אישר היועץ המשפטי לממשלה, יוסף חריש באפריל 1989, להגיש כתב אישום נגד דקל בעבירות של דרישה ולקיחת שוחד ובהפרת אמונים[15]. משפטו החל, בבית־המשפט המחוזי בתל אביב, במרץ 1990[38]. ביוני 1993 הורשע בשוחד, מרמה והפרת אמונים, ונקנס ב-50 אלף שקל. עוזרו אבי צור נידון לשנת מאסר[1]. חיים אישייםדקל פגש את אשתו צביה בתום מלחמת העולם השנייה, הם פעלו יחד באוסטריה במסגרת האצ"ל ובישראל נולדו להם שלושה ילדים[4]. דקל סבל ממחלת לב, ובשנת 1983 עבר ניתוח לב פתוח. בינואר 1986 בתקופת חקירותיו בפרשת מכירת הקרקעות ביהודה ושומרון, אושפז דקל בבית החולים תל השומר והיה בין הראשונים בישראל שעברו הליך צנתור לב[39]. מיכאל דקל נפטר ב-20 בספטמבר 1994 בגיל 74, והובא למנוחות במושב העלמין במושב נורדיה בו התגורר . קישורים חיצוניים
הערות שוליים
|
|||||||||||||||||||||||||||||||||||||||||||||
.jpg)
