מראה כהן

מַרְאֵה כֹהֵן
	אֱמֶת מַה נֶּהְדָּר הָיָה כֹּהֵן גָּדוֹל; בְּצֵאתוֹ מִבֵּית קָדְשֵׁי הַקָּדָשִׁים בְּשָׁלוֹם בְּלִי פֶגַע; ; כְּאֹהֶל הַנִּמְתַּח בְּדָרֵי מַעְלָה מַרְאֵה כֹהֵן; כִּבְרָקִים הַיּוֹצְאִים מִזִּיו הַחַיּוֹת מַרְאֵה כֹהֵן; כְּגֹדֶל גְּדִילִים בְּאַרְבַּע קְצָווֹת מַרְאֵה כֹהֵן; כִּדְמוּת הַקֶּשֶׁת בְּתוֹךְ הֶעָנָן מַרְאֵה כֹהֵן; כְּהוֹד אֲשֶׁר הִלְבִּישׁ צוּר לִיצוּרִים מַרְאֵה כֹהֵן; כְּוֶרֶד הַנָּתוּן בְּתוֹךְ גִּנַּת חֶמֶד מַרְאֵה כֹהֵן; כְּזֵר הַנָּתוּן עַל מֵצַח מֶלֶךְ מַרְאֵה כֹהֵן; כְּחֶסֶד הַנִּתָּן עַל פְּנֵי חָתָן מַרְאֵה כֹהֵן; כְּטֹהַר הַנָּתוּן בְּצָנִיף טָהוֹר מַרְאֵה כֹהֵן; כְּיוֹשֵׁב בְּסֵתֶר לְחַלּוֹת פְּנֵי מֶלֶךְ מַרְאֵה כֹהֵן; כְּכוֹכַב הַנֹּגַהּ בִּגְבוּל מִזְרָח מַרְאֵה כֹהֵן; כִּלְבוּשׁ מְעִיל וּכְשִׁרְיַן צְדָקָה מַרְאֵה כֹהֵן; כְּמַלְאָךְ הַנִּצָּב עַל רֹאשׁ דֶּרֶךְ מַרְאֵה כֹהֵן; כְּנֵר הַמֵּצִיץ מִבֵּין הַחַלּוֹנוֹת מַרְאֵה כֹהֵן; כְּשָׂרֵי צְבָאוֹת בְּרֹאשׁ עַם קֹדֶשׁ מַרְאֵה כֹהֵן; כְּעֹז אֲשֶׁר הִלְבִּישׁ טָהוֹר לַמִּטַּהֵר מַרְאֵה כֹהֵן; כְּפַעֲמוֹנֵי זָהָב בְּשׁוּלֵי הַמְּעִיל מַרְאֵה כֹהֵן; כְּצוּרַת הַבַּיִת וּפָרֹכֶת הָעֵדוּת מַרְאֵה כֹהֵן; כִּקְהִלָּה מְכֻסָּה תְּכֵלֶת וְאַרְגָּמָן מַרְאֵה כֹהֵן; כְּרוֹאֵי זְרִיחַת שֶׁמֶשׁ עַל הָאָרֶץ מַרְאֵה כֹהֵן; כְּשׁוֹשַׁנַּת גַּן בֵּין הַחוֹחִים מַרְאֵה כֹהֵן; כְּתַבְנִית כְּסִיל וְכִימָה מִתֵּימָן מַרְאֵה כֹהֵן

כְּאֹהֶל הַנִּמְתַּח בְּדָרֵי מַעְלָה (או על שם הרפרן מַרְאֵה כֹהֵן) הוא פיוט הנאמר על ידי קהילות אשכנז בתפילת מוסף של יום הכיפורים, לאחר אמירת סדר העבודה של הכהן הגדול ביום הכיפורים בבית המקדש.

בקצת קהלות, נוהגים לומר רק את ארבע השורות הראשונות ושלוש השורות האחרונות של הפיוט,^[1] או רק את חציו הראשון.

פיוט זה מזכיר מאוד את תיאורו של שמעון הכהן בספר בן סירא^[2], ונכתב ככל הנראה בהשפעתו^[3].

חיבור הפיוט וזמנו

מחבר הפיוט אינו ידוע, אך ניתן לשער מכך שהפיוט נכתב ללא חריזה, שהוא שייך ככל הנראה לתקופה הקדם-קלאסית בתולדות הפיוט. למרות זאת, באופן חריג ומפתיע, לא נמצאו העתקות שלו בגניזת קהיר.^[4]

הפיוט בנוי באקרוסטיכון של א"ב, כאשר כל שורה מתחילה באות הא"ב הבאה אחרי אות כ"ף היחס. עם זאת, בקהילות רבות נהגו לומר את תחילת וסוף הפיוט ולדלג את אמצעו.^[5]

תוכן הפיוט

הפיוט "מראה כהן" מתאר את פארו ואת מראהו של הכהן הגדול כאשר עבד בבית המקדש, ובפרט כאשר זכה להיכנס לקודש הקדשים במהלך עבודת יום הכיפורים.

אחד מהקשיים שבפיוט, הוא בסדר הדימויים שחלקם מקראיים וחלקם דברי חז"ל. בודדים מן הדימויים מופיעים במקורם כמציינים דברים של ממש, ואילו האחרים מופיעים במקורותיהם כדימויים המתייחסים לה' או לבני אדם.^{[דרושה הבהרה]}

הזמר שלמה כהן הוציא שיר בשם 'מראה כהן', שמילותיו לקוחות מהבית הראשון של הפיוט.

ראו גם

לקריאה נוספת

אופיר מינץ-מנור, ""כתפוח נאה בפרות כן כהן בצאתו": הדימוי בפיוטי 'מה נהדר' מתקופת הפייטנות הקדם-קלאסית", גנזי קדם ה (תשס"ט), עמ' 165–188.

קישורים חיצוניים

הפיוט מראה כהן, באתר הפיוט והתפילה

הערות שוליים

^ מחזור רעדלהיים, עמ' 36 בעימוד מוסף, בשם מנהג פפד"מ ורוב קהילות.
^ בן סירא, נ
^ משה צבי סגל, ספר בן סירא השלם, ירושלים תשי"ט, עמ' 42, והערותיו שם.
^ מינץ-מנור (להלן 'לקריאה נוספת'), עמ' 166.
^ ראו לקמן.

[1] מחזור רעדלהיים, עמ' 36 בעימוד מוסף, בשם מנהג פפד"מ ורוב קהילות.

[2] בן סירא, נ

[3] משה צבי סגל, ספר בן סירא השלם, ירושלים תשי"ט, עמ' 42, והערותיו שם.

[4] מינץ-מנור (להלן 'לקריאה נוספת'), עמ' 166.

[5] ראו לקמן.

[1]

[2]

[3]

[4]

[5]