מרק עוף

מרק עוף
מאכלים
סוג	מרק, מזון, מנת עוף
מרכיבים עיקריים	בשר עוף
ברכתו	שהכל

מרק עוף הוא מרק המבוסס על בישול עוף וירקות. המרק מוגש בדרך כלל ללא העוף, עם או בלי הירקות. בצורתו המסוננת משמש המרק כציר להכנת מאכלים רבים אחרים. אבקת מרק עוף משמשת בבישול כתבלין.

מרק עוף במטבחים שונים

במטבח היהודי המזרח אירופאי

בשל העוני בשטעטלים שבמזרח אירופה, המשפחות שאפו לנצל כמה שיותר חלקים מן העוף. תבשילים כגון רגל קרושה, כבד קצוץ או שמאלץ הם דוגמאות לשימוש משני בעוף. גם המרק אפשר ניצול מקסימלי של העוף. נתחים מחזה העוף בושלו במרק, על מנת להקנות לו את הטעם, ולאחר מכן הוצאו מהמרק והשתמשו בהם לשם הכנת קרעפלאך או קניש. התוספת המקובלת למרק הייתה אטריות ("לוקשען" ביידיש), והוא תובל בפטרוזיליה ובשמיר. תוספות אפשריות נוספות הן סלרי, גזר ובצל. בפסח הוחלפו האטריות בקניידלעך.

במטבחים אחרים

בארצות הברית ובקנדה מכונה המרק "מרק עוף ואטריות" (Chicken Noodle Soup), הן משום שהאטריות מהוות חלק כמעט בלתי נפרד ממנו, והן בשל השימוש בשם זה בפרסומת של חברת קמפבל'ס סופ ששודרה ברדיו בשנות ה-30.
בבולגריה מתובל המרק ברוטב לימון או חומץ.
בבריטניה מקובל להכניס למרק עוף גם תירס ואפונה.
בגרמניה מספר סוגים של מרק עוף, הנבדלים זה מזה בחלקי העוף ובירקות המוכנסים אליהם.
ביוון, נקרא המרק אבגולמונו. למרק מוסיפים חלב, מיץ לימון, אורז, ביצים וחמאה.
במקסיקו העוף והירקות המוכנסים למרק לא נחתכים לחתיכות קטנות, אלא לחתיכות גדולות יחסית. המרק כולל גם תפוחי אדמה וכרוב.
בפולין מרק עוף בשם רוסוו (rosół) מוגש עם תוספת המזכירה שקדי מרק.
במטבח הפורטוגזי ובברזיל מרק העוף נקרא קאנז'ה (Canja). בנוסף לעוף, מוכנסים למרק גם אורז, גזר, בצל, שום וכמון.
בצרפת מקובל לתבל את מרק העוף בעלי דפנה, טימין, יין לבן ושום.
בבוגוטה שבקולומביה מוגש מרק עוף מוקרם בשם אחיאקו (Ajiaco). למרק מצורפים גם תירס, תפוחי אדמה, אבוקדו, צלפים ועשבי תיבול.
בקוריאה מוסיפים למרק ג'ינסנג, פירות שיזף מיובשים, שום, זנגביל ואורז דביק.

מרק עוף כתרופה עממית

רבים מייחסים למרק עוף סגולות רפואיות, וסברה רווחת היא כי הוא מסייע נגד הצטננות ושפעת. ביוון הוא נתפס כיעיל גם נגד חמרמורת ובקוריאה הוא נחשב יעיל גם לשם מניעתן של מחלות.

היסטוריונים סבורים כי כבר במצרים העתיקה השתמשו במרק למטרה זו, ואף מלומדים כמו אבן סינא והרמב"ם המליצו עליו לחולים שפנו אליהם. הרמב"ם הגדיל לעשות בהמליצו על המרק כתרופה לטחורים ולצרעת^[1].

במחקר שנערך בראשותו של ד"ר סטיבן רנארד מאוניברסיטת נברסקה, הגיעו החוקרים למסקנה שייתכן ולמרק עוף יש סגולות רפואיות, אף שלא עלה בידיהם להוכיח זאת בוודאות. הם מצאו כי במרק מרכיבים וויטמינים שיכולים להאט את פעילותם של תאי דם לבנים מסוימים, וייתכן שבכך יש כדי להקל על כמה מהסימפטומים של המחלה^[2].

בישראל נחשב מרק העוף בקרב רבים לתרופת סבתא.