|
משה ברעם
משה ברעם (17 במרץ 1911 – 5 בדצמבר 1986) היה חבר הכנסת מטעם מפא"י והמערך ושר בממשלת ישראל. ביוגרפיהברעם נולד כמשה ברם[1] בעיירה זדולבונוב שבווהלין שבדרום-מערב האימפריה הרוסית (אוקראינה) לנח וחיה. כנער הצטרף לתנועת החלוץ ולתנועת דרור, שהייתה קשורה במפלגת פועלי ציון. סיים בית ספר למסחר בקובנה, ובחודש מרץ, בגיל 20, 1931 עלה לארץ ישראל באוניה "סיני".[1] לאחר עלייתו לארץ ישראל התיישב בירושלים, עבד כפועל בניין, היה חבר בתנועת הנוער "הבחרות הסוציאליסטית" ושימש בה כמדריך[2]. עבד בסוכנות היהודית. היה מראשי מפא"י בירושלים, חבר מועצת עיריית ירושלים, ומזכיר מועצת הפועלים בעיר. כמו כן היה פעיל באגודה לידידות ישראל-ברית המועצות. כיהן כחבר כנסת במשך 18 שנים, מהכנסת הרביעית ועד הכנסת השמינית. בכנסת הרביעית כיהן כיושב-ראש ועדת העבודה והרווחה, והיה חבר בוועדות הכנסת. בין השנים 1974–1977, בממשלת רבין הראשונה, כיהן כשר העבודה. החל מ-16 בינואר 1977, עם פרישת שרי המפד"ל מן הממשלה, כיהן במשך כמה חודשים גם כשר הסעד במקום זבולון המר. ברעם נפטר בג' כסלו תשמ"ז, בגיל 75, ונטמן בהר המנוחות.[3] חיים אישייםברעם הכיר את אשתו גראציה (שהלכה לעולמה בשנת 2010 ונטמנה לצידו) בעת שהיה מדריך בתנועת הנוער והיא הייתה חניכה, בת למשפחה יהודית ענפה. אביה של גראציה הוא נצר למשפחה עזתית, שהכתה שורשים בארץ־ישראל במחצית השנייה של המאה ה-19[2]. גראציה נולדה בבירות, גדלה ברובע המוסלמי בעיר העתיקה ועברה שם את מאורעות תרפ"ט. הם נישאו ב-1935 וגרו ברחוב שפרעם בשכונת נחלת אחים, בבית בו שני חדרים קטנים ומטבח של ארבעה מטרים רבועים שבית־שימוש היה בחוץ[2]. נולדו להם ארבעה ילדים, שניים מהם התפרסמו בפעילויות שונות: עוזי ברעם כח"כ ושר בממשלות ישראל, חיים ברעם כעיתונאי ופרשן ספורט. בנו הצעיר מנחם ברעם נפטר ממחלת הסרטן בינואר 2020[4]. בתם דרורה חזרה בתשובה[5]. הסופר ניר ברעם הוא נכדו. על שמו של משה ברעם נקראו רחוב בעירו ירושלים וגן המנורה במרכז ירושלים. אוטוביוגרפיה
קישורים חיצוניים
הערות שוליים
|
||||||||||||||||||||||||||||||||||||||||||||||||||||||||||||||||||||||||||||||||||||||
