|
הכנסת החמישית, שהרכבה נקבע בבחירות לכנסת החמישית, הושבעה ב-4 בספטמבר 1961, כ"ג באלול ה'תשכ"א וכיהנה עד 22 בנובמבר 1965.
הרכב פוליטי
תוצאות הבחירות לכנסת החמישית
 ערך מורחב – הבחירות לכנסת החמישית
על הכנסת
הכנסת החמישית כיהנה קצת יותר מארבע שנים, ובמהלכה כיהנו שלוש ממשלות – הממשלה העשירית, הממשלה האחת עשרה והממשלה השתים עשרה. הממשלה העשירית הייתה הממשלה האחרונה בראשותו של דוד בן-גוריון, ובראש השתיים האחרות עמד לוי אשכול. בן-גוריון התפטר בפעם האחרונה, מסיבות אישיות, לאחר שחש שאיבד את אמון חבריו בנוגע לפרשת לבון. אשכול התפטר כשנה וחצי לאחר שהקים את ממשלתו הראשונה – גם כן על רקע פרשת לבון. ממשלתו השנייה כיהנה עד סוף כהונת הכנסת.
אחד מהנושאים הרבים שנידונו בכנסת החמישית היה המדיניות הכלכלית החדשה שהנהיג שר האוצר פנחס ספיר, לאחר שאשכול קיבל לידיו את ראשות הממשלה. המדיניות החדשה פעלה לייצוב המשק באמצעות ייצוב המחירים ואיחוד שערי המטבע, וספגה ביקורת נוקבת מצד מפלגות האופוזיציה.
נושא האפליה העדתית בישראל עלה אף הוא לעיתים תכופות על סדר יומה של הכנסת, בעקבות העיסוק ההולך וגובר בנושא זה בציבור. בכנסת התקיימו גם דיונים בנושא הכפייה הדתית, בעקבות ההפגנות האלימות של חוגים חרדיים על רקע אי-שמירת השבת והחזרתו של הילד יוסל'ה שוחמכר על ידי המוסד – לאחר שנחטף מהוריו עוד במהלך כהונתה של הכנסת הרביעית על ידי סבו, רב היישוב קוממיות, והוברח לניו יורק כדי להצילו משמד. פרשת הגעתו לישראל של הגנגסטר היהודי האמריקני מאיר לנסקי ושהייתו בארץ, וכן גירושו של ד"ר רוברט סובלן, אף הוא יהודי אמריקני, שארצות-הברית דרשה את הסגרתו באשמת ריגול עבור ברית-המועצות, העלתה לדיון את סוגיית מגבלותיו של חוק השבות.
החלטתו של לוי אשכול לאפשר את העלאת עצמותיו של זאב ז'בוטינסקי לקבורה בישראל, סימלה שינוי בגישתה של הנהגת המפלגה השלטת, מפא"י, כלפי תנועת החרות. כמה סיעות מימין ומשמאל פעלו לביטול הממשל הצבאי על אוכלוסיית המיעוטים בישראל, אך הפסידו בהצבעה בנושא זה והצליחו לבטל, בשלב ההוא, רק את הממשל הצבאי על הדרוזים. ובכל זאת, ביטא צעד זה את תחילתו של השינוי בגישתה של המדינה כלפי אזרחיה הלא יהודים.
סיום משפטו של אדולף אייכמן והוצאתו להורג, פרשת המדענים הגרמנים במצרים, תפיסתו של המרגל הישראלי וולפגנג לוץ בקהיר, כינון היחסים הדיפלומטיים עם גרמניה המערבית וכמובן, תפיסתו ותלייתו בדמשק של המרגל הישראלי אלי כהן, הסעירו אף הם את הרוחות ונידונו בכנסת.
לקראת סוף כהונתה של הכנסת החמישית חלו שינויים אחדים במפה הפוליטית, ואלו הטביעו את חותמם על הכנסת, במידה זו או אחרת. פרשת לבון, שלא ירדה מסדר-היום גם בשנים אלו, בעיקר בגלל עמדתו של דוד בן-גוריון, הביאה בסופו של דבר לפרישתם של שמונה מחברי מפא"י, בראשותו של דוד בן-גוריון, ולהקמת רשימת הפועלים הישראלית (רפ"י). המפלגה הקומוניסטית הישראלית (מק"י) התפצלה אף היא על רקע תמיכת החברים הערבים של המפלגה בפן-ערביזם בהנהגתו של גמאל עבד-אל-נאצר. החברים הערבים ומאיר וילנר (מהחותמים על הכרזת העצמאות של מדינת ישראל) הקימו את הרשימה הקומוניסטית החדשה (רק"ח). תנועת החרות ויותר ממחציתה של המפלגה הליברלית הישראלית הקימו גוש פוליטי אחד – גח"ל (גוש חרות ליברלים), שהיווה מעתה סיעה בכנסת. לקראת הבחירות לכנסת השישית הקימה גם מפא"י, שנחלשה בשל פרישת רפ"י, גוש פוליטי עם אחדות העבודה.
חברי הכנסת
חברי הכנסת שכיהנו בכנסת זו:
| מפא"י
|
|
דוד בן-גוריון, משה שרת, גולדה מאיר, לוי אשכול, בכור-שלום שטרית, זלמן ארן, מרדכי נמיר, פנחס ספיר, קדיש לוז, גיורא יוספטל, אבא אבן, משה דיין, בבה אידלסון, ישראל ישעיהו-שרעבי, אברהם הרצפלד, עמי אסף, יוסף אלמוגי, יונה כסה, רחל צברי, עקיבא גוברין, ישראל גורי, מאיר ארגוב, שמעון פרס, אהרן בקר, יזהר סמילנסקי, ברוך אזניה, משה סרדינס, אשר חסין, הרצל ברגר, משה ברעם, דבורה נצר, דוד הכהן, יוסף אפרתי, דוד בר-רב-האי, יוסף פישר, עמוס דגני, דוד פתל, מנחם כהן, שמואל שורש, חיים יוסף צדוק, יצחק קורן, ישראל קרגמן, חנה למדן, גדעון בן-ישראל, מרדכי זר, ז'ניה טברסקי, אהרן ידלין, ארי אנקוריון
|
| תנועת החרות
|
|
מנחם בגין, יוחנן בדר, בנימין אבניאל, יעקב מרידור, אריה אלטמן, אריה בן-אליעזר, חיים לנדאו, אליעזר שוסטק, אסתר רזיאל-נאור, חיים כהן-מגורי, נחום לוין, יוסף שופמן, אברהם טיאר, אברהם דרורי, בנימין ארדיטי, אליהו מרידור, שבתאי שיכמן, יוסף קרמרמן
|
| המפלגה הליברלית
|
|
פנחס רוזן, פרץ ברנשטיין, יוסף ספיר, משה קול, יזהר הררי, יוסף סרלין, אלימלך-שמעון רימלט, אידוב כהן, יצחק-הנס קלינגהופר, יצחק גולן, רחל כהן-כגן, צבי צימרמן, יהודה שערי, שניאור זלמן אברמוב, ברוך עוזיאל, שלמה פרלשטיין, בנו כהן, אהרן גולדשטיין
|
| מפד"ל
|
|
חיים משה שפירא, יוסף בורג, יצחק רפאל, זרח ורהפטיג, ישראל שלמה בן-מאיר, משה אונא, פריג'א זוארץ, בנימין שחור, מיכאל חזני, אהרן-יעקב גרינברג, טובה סנהדראי, מרדכי נורוק, אברהם שלום שאקי, משה קלמר
|
| מפ"ם
|
|
מאיר יערי, יעקב חזן, חנן רובין, מרדכי בנטוב, ישראל ברזילי, ויקטור שם-טוב, אמה תלמי, יעקב ריפתין, יוסוף ח'מיס, יוסף קושניר
|
| אחדות העבודה - פועלי ציון
|
|
ישראל גלילי, יגאל אלון, ישראל בר-יהודה, נחום ניר-רפאלקס, יצחק בן-אהרן, משה כרמל, מרדכי ביבי, רות הקטין, חליל-סלים ג'בארה, משה ארם
|
| מק"י
|
|
שמואל מיקוניס, תופיק טובי, מאיר וילנר, משה סנה, אסתר וילנסקה, אמיל חביבי
|
| אגודת ישראל
|
|
יצחק מאיר לוין, שלמה לורינץ, מנחם פרוש, שלמה יעקב גרוס
|
| פועלי אגודת ישראל
|
|
קלמן כהנא, יעקב כ"ץ
|
| שיתוף ואחווה
|
|
דיאב עובייד, ג'בר מועדי
|
| קידמה ופיתוח
|
|
אחמד א-ד'אהר, אליאס נח'לה
|
חילופי גברי
חוקים משמעותיים
- חוק איסור גידול חזיר, התשכ"ב-1962 - קובע "לא יגדל אדם חזירים, לא יחזיקם ולא ינחרם", אך מתיר זאת במקרים מסוימים.
- חוק גנים לאומיים ושמורות טבע, התשכ"ג-1963 - עוסק בהסדרת הקמתם והפעלתם של גנים לאומיים ושמורות טבע.
- חוק פיצויי פיטורים, תשכ"ג-1963 - מסדיר את תשלום פיצויי פיטורים לשכיר עם סיום עבודתו אצל מעסיקו.
- חוק איסור לשון הרע, תשכ"ה-1965 - עוסק בהגנת כבודו של אדם ושמו הטוב באמצעות הטלת איסור על פרסום ביטויים העלולים להשפילו ולבזותו.
- חוק מרשם האוכלוסין, התשכ"ה-1965 - מסדיר את פעולתו של מרשם האוכלוסין, שבו נרשמים פרטי מידע הנוגעים לתושב ישראל.
- חוק התכנון והבנייה, התשכ"ה-1965 - מסדיר את פעולתם של מוסדות התכנון בישראל מהרמה הארצית עד לרמה המקומית, את ועדות הערר, תוכניות המתאר (ארצית, מחוזית, ומקומית), שימור אתרים, סלילת דרכים, סידורים לנגישות נכים, סדרי הרישוי וכיוצא בזה.
- חוק הגנת כינויי מקור, תשכ״ה-1965 - עוסק בהגנה על כינויי מקור, בעקבות הצטרפותה של ישראל ל"הסדר ליסבון" העוסק בנושא זה.
- חוק תגמול לחייל הנפגע בהצלת חיי הזולת, תשכ"ה-1965 - קובע כי "חייל שהקריב חייו או נעשה נכה עקב הצלת אדם מסכנת קיפוח חייו, דינו לכל דבר כדין נכה צבא-הגנה לישראל או חייל שנספה במערכה, לפי העניין".
- חוק הרשויות המקומיות (בחירות), תשכ"ה-1965 - מסדיר את הבחירות לרשויות המקומיות (עיריות ומועצות מקומיות, אך לא מועצות אזוריות).
קישורים חיצוניים
|
