|
משולם זלמן אשכנזי
רבי משולם זלמן אשכנזי (י"ז באייר ה'תקל"ב, 1772 - ל' בניסן ה'תר"ג, 1843) היה מחשובי הפוסקים בפולין, רבן של קז'ימייז דולני, נשלסק ולובלין. פעל להשכין שלום בין החסידים למתנגדים בלובלין, לאחר עשרות שנות סכסוכים. ביוגרפיהנולד לרבי משולם זלמן מפומוריאני (אחיו של רבי מרדכי זאב אורנשטיין) בן רבי משה מז'ולקווה (חתנו של רבי אריה לייב מאמסטרדם), ולרייזל בת רבי אריה לייבוש אוירבך מסטניסלב (אביו של רבי דוד צבי אוירבך). אביו נפטר בגיל 24 לפני הולדתו והוא נקרא על שמו. אמו נישאה בשנית לרבי מאיר מרגליות מאוסטרהא[1], אצלו גדל גם רבי משולם זלמן, ועל שם עירו נודע בצעירותו בכינוי "העילוי מאוסטרהא". אמרו עליו כי הוא חריף יותר מבן דודו המפורסם רבי יעקב משולם אורנשטיין[2]. למד אצל רבי אריה לייב הלר ואצל רבי אברהם מפיוטרקוב. נישא לגננדל בתו של יוסף יוזפא מנדלסברג מיוזפוב וקוזמיר[3], מעשירי יהדות פולין שלמד אצל רבי שמואל שמלקה הורוביץ יחד עם המגיד מקוז'ניץ והיה לחסידו הקרוב של המגיד. רבנותובגיל צעיר מונה לרבה של קוזמיר, אך לא נטל משכורת מקופת הקהילה ואף שילם מכיסו את משכורתם של המו"צ והדרשן של העיר. בתקופה זו עסק במסחר בעצים ובחיטה אותם הוביל ממקום כריתתם ביערות שבסביבה ברפסודות על גבי נהר הוויסלה למכירה בדנציג; את ההון הראשוני לצורך מסחרו קיבל מחמיו. בקוזמיר נפגש לעיתים עם הנסיך אדם צ'רטוריסקי שקיים עם חמיו קשרי מסחר, רבי משולם זלמן כעילוי צעיר שוחח עמו בנושאי אמונה ודת[2]. בשנת ה'תקנ"ח חתם על תקנות בענייני שחיטה יחד עם גדולי הדור המובהקים כמו רבי אברהם יהושע השיל מאפטא ורבי אפרים זלמן מרגליות. משם עבר בשנת תקע"ט לנשלסק לאחר שרבה רבי שלמה זלמן ליפשיץ עבר לוורשה. בשנת תקפ"ו נבחר[4] לכהן כרבה של לובלין על מקומו של רבי יהושע השל באב"ד (השני) שנאלץ לעקור מפולין עקב היותו אזרח אוסטרי ולאחר סכסוכים קשים עם ראשי הקהילה המתנגדים[5]. בחירתו לרב הייתה בהסכמתם של שני המחנות שבעיר - החסידים והמתנגדים - שקיוו להשכנת שלום ביניהם. החסידים תמכו בו בשל הרקע החסידי שלו - אביו החורג רבי מאיר מרגליות שהיה חסיד מובהק, והמתנגדים בזכות יחוסו למשפחת החכם צבי ה"מתנגדית". רבי משולם זלמן התנהל בחכמה עם שני המחנות, וב-17 שנות שבתו בלובלין[6] היה מקובל על כל בני עירו. הוא נותר מתנגד כאבותיו על אף שגדל אצל רבי מאיר מרגליות החסיד, אך שמר על יחסים טובים עם החסידים. הוא אירח בביתו את רבי יהודה לייב איגר במשך תקופה לאחר שחמיו המתנגד מראשי הקהילה בלובלין גירשו מביתו כשהפך לחסיד קוצק, כמו כן מסופר על ביקורו של רבי יצחק מוורקא בלובלין בו השתתף גם רבי משולם זלמן תוך הערכה הדדית בין האישים[7]. כן העניק גם הסכמה לספרי החוזה מלובלין שהודפסו בתקופה זו. נודע גם כמכניס אורחים, נהג להתענות כל שני וחמישי, לקום בחצות ולטבול במקוה. בפולמוס שהתנהל בין דפוס וילנא לדפוס סלאוויטא על זכות הדפסת התלמוד בבלי מחדש בשנת ה'תקצ"ד-תקצ"ה, צידד תחילה במדפיסי סלאוויטא אך שינה דעתו בעקבות פסיקתו של רבי עקיבא אייגר[8]. כמו כן גם התיר לברך על אתרוגים מקורסיקה, ולצאת ידי חובת אכילת מצה במצות משיפון[2]. פטירתונפטר בל' בניסן תר"ג והיה מהאחרונים שנקברו בבית הקברות הישן בלובלין. על מצבתו נכתב: ”פ"נ האי סבא קדישא חסידא ופרישא, כבוד מרנא ורבנא הרב רבינו משולם זלמן ז"ל בן הרב משולם אשכנזי ז"ל זי"ע, שהיה אבד"ק קאזמיר וק"ק נאשעלסק, ובפה לובלין היה לנו למאור עינים שבע עשרה שנה, הי חסיד ועניו זקן ויושב בתענית, עטרת היחוס נכד להאי מאה"ג החסיד וקדוש חכם צבי זלה"ה זי"ע, תנצב"ה, נפטר ביום א' דר"ח אייר, ונקבר באבל כבד ובמספד ביום ב' דר"ח אייר שנת ת"ר גימל לפ"ק בפה לובלין יצ"ו, תהי נפשו צרורה בצרור החיים”. על מקומו כרב העיר נבחר רבי דב בעריש אשכנזי. מאוחר יותר אחרי פטירתו של רבי דב בעריש - נבחר בנו רבי יהושע העשיל למלא את מקום אביו ברבנות לובלין בשנת תרי"ג. ספרו
מחידושיו הודפסו גם במשניות דפוס וילנה בשנת תרפ"ט. משפחתו
קישורים חיצוניים
הערות שוליים
|
||||||||||||||||||||||||||||||||
