סטימפאנק

סטימפאנק ("פאנק הקיטור"^[1]; באנגלית: Steampunk) הוא תת-סוגה במדע בדיוני שמציגה עולם המבוסס טכנולוגית על מכניקה ומנועי קיטור. סטימפאנק מציג לרוב גרסה אלטרנטיבית להתפתחות העולם עם דמיון כללי לתקופה הוויקטוריאנית או ל"מערב הפרוע" (המחצית השנייה של המאה ה-19). קיימים בו גם אלמנטים של פנטזיה ואימה.

בז'אנר הסטימפאנק מתואר עולם חלופי בו לא התפתחו טכנולוגיות כגון אלקטרוניקה ספרתית ומנוע הדיזל ובמקומן שגשגו טכנולוגיות שמבוססות על מכניקה ומנועי קיטור, בו נפגשים הישן והמודרני.

הרכיב ה"פאנק" מתייחס לדגש מסוים על טבעו האמיתי של האדם, המונע על ידי יצרים נמוכים - תאווה, כעס, יהירות, חמדנות וקנאה. הסגנון הכללי של סטימפאנק נראה לעיתים קרובות ציני, פסימי ודיסטופי,^[2] אבל הודות לאפשרויות הקומיות של סגנון הרטרו, התפתחו גם מוטיבים של הומור ופרודיה. עם זאת, יש יצירות רבות שהסגנון בהן הפוך - רומנטיקה, דרמה של רגשות גבוהים, אפילו אלמנטים של אוטופיה.

הרקע בסגנון סטימפאנק מורכב ממכוניות, קטרים, טלפונים וחפצים אחרים שנראים מיושנים. הם בנויים באופן אנכרוניסטי בסביבה "וינטאג'ית". ספינות מעופפות, רובוטים מכניים, כל אלה הוכנסו במכוון לאגדות או אפילו סיפורי ילדים.

מתוך ספרות הסטימפאנק צמחו סגנונות אמנותיים, אופנה, עיצוב, קולנוע ומוזיקה. סגנון סטימפאנק מתפשט יותר ויותר לגרפיקה, איורים, פיסול ואף למשחקי מחשב. יש אומרים שסטימפאנק התפתח להיות תת-תרבות של ממש.^[3]

השפעה רבה על יצירת העבודות בז'אנר סטימפאנק הייתה (ועודה) ספרות מדע בדיוני של המאה ה-19, בפרט, העבודתם של ז'ול ורן, ה.ג'. ולס (מכונת הזמן, מלחמת העולמות), מארק טוויין (ינקי מקונטיקט בחצר המלך ארתור), ומרי שלי ("פרנקנשטיין").

אחת הדוגמאות המוקדמות המפורסמות ביותר של סטימפאנק היא הצוללת "נאוטילוס" של קפטן נמו מהעיבוד הקולנועי של הספר "20,000 מיל מתחת למים" על ידי וולט דיסני.

למרות שבאופן רטרואקטיבי המונח סטימפאנק מתייחס ליצירות רבות של ספרות ואמנות הציור שנוצרה בשנות ה-50 וה-60 ואף לפני, המונח הופיע לראשונה בשנות ה-80 של המאה הקודמת כגרסה אירונית של סייברפאנק. נראה שנטבע על ידי סופר המדע הבדיוני קווין ו. ג'טר (Kevin W. Jeter) שניסה למצוא מונח כללי ליצירות של טים פאוורס (שערי אנוביס, 1983); ג'יימס בליילוק (James Blaylock, הומונקולוס, 1986); ואת עצמו (הלילה של מורלוק, 1979, אביזרים שטניים, 1987). בכל היצירות האלה העולם היה ברמת ההתפתחות הטכנולוגית של המאה ה-19 וחיקה את הסגנון הספרותי של מדע בדיוני ויקטוריאני כמו "מכונת הזמן" של ה. ג'. וולס.

באפריל 1987 במגזין לוקוס פורסם מכתבו של ג'טר: ”אני אישית סבור כי פנטזיות ויקטוריאניות יהיו הדבר הגדול הבא, אם נצליח להמציא שם שהולם גם את פאוורס, את בליילוק ואותי. משהו שמבוסס על הטכנולוגיה של התקופה; "סטימפאנק" אולי.”^[4]

השם נתפס ועזר להגדיר את הז'אנר.

למרות תחושת הוינטג' שלו והמקורות שיוצאים מהמאה ה-19, כאשר ז'ול ורן, ה.ג'. ולס, מרי שלי ואחרים סללו את הדרך למגוון רחב של גלגוליו מודרניים, סטימפאנק כז'אנר ספרותי הוא חדש יחסית. שורשיו בקושי נוגעים אחורה לשנות ה-70 והשם נרכש רק בסוף שנות ה-80.

אך להגדיר את סטימפאנק כ'פנטזיה ויקטוריאנית' בלבד לא יהיה מספיק. הנושא הנפוץ ביותר הוא להראות עולם שבו האנושות, שבדרך כלל נמצאת בתקופה הוויקטוריאנית, אימצה טכנולוגיות המשלבות את חשיבת העבר והעתיד, 'מכונת זמן הממונעת על ידי אדים ותיבת הילוכים'.^[5] אבל הז'אנר מקיף הרבה יותר מאשר בין 'היצורים המהונדסים גנטי' בטרילוגיה "הלווייתן" של סקוט וסטרפלד,^[6] לבין הרכיבים העל-טבעיים ב"שערי אנוביס" של פאוורס, "עידן דרקולה" של קים ניומן,^[7] ו"חסר הנשמה" המאוחר יותר של גייל קריגר.^[8]

בשנת 1990 הוצג סטימפאנק לקהל רחב יותר עם "The Difference Engine" של ויליאם גיבסון וברוס סטרלינג, שבו המחשב המכני המתואר בשנת 1822 על ידי צ'ארלס בבג' נבנה בהצלחה והוביל לפריחת עידן המידע בסוף המאה ה-19, ולא 100 שנים מאוחר יותר.^[9] למעשה, זהו מניפסט של סטימפאנק, שהיה לו את אותה משמעות כמו ל"נוירומנסר" של גיבסון לסייברפאנק. מעניין ששני המחברים המובילים של סייברפאנק, שהחליטו לתאר את אנגליה של המאה ה-19, כאילו בדרך אגב הפיחו רוח חיים בכיוון פנטסטי חדש.

דוגמאות אחרות של שילוב הטכנולוגיות שעשוי להיות מסווג כסטימפאנק הן רובוטים המופעלים באמצעות קפיץ, הצפלינים של המאה ה-22, האנרגיה האטומית של התקופה האדוארדית והרחפת הממונעת על ידי כוח קיטור.

המאפיינים העיקריים של סטימפאנק כוללים:
ספינות וקטרי קיטור, ספינות אוויר, כדורים פורחים, נשק מתקופת המהפכה התעשייתית, שעונים מכניים, מכשירי טלפון כבדים. סגנון בגדים המזכיר את אנגליה של המאה ה-19: כובעי צילינדר, מעילים ארוכים וחולצות תחרה, מחוכים וחצאיות עם קרינולינה עם דגש על סגנון הגותי.

בעולם בדיוני זה לא קיימים חומרים סינתטיים אך יש הרבה נחושת, עור ועץ. האביזר הטיפוסי הוא גלגל שיניים.

סטימפאנק היסטוריה חלופית מתאפיין על חיקוי העולם ההיסטורי האמיתי של המאה ה-19 – תחילת המאה ה-20, אשר במודע מתנגד להווה ולעתיד הקיברנטי. לעיתים קרובות גיבורי היסטוריה חילופית הם אנשים מהיסטוריה אמיתית או דמויות ספרותיות של הקלאסיקה של העידן. החיקוי האופייני ביותר הוא אנגליה וויקטוריאנית. העלילה מתפתחת ב"עידן הקיטור", בו בנוסף לטכנולוגיות שאכן היו קיימות מופיעות גם הטכנולוגיות הפנטסטיות (ו. גיבסון וב. סטרלינג "The Difference Engine" והטרילוגיה של ס. וסטרפלד "לוייתן"). ביצירות אחרות העלילה מתרחשת בתקופה היסטורית המאוחרת יותר כאשר היא נטולת המרכיבים העיקריים של הטכנולוגית של המאה העשרים – אלקטרוניקה מתקדמת, בתי זיקוק ומנועי בעירה פנימית, תעופה, אנרגיה גרעינית וכו'. דוגמאות טובות של היסטוריה חילופית הן קומיקס של אלן מור וקווין אוניל "ליגה של ג'נטלמנים מובחרים"(אנ'), והעיבוד הקולנועי באותו השם על ידי סטיבן נורינגטון: אנגליה אלטרנטיבית של 1898, אשר על ביטחונה שומרים הגיבורים המפורסמים של יצירות ספרותיות קלאסיות כמו קפטן נמו וריינג'ר אלן קווטרמיין.

ניתן להפריד את תת-ז'אנר מערבון סטימפאנק - טכנולוגיית קיטור בסגנון המערב הפרוע, לדוגמה - סרט וסדרת הטלוויזיה "פרוע על המערב". סוגה זו חופפת את שני התת-ז'אנרים: המערב המסתורי והמערב מדע בדיוני. התעוררו כמה סוגות אחרות שאימצו שמות דומים, כולל דיזלפאנק, קלוקפאנק ואחרים.

פנטזי סטימפאנק - מתאר עולמות פנטסטיים, המזכירים מבחינה טכנולוגית את אירופה של המאה התשע העשרה. בעולמות אלו, יחד עם מנועי קיטור מסתדרים יפה גם הקסמים והגזעים הפנטסטיים: גמדים, אורקים ואלפים. סוג זה גובל במידה רבה עם טכנופנטזי.^[11] דוגמאות - המשחק ארקנום(אנ'), רומן "זה לא הזמן לדרקונים" מאת סרגיי לוקיאננקו וניק פרומוב.^[12] אחד הסופרים המפורסם ביותר של פנטזי הוא סופר בריטי צ'יינה מייוויל שהמציא את העיר העתיקה ניו קרובוזון. מייוויל היה קרוב מאוד לסייברפאנק הקלאסי. הדמויות שלו לעיתים קרובות אנשים מחוץ לחוק, מחוץ למוסר - חיים במטרופולין מסתורי, המזכיר את גות'אם סיטי של באטמן.

• ויליאם גיבסון
• גורדון דלקוויסט
• קווין ג'טר
• ג'יימס בליילוק
• צ'יינה מייוויל
• ברוס סטרלינג
• סקוט ווסטרפלד
• הייאו מיאזאקי
• ואדים פאנוב

סוגת הסטימפאנק הובילה להופעתו של סגנון באמנות ובתרבות עולמית. הוא מתבטא כמודינג ועיצוב מחדש של כלי בית מודרניים בסגנון הסטימפאנק, אביזרים ותכשיטים, הכוללים מנופים, שסתומים והילוכים והמעוטרים בחומרים רלוונטיים (כגון נחושת מבריקה, עץ מלוטש ועור), פרטי לבוש, מסוגננים בעיקר בהתאם לתקופה הוויקטוריאנית.^[13] סטימפאנק גאדג'טים נכנסו לעולם האמיתי. אנשים הופכים לסטימפאנק את המחשבים, רהוט, כלי נגינה, אופנועים ומכוניות. פריטים אלה יכולים להשתנות ממראה מוזנח או עתיק עד החידוש המבריק של המועדון הג'נטלמנים ויקטוריאני. סטימפאנק הוא גם אסתטיקה של העיצוב. השפעות סטימפאנק ניתן למצוא באמנות,^[14] עיצוב, אופנה ואפילו איפור.^[15]

רובוטים מודרניים הכוללים חלקי שעונים מיושנים ומחשבים ניידים ממוסגרים בעץ ופליז הם דוגמאות של אמנות סטימפאנק. חפצי סטימפאנק לעיתים קרובות נראים כמו פריטים תעשייתיים או כאילו נמצאו במעבדה מדעית ישנה.

מעת לעת מתקיימים אירועים שונים המוקדשים לסטימפאנק. באתרים מיועדים ניתן למצוא מידע על אירועים שמתקיימים בכל העולם,^[16] לדוגמה:
ביוני - ספטמבר 2012 בגלריה AFA בניו-יורק התקיימה התערוכה “Steampunkinetics”, התערוכה הגדולה ביותר שהוקדשה לסטימפאנק. היא הציגה יותר מ-40 פסלים קינטיים על ידי שמונה עשר אמנים בהשראת האסתטיקה של סטימפאנק.

קבוצת אמנות Kinetic Steam Works^[17] יצרה מנוע קיטור והציגה אותו בפסטיבל Burning Man בשנות 2006 ו-2007. מייסד הקבוצה שון אורלנדו ייצר תצוגה "בית העץ סטימפאנק" (Steampunk Tree House), תוך שיתוף פעולה עם קבוצת אמנים שמאוחר יותר הקימו קבוצת אמנות Five Ton Crane.^[18] בית-סטימפאנק נמצא באופן קבוע ב-Dogfish Head Craft Brewery (מילטון, דלאוור).^[19]

בחודשים מאי–יוני 2008 אמן מולטימדיה ופסל פול סנט-ג'ורג' הציג בחוץ התקנה טכנולוגית בצורה של טלקטרוסקופ המעוצב בסגנון ויקטוריאני, שחיבר בין לונדון לניו יורק.^[20] אוולין קריט, אמרגנית וחברה בקבוצת האמנות Brass Goggles ארגנה פגישה טרנס אטלנטית של חובבי סטימפאנק משתי הערים.

החל מאוקטובר 2009 ועד פברואר 2010 במוזיאון להיסטוריה של מדע באוקספורד נערכה התערוכה הגדולה הראשונה של אמנות סטימפאנק. בתערוכה הוצגו עבודות של שמונה עשר אמני סטימפאנק מכל רחבי העולם. רבים מהמוצגים היו פריטים ביתיים רגילים שעברו שינוי בהתאם. התערוכה הייתה מוצלחת מאוד, היא משכה מעל 80,000 מבקרים.^[21]

בקיץ 2009, 2010 ו-2011 באבונדייל אסטייטס (ג'ורג'יה, ארצות הברית) התקיים פסטיבל STEAMfest.^[22]

לאופנת סטימפאנק אין כללים, אבל יש נטייה לסנתז סגנונות מודרניים עם השפעה של התקופה הוויקטוריאנית. לעיתים קרובות, אופנת סטימפאנק יכולה לכלול שמלות, מחוכים, וחצאיות לנשים, וחליפות עם וסטים, פראקים וחותלות או בגדים בסגנון מיליטרי לגברים. תלבושות סטימפאנק, בדרך כלל מתאפיינות בפריטים ואביזרים שמבטאים את טכנולוגיות של התקופה: שעוני כיס, מטריות, משקפי טייס/נהיגה (Goggles), מקטרות ומקלי הליכה. אביזרים מודרניים כגון טלפונים ניידים או נגני מוזיקה, יכולים להיכלל בתלבושות סטימפאנק, אבל רק לאחר קבלת מראה "ויקטוריאני".
היבטים של אופנת סטימפאנק יכולים לשלב אלמנטים של הוט קוטור, ניאו ויקטוריאני, לוליטה גותית, אריסטוקרט גותי ותת-תרבות רומנטית גותית. הגוונים העיקריים של הבגדים הם כהים, לעיתים עם תוספות גוונים אדומים, ירוק זית ולבנים. הסגנון הבסיסי של בגדים - ישן, עם הרבה אביזרים, רצועות, רוכסנים, כפתורים ואלמנטים דקורטיביים אחרים. האביזרים הנפוצים ביותר הם שעוני סטימפאנק וגוגלס – משקפי נהיגה עם זכוכיות עגולות, לעיתים קרובות צבעוניות.
בשנת 2005, קייט למברט, הקימה חברה ראשונה של בגדי סטימפאנק, "סטימפאנק קוטור".^[23] בקו הבגדים שלה היא ערבבה סגנון ויקטוריאני ופוסט אפוקליפטי.^[24]
בשנת 2013, יצאה תחזית מחשב של חברת IBM, המבוססת על ניתוח של יותר מחצי מיליון הודעות ציבוריות על לוחות מודעות, בלוגים, אתרי מדיה חברתית ומקורות חדשות, ש"סטימפאנק, תת-ז'אנר המושפע מבגדים, טכנולוגיה ונורמות חברתיות של החברה הוויקטוריאנית, יהיה הטרנד העיקרי אשר יכבוש את הענף הקמעונאי".^[25]
חברות אופנה עילית מציגות סגנונות סטימפאנק על מסלולי האופנה.^[26]

אחד המרכיבים החשובים באופנת סטימפאנק זה תכשיטים. תכשיטי סטימפאנק כמעט תמיד נעשים בעבודת יד. האביזרים בסגנון סטימפאנק מיוצרים מנחושת, פליז, כסף, עור, קריסטלים של סברובסקי. הדרישה ההכרחית היא מראה מרופט, עם פטינה עתיקה. הם כוללים ברגים, גלגלי שיניים, מסמרות, חלקים מכניים קטנים. אלה יכולים להיות סוגים שונים של שעוני יד או כיס, עגילים, תליונים, סיכות וצמידים עשויים כסף או מצופי כסף בסגנון ויקטוריאני.

• 
  עכביש מפליז
• 
  תליון סטימפאנק
• 
  חפתים עשויים משעונים ישנים

למוזיקת סטימפאנק אין הגדרה מוסכמת, אבל ניתן לתאר אותה כ"אקלקטית".^[27] הסולן של להקת Abney Park^(אנ'), רוברט בראון, הגדיר אותה כ”ערבוב אלמנטים ויקטוריאניים ואלמנטים מודרניים”.^[28] מוזיקת סטימפאנק מושפעת ממוזיקה גותית, אינדסטריאל, סינת'פופ, דארקוייו וגל חדש, אבל קיימים גם השפעות של מוזיקה קלאסית, רגטיים, קברט, הודית, צוענית, פולק, ומוזיקת כליזמר מסורתית.
ההיבט החשוב ביותר של מוזיקת סטימפאנק, ואולי הסמל שלה, הוא הופעות במה. לעיתים קרובות הלהקות מעצבות את הציוד שלהם כך שיזכיר סגנון ויקטוריאני וניאו ויקטוריאני. חברי הלהקה בעצמם לובשים תלבושות מהתקופה הזאת עם אביזרי סטימפאנק.

לפעמים להקות סטימפאנק מורכבות משלישייה מסורתית של גיטרה, כלי מקלדת ותופים אך לעיתים הם מנגנים בכלים אקזוטיים או יוצאי דופן, כגון צ'לו, אקורדיון, חמת חלילים או בללייקה.
סטימפאנק הופיע גם בעבודתם של מוזיקאים שדווקא לא מזדהים כסטימפאנק. לדוגמה, הווידאו קליפ של "Turn Me On" של דייוויד גטה ובהשתתפות של ניקי מינאז', מתרחש ביקום סטימפאנק בו גואטה יוצר דרואידים אנושים. בנוסף, האלבום Clockwork Angels של להקת רוק ראש וההופעה הקשורה אליו מכילים מילים, נושאים והדמויות מעולם הסטימפאנק.

המבשר הראשון של הז'אנר בקולנוע הוא מטרופוליס, סרט אילם שהפיק אריך פומר וביים פריץ לאנג בשנת 1927, על פי תסריט שכתבה אשתו תיאה פון הארבו.
20,000 מיל מתחת למים (1954), העולם המופלא^(אנ') (1958), ומכונת הזמן (1960) כולם מכילים מכונות וטכנולוגיות בדיוניות וניתן לסווג אותם כסטימפאנק. קפטן נמו והעיר התת-ימית^(אנ') (1969) ושר העולם^(אנ') (1961) הם שני סרטים על פי סיפורי ז'ול ורן אשר גם ניתן לשייך לז'אנר סטימפאנק.

ז'אנר סטימפאנק הצליח גם בסרטי אנימציה, כולל סרטי CGI. ניתן למצוא אלמנטים של סטימפאנק בולטים באטלנטיס: האימפריה האבודה (2001) וכוכב המטמון (2002) של וולט דיסני. הנושא המרכזי של שני הסרטים מתמקד בטכנולוגיות מתקדמות ופנטסטיות. קומיקסים וסרטי אנימה יפניים לעיתים קרובות משתמשים באלמנטים של סטימפאנק. דגש מיוחד כאן הוא על סרט אנימה סטימבוי (2004) של קצוהירו אוטומו, אשר נחשב על ידי כמה אוהדים^{[דרוש מקור]} לדובר סטימפאנק בייצוג קולנועי. אחד הסרטים הראשונים בסגנון סטימפאנק והסרט השני באורך מלא של הייאו מיאזאקי הוא הנסיכה מעמק הרוחות (1984). סרטיו של מיאזאקי כגון: הטירה המרחפת (1986) והטירה הנעה (2004), המכילים הרבה אנכרוניזמים הם אופייניים לז'אנר סטימפאנק. ב-2021 יצאה בנטפליקס הסדרה ארקיין, המבוססת על משחק המחשב הפופולרי League of legends, ובה העלילה מתרחשת בעיר עתידנית בסגנון סטימפאנק מובהק.

• סייברפאנק
• דיזלפאנק
• נאו-ויקטוריאניות (אנ')
• פוסט-אפוקליפסה
• רטרו-פוטוריזם

מיזמי קרן ויקימדיה
תמונות ומדיה בוויקישיתוף: סטימפאנק

• מגזין סטימפאנק (באנגלית)
• The Gatehouse - מגזין של סטימפאנק ודיזלפאנק (באנגלית)
• רשימת דירוג של ספרי סטימפאנק הטובים ביותר באתר goodreads (באנגלית)
• גילי בר-הלל, גבירותיי ורבותיי: הסטימפאנק!, 5 בדצמבר 2010
• נועה מנהיים, רכבת לילה לעתיד: היופי האפל של הסטימפאנק, באתר הארץ, 25 במאי 2016
• אתר מוזיקת סטימפאנק (באנגלית)
• אתר מוזיאון סטימפאנק (באנגלית)

• דותן דימט, המקטורן במראה, המימד העשירי, גיליון 30, באתר אגודה ישראלית למדע בדיוני ולפנטסיה, 10 בינואר 2007
• פול די פיליפו, קדימה במלוא הקיטור, תרגום אהוד מימון, באתר אגודה ישראלית למדע בדיוני ולפנטסיה, 24 באפריל 2010