|
עין גב
 עֵין גֵּב הוא קיבוץ השוכן על הגדה המזרחית של הכנרת ומשתייך למועצה אזורית עמק הירדן. יש הקובעים את הוראת השם "עין-גב" כמתייחס למילה "נקבה" או "נוקייב" על שם הכפר הערבי א־נוקייב. אפשרות נוספת היא שמדובר בשיבוש עברי של השם הערבי שהגייתו: 'א-נקיב' (النَّقْب) כהקטנה של 'נקב' הערבי, בהוראת 'מעבר הרים צר'[3]. היסטוריהקדמת כנרתבינואר 1934 רכשה חברת הכשרת היישוב ממשפחת בעלי קרקעות פרסית-בהאית, עבור חברת "קדמת כנרת" שהייתה אז בהליכי הקמה על ידי הרמן בדט, 12,500 דונם של אדמות הכפר נקיב, לאורך שבעה קילומטרים של חוף הכנרת המזרחי. השטח כלל 5,300 דונם אדמות מישור ו-7,200 דונם הרריים. כוונת חברת קדמת כנרת הייתה להקים במקום התיישבות של 400 משקים של בני המעמד הבינוני שכל אחד יחזיק משק בגודל של 10 דונם. המתיישבים תוכננו להתפרנס מגידול ירקות, לה יוקדש 70% מהשטח המישורי, ומגידול בעלי חיים. באזור ההררי תוכנן לגדל כרמים, עצי פרי וצאן[4]. החברה הקימה על שטח של 300 דונם שחכרה מפיק"א בביתניה תחתית, חווה נסיונית בהנהלת האגרונום יהודה ברייר, לבירור הירקות שכדאי לגדל במשקיה[5]. באוגוסט 1935 הועבר הקושאן על הקרקעות שנקנו לידי החברה, והוחל בעבודות להכשרת הקרקע[6]. באפריל 1936 עבדו חברי "בתלם" מביתניה בהכשרת הקרקע בעין גב, בעיקר בעקירת שיחי הסדראוה, ובמקום הוקם צריף לאחסון כלי העבודה[7]. רכישת המניות וההתיישבות לא התקדמה בקצב הרצוי, החברה נכנסה לחובות וב-1936, פרץ המרד הערבי הגדול, שהפכו אזור רחוק זה למסוכן וקשה לגישה, הפחיתו את העלייה מגרמניה, גרמו לצניחת מחירי המניות והביאו לביטול הרעיון של התיישבות פרטית. חברת 'קדמת כנרת' פורקה, ואדמותיה נמסרו לידי הקרן הקיימת, שהושיבה בעין גב את קבוצת "בתלם"[8]. קבוצת בתלםקבוצת בתלם התגבשה בקיץ 1933 כנקודת קליטה ראשונית בעיר של פועלים חברי תנועות ורקלויטה[9], החלוץ והבונים בגרמניה שעלו בעלייה החמישית. בשנת 1934 עברו לנחלת יהודה[10][11]. ב-9 באוגוסט 1934, החליטו על הקמת גרעין קיבוצי "בתלם" בחסות הקיבוץ המאוחד, וכל החברים נדרשו למסור את רכושם לקבוצה[12]. לקראת סוף 1934 הגיע הגרעין להסכם עם חברת קדמת כנרת על הקצאת מקום בקדמת כנרת עבור הקבוצה, עבודת חברי הגרעין בחווה בביתניה ובהכשרת השטח[13]. קבוצה של חברים מהקבוצה נשלחה לעבוד בביתניה וסבלה שם מהחום, ממחלות ומקשיים אחרים. בשובם הם טענו שיש לוותר על רעיון עין גב והם עזבו או הועזבו. במקומם, הצטרפה קבוצת עולים שעברו הכשרה בנואנדורף בגרמניה. בתחילת 1937 עלו לפחות חלק מחברי הקיבוץ לחצר כנרת[14]. ב-1935 הצטרפו ל"בתלם" קבוצה מבוגרי תנועת נצ"ח מצ'כוסלובקיה והמדינות הבלטיות. חברי הקבוצה עברו הכשרה במקומות שונים ברחבי ארץ ישראל, בהם באפיקים, בכפר גלעדי, בגבעת חיים, ובכפר תבור[15]. בתחילת 1936 מנתה הקבוצה 140 חברים, רובם בנחלת יהודה ו-45 בביתניה[12]. בספטמבר היו כ-120 חברים של בתלם בחצר כנרת וכ-50 בעין גב[16]. הקמת הקיבוץהקיבוץ נוסד ב-6 ביולי 1937 (כ"ז בתמוז ה'תרצ"ז)[17] במסגרת יישובי "חומה ומגדל"[18]. את ההוראה לעלות על הקרקע הביא אברהם הרצפלד שלושה ימים לפני העלייה עצמה. אנשי גשר הכינו את המגדל ואת חדר האוכל, אנשי אפיקים הכינו את החומה, אנשי קבוצת כנרת הקימו את הצריפים והמתיישבים עצמם, גרעין בתלם, הכינו את הגדר החיצונית[19]. דוידקה נמרי מאשדות יעקב ניהל את המבצע. אחת המתיישבות תיארה את העלייה על הקרקע[19]:
לאחר העלייה על הקרקע מנה כוח החלוץ של המתיישבים 30 חברים ועשר חברות. הם עסקו בהוצאת זיפזיף וחצץ מהכנרת לצורך הקמת בתים בקיבוצים בסביבה[20]. מפאת המצב הביטחוני לא יכלו המתיישבים לצאת לעבודה במקומות אחרים ורובם נותרו ללא עבודה. בגלל שטרם סודרה העברת הבעלות של הקרקעות לקרן הקיימת לא היה ניתן להתחיל בהקמת נקודת הקבע. הניסיון לגדל במקום ירקות כשל, בגלל חוסר היכרות עם האקלים. בדצמבר 1938 לאחר שחלוקת הקרקעות סודרה, הועבר המחנה לנקודת הקבע. המתיישבים זרעו 300 דונם חיטה, מאה דונם חציר ו-10 דונם בננות[21]. בתחילת 1939 פעלה בסביבות עין גב כנופיה ערבית בתקפה את התחבורה לעין גב. באחת מהתקפותיה נהרג הנהג אליהו מזרחי מחיפה[22]. אנשי עין גב ביקשו סיוע ברכב משוריין, סירה לקשר ימי עם טבריה ויישובי עמק הירדן וכן ציוד נוסף להגנת המקום[23]. למרות המצב הביטחוני, ב-20 באפריל 1939 הונחה אבן פינה לשבעה בתי קבע ראשונים[24]. ביולי 1939 נרצחו שניים מחברי עין גב בעת ביצוע מדידות מחוץ ליישוב[25] ובעקבות הרצח הצבא תפס קבוצת מרצחים באזור[26]. הקרבה לגבול הביאה את חברי עין גב לניסיונות לקשור קשרים עם הערבים בסוריה. שניים מחברי עין גב שביקרו בסוריה נעצרו על שהות בלתי חוקית בסוריה בתחילת 1941[27]. בשנת 1942 היו מקרים רבים של מלריה בקיבוץ בגלל הקרבה לגבול הסורי שמעברו היו ביצות בלתי מטופלות והיעדר רשתות בחדר האוכל[28]. במלחמת העצמאות.jpg)
במלחמת העצמאות היה הקיבוץ יישוב יהודי יחידי בחוף המזרחי של הכנרת, והכפר הערבי א-סמרא (אנ') ניתק את הקיבוץ מיישובי עמק הירדן. עם הפלישה שלאחר הכרזת המדינה, הסורים הסתפקו בתחילה בהפגזות על הקיבוץ, וריכזו את מאמצם לפרוץ לגליל דרך בקעת הירדן והדגניות. רק לקראת ההפוגה הראשונה הם פנו לתקוף את עין גב. ההתקפה התחילה בבוקר ה-10 ביוני 1948. התקפת הסורים נבלמה. ב-11 ביוני 1948 הותקפה עין גב בשנית, הפעם על ידי כוח של צבא ההצלה. גם התקפה זו נבלמה. ב-12 ביוני 1948 נערכה על המשק התקפה שלישית על ידי כוחות מקומיים מכפרי הסביבה, וזו נהדפה אף היא. בליל ה-18 ביולי 1948 יצאה מחלקה של חברי עין גב ואנשי עמק הירדן וכבשה את סוסיתא. בשנות החמישים והשישיםבעקבות יישום הסכמי שביתת הנשק בין ישראל לסוריה ב-1949 ("הסכמי רודוס") נקלע הקיבוץ לתוך מובלעת בין שני אזורים שהריבונות עליהם לא הייתה ברורה, ובשל כך הוכרז כל האזור כ"שטח מפורז". ב-12 יולי 1950 סירה משטרתית שפטרלה בכנרת נלכדה בידי הסורים בחוף כורסי. כ-15 חברי קיבוץ עין גב ניסו להציל את חברי הסירה והתפתחו חילופי אש עם הסורים, שבמהלכן נהרג חבר קיבוץ וכמה מהם נפצעו. באפריל 1951 נרצח ישראלי על ידי צלף סורי צפונית לקיבוץ ובדצמבר אותה שנה, נרצחו שני ישראלים, על ידי חיילים סורים, סמוך לחוף הקיבוץ. במהלך 18 השנים הבאות – עד יוני 1967 – פעלה ישראל למימוש ריבונותה במי הכנרת ובכל השטח עד הגבול הבין-לאומי ואילו סוריה ניסתה לחלוש על השטחים הסמוכים לגבול באמצעות ירי והפגזות. חברי עין גב, חקלאיה ודייגיה סבלו קשה מההתקפות האלה שלא נסתיימו אלא לאחר כיבוש רמת הגולן בידי צה"ל במלחמת ששת הימים. בראשית שנות ה-50 נוצר בקיבוץ פילוג פוליטי בין אנשי אחדות העבודה ובין אנשי מפא"י ובסיומו בינואר 1954, לאחר שלוש שנים של ויכוחים עזבו תומכי הקיבוץ המאוחד את עין גב ועברו לגינוסר[29]. אירוע זה פגע קשה בתשתית החברתית והכלכלית של הקיבוץ. בשנות ה-60 הוקם סמוך לעין גב בית הספר היסודי האזורי "קדמת כנרת" ששימש את כל תלמידי יישובי מזרח הכנרת ואחר כך גם את התלמידים מדרום רמת הגולן. בשנת 2006 פרשו ילדי הגולן לבית הספר החדש שהוקם בבני יהודה וצמצום מספר התלמידים גרם לסגירתו. שנות השבעים עד ימינומאז כיבוש הגולן ופיתוחו, עין גב חדלה מלהיות יישוב מאוים ומסוגר ונפתחה תקופה חדשה של פריחה כלכלית וחברתית בקיבוץ. חברים רבים הצטרפו אליו, וענף התיירות זכה לעדנה. פסטיבל עין גב שהיה עד אז אירוע מקומי וצנוע הביא את עין גב למרכז המפה התרבותית. משלט הסוסיתא הפך ממוצב צה"ל לאתר טיולים מבוקש, שנחשף בשנים האחרונות על ידי חוקרים מאוניברסיטת חיפה. הקיבוץ מתפרנס כיום בעיקר מתיירות וחקלאות מבין ענפי התיירות בולטים במיוחד הם כפר הנופש, מסעדת הדגים, וחברת השייט המשיטה אורחים וצליינים בכל קווי השייט בכנרת חברה שהוקמה ב-1945 בעת שהקשר הימי היה כמעט הקשר היחידי של הקיבוץ עם האזור. בקיבוץ ישנן הרבה אטרקציות, למשל "הנגרייה של סבא יוסי". סיור ברכבת ברחבי הקיבוץ, חניון פעיל "חוף סוסיתא". מבין ענפי החקלאות עין גב מפורסמת בעיקר בענף הדייג המיתולוגי, הרפת וענף הבננות בקיבוץ ישנה אכסניה לתיירי הקיבוץ ולאורחי התושבים. ארכאולוגיהבנחל עין גב, מזרחית לקיבוץ ישנם שני אתרים ארכאולוגיים פרהיסטוריים, משלהי התרבות הנאטופית: נחל עין גב I ו-II. האתרים התגלו לראשונה על ידי חבר הקיבוץ דודי בן עמי שטייל באזור והיה אחראי לגילוי של אתרים רבים. גלריית תמונות
לקריאה נוספת
קישורים חיצוניים
הערות שוליים
|
|||||||||||||||||||||||||||||||||||||||||
_-_Building_Ein_Gev.jpg)
.jpg)
.jpg)
