קאדיקאדי (قَاضِي (قَاضٍ), תעתיק מדויק: קאצ'י) הוא שופט מוסלמי הפוסק לפי חוקי השריעה, מקבץ החוקים הדתיים של האסלאם. ברוב החברות המוסלמיות הקאדי מוסמך לדון בעברות על מצוות האסלאם, במשפט פלילי ובדיני ממונות, אולם במדינת ישראל הוא מוסמך לדון בדיני אישות וירושה בלבד, אף כי שכיחים גם דיונים בענייני הקדש (ואקף). עאלם הממונה לקאדי מחויב לדון על-פי ספרי החוקים של האסכולה המשפטית אליה הוא משתייך (האסכולה החנפית, האסכולה החנבלית וכדומה). על פי המסורת המוסלמית, מונה הקאדי הראשון על ידי הח'ליפה עומר בן אל-ח'טאב, על מנת להקל על עצמו את נטל השיפוט. בתקופת הח'ליפות היו הקאדים ממונים על ידי הח'ליפה או מושל מטעמו, וחויבו לציית להם. בישראל מוכר מעמד הקאדי בתוך בית הדין הדתי המוסלמי הנקרא "בית דין שרעי" (מהמילה "א-שריעה" - ההלכה המוסלמית). במדינת ישראל פועלים שמונה בתי דין שרעיים אזוריים בערים באקה אל-גרבייה, עכו, חיפה, נצרת, טייבה, יפו (תל אביב), באר שבע וירושלים. בנוסף להם פועלים בית הדין השרעי לערעורים והנהלת בתי הדין השרעיים, אשר ממוקמים בירושלים. בית הדין האזורי דן בהרכב של קאדי אחד ובית הדין השרעי לערעורים דן בהרכב של שלושה קאדים. מעמדם, מינויים ועניינים אחרים הנוגעים לקאדים בישראל מוסדרים בחוק הקאדים, התשכ"א-1961. פסקי הדין של בית משפט בראשות קאדי נקראים סיג'יל (sigill) מהמילה הלטינית סיגילום (Sigillum) שמשמעה חותם. מערכת המשפט בתקופת בית עבאסבתקופת בית עבאס מונו הקאדים על ידי הח'ליפים ונהנו מסמכות מלאה; ניתן היה לערער על החלטותיהם רק בפני הח'ליפה או מושלי הפרובינציות. בראש הקאדים היה ממונה הקאדי אל-קודאת, זקן השופטים. הוא היה ממונה על כל המערכת המשפטית, ותפקידיו העיקריים: לפקח על תקינות עבודתם של הקאדים, ובדיקת כישורים מקצועיים של מועמדים לתפקיד. לצד הקאדים פעלו יועצים ובראשם השוהוד, עדים, תפקידם היה לפקח על תקינות ההליכים המשפטיים. העדויות בבית המשפט נכתבו על טפסים מיוחדים שנקראים שורוט, ומסמכים אלו נשמרו בבית המשפט. מערכת המשפט האסלאמית הייתה אחד המוסדות הגבוהים והחזקים שיצר האסלאם. תפקידים ומוסדות הקשורים למערכת המשפט העבאסית
קישורים חיצוניים
|