קדיש לוז
קדיש לוּז (לוּזִ'ינְסקי) (10 בינואר 1895 – 4 בדצמבר 1972) היה מנהיג פועלים, שר החקלאות ויושב ראש הכנסת. ביוגרפיהלוז נולד לאסתר (בת שמעון זלדוביץ) וצבי לוזינסקי ולאמו בבוברויסק שברוסיה הלבנה, אז בתחום המושב היהודי של האימפריה הרוסית (כיום בבלארוס). היה קרוב משפחתו של שבתאי לוז'ינסקי. למד ב"חדר מתוקן" ובגימנסיה המקומית, בטכניון בקרלסרוהה שבגרמניה, במכון לכלכלה בסנקט פטרבורג, במכון החקלאי ליד אוניברסיטת אודסה ובאוניברסיטת דורפט. בין השנים 1916–1917 שירת בצבא הרוסי, וסיים את בית הספר לקצינים. היה ממייסדי ”ברית החייל העברי” ברוסיה וממייסדי תנועת החלוץ. בחודש תמוז תר"ף (1920) עלה לארץ ישראל. עבד כפועל חקלאי בקריית ענבים ובבאר טוביה. בשנת 1921 הצטרף לקבוצת דגניה ב'. מעיסוקיו בפעילות הציבורית בארץ:
לוז היה חבר מפלגת פועלי ארץ ישראל (מפא"י) מיום ייסודה. היה חבר הכנסת מטעם מפא"י החל מהכנסת השנייה ועד הכנסת השישית. היה חבר ועדת חוקה, חוק ומשפט וחבר ועדת הכספים בכנסת. בתקופת הכנסת השלישית כיהן כשר החקלאות. למרות היותו איש מפא"י מובהק, זכה להערכה רבה בכל המפלגות וכיהן כיושב ראש הכנסת הכנסת הרביעית, החמישית והשישית - במשך עשר שנים. בתקופת כהונתו כיושב ראש, בשנת 1966, נחנך משכנה של הכנסת בגבעת רם. לוז כיהן גם כנשיא המדינה בפועל בין פטירתו של נשיא המדינה יצחק בן-צבי ב-23 באפריל 1963 לבין תחילת כהונתו של זלמן שזר ב-21 במאי באותה שנה. לפי בקשתו, הובא למנוחת עולמים בקיבוצו דגניה ב' ולא בחלקת גדולי האומה בהר הרצל. הנצחתועל שמו רחובות בשכונת רמת ורבר בפתח תקווה, בשכונת רמות ספיר בחיפה, בקריית מוצקין, בכפר סבא וברמת שרת בירושלים. חיים אישייםהיה נשוי לרחל (בת מנחם קנטורוביץ) ואב לארבעה: שתי בנות (אסתר דינר וחנה ברקן) ושני בנים (צבי לוז - סופר וחוקר ספרות, ואהוד לוז - חוקר מחשבת ישראל). נינו הוא השחקן והזמר עילי צ'פמן. כתביו
חוברות:
לקריאה נוספת
קישורים חיצוניים
|