|
ראשיא
רַאשַׁ֫יַּא (בערבית: راشيا) ובשמה המלא: ראשיא אל-ואדי,[2] היא עיירה, במחוז אל-בקאע שבלבנון, המהווה את היישוב המרכזי בנפת ראשיא. העיירה מצויה על מורדותיו המערביים של רכס מול הלבנון, מצפון להר החרמון בחלק הדרום-מזרחי של בקעת הלבנון. בראש ההר עליו נמצאת העיירה ניצבת מצודה מהמאה ה-18. נכון לשנת 2007 מתגוררים בה כ-8,500 תושבים. היסטוריהבנובמבר 1925 חדרו כוחות דרוזים לאזור דרום לבנון כחלק מהמרד הדרוזי. כ-3,000 לוחמים דרוזים ניסו לכבוש את מצודת ראשיא, בה התבצר סקוודרון פרשים מלגיון הזרים הצרפתי. הלחימה העזה, שנמשכה כחמישה ימים, הסתיימה במפלתו של הכוח הדרוזי, ובמותם של כ-600 מלוחמיהם.[3] הפסד ראשון זה של הדרוזים היווה נקודת מפנה במרד, ומכאן ואילך נטתה הכף לטובת הצרפתים. בזמן הלחימה ובמהלך השנה שלאחר מכן, חוותה העיירה הרס נרחב: 429 בתים של נוצרים במקום נהרסו, ותושביהם הפכו לפליטים.[4][5] גם בתקופה שלאחר מכן עוד נותר מתח רב בין העדות המרכזיות באזור; הנוצרים והדרוזים.[4] ב-11 בנובמבר 1943, בזמן המנדט הצרפתי על סוריה ולבנון, עצרו כוחות צרפת החופשית מנהיגים לבנוניים בולטים וכלאו אותם במצודת ראשיא. בין מנהיגים אלו היו: בשארה אל-ח'ורי, ריאד א-סולח, פייר ג'ומאייל, כמיל שמעון ועאדל אוסיראן. מאסר זה הביא לעניין בינלאומי נרחב וללחץ על הצרפתים, אשר לבסוף נכנעו ושחררו את המנהיגים הלבנוניים ב-22 בנובמבר 1943. תאריך זה נקבע כיום העצמאות של לבנון. במלחמת שלום הגליל ניצב באזור ראשיא מערך סורי עליו הגנה חטיבת השריון ה-91 מדיוויזיה 1 הסורית. הכוח הישראלי שפעל באזור היה אוגדה 252 ואת העיירה עצמה כבש בפעולה לילית גדוד צנחנים שסופח לחטיבה 7 בליל 10 ביוני 1982.[6] קישורים חיצוניים
הערות שוליים
|
||||||||||||||||||||||||
