רמות השבים
רָמוֹת הַשָּׁבִים הוא כפר שיתופי במועצה אזורית דרום השרון הנמצא מדרום למחלף רעננה דרום המחבר בין כביש 4 לכביש 531. היישוב נמצא בין ארבע ערים: הרצליה, רעננה, כפר סבא והוד השרון, והמושבים גבעת ח"ן וכפר מל"ל. היסטוריהרמות השבים נוסד ב-19 בנובמבר 1933 על ידי יהודים שנמלטו מגרמניה במסגרת העלייה החמישית.[3] מאפייני דמוגרפיית המתיישבים חייבו מבנה ארגוני חדשני. המתיישבים ברמות השבים היו שונים ממתיישבי מרבית המושבים והקיבוצים במספר מאפיינים: רובם היו מבוגרים יחסית, עם ילדים, בעלי מקצועות חופשיים, ללא ניסיון בחקלאות וחפים מאידאולוגיה סוציאליסטית.[4] בין המייסדים הראשונים היו 29 סוחרים, 17 רופאים, בעלי מקצועות חופשיים נוספים וחקלאי אחד,[5] הם פעלו להקמת מבנה ארגוני מיוחד כמענה למאפייני האוכלוסייה. המתיישבים בחרו לעסוק בחקלאות, הם היו בעלי אמצעים כספיים בזכות הסכם העברה (ה"טרנספר"), ללא תנועה מיישבת שתתמוך בהם, ולא קיבלו קרקעות מהקרן הקיימת לישראל. לאור נתונים אלו, להקמת יישוב שיתקיים רק מחקלאות[6] נדרשה רמת שיתוף פעולה גבוהה, אך לא גבוהה מדי. בהתאם, בחרו המייסדים את המבנה הארגוני לכפר. את הפתרון הארגוני מצאו בתורתו של דייוויס טריטש.[7] טריטש ליווה את תושבי רמות השבים ואף חיבר את המנשר הראשון שהציע לעולי גרמניה להצטרף ליישוב.[8] תוכניתו מומשה בעזרתו של אריך מוזס. מלכתחילה הוקמו בנפרד ועד הכפר שדאג לנושאים המוניציפליים, וקואופרטיב חקלאי בשם אל-על. המבנה הארגוני הייחודי של רמות השבים, "כפר שיתופי", אומץ על ידי יישובים רבים של האיחוד החקלאי. בזכות הסכם הטרנספר[9] יכלו המייסדים לרכוש אדמות, לבנות בתים מודרניים ולממן את הקמת הקואופרטיב שדאג לכל נושאי החקלאות. כמעט כל התושבים גידלו תרנגולות, בודדים עסקו גם בגידול ירקות, והיו גם רפתן אחד ובעל מלון אחד. קואופרטיב אל-על תמך בלולנים ותחומי פעילותו כללו הקמת מחסן תערובת ומדגרה, רכישה מרוכזת של מזון לעופות והפצתו למשקי החברים, שיווק משותף של הביצים והעופות ושכירת מדריך מקצועי בעל ניסיון בגידול עופות. בשונה ממושבים, לא הונהגה ערבות הדדית, אבל החברים עזרו לחבריהם כמו בנשיאה משותפת בהפסדים שנגרמו למספר משקים ממגפת הניוקאסל שחיסלה לולים שלמים. הוועדה המייסדתבעידודם והדרכתם של מוזס וטריטש התארגנו ארבעה עולים מגרמניה ("הוועדה המייסדת") ומכספם הפרטי רכשו 300 דונם, קנו חומרי בניין להקמת כ-30 משקים ולהזמנת אפרוחים – מבלי שהיו להם מועמדים להתיישבות.[10] הארבעה אפילו חתמו על שטרות מבלי שהיה להם כל כיסוי. הם היו משוכנעים שיש להתחיל בעשייה בשטח עוד לפני ההכנות הארגוניות והמשפטיות. הם פעלו במהירות: בסוף ספטמבר 1933 החליטו ארבעת חברי הוועדה המייסדת להקים כפר וכבר ב-31 בדצמבר באותה השנה נקלטו בכפר האפרוחים הראשונים. במבט לאחור, במלאת עשור לרמות השבים התייחס אחד מחברי הוועדה המייסדת "לקלות הדעת הפנטסטית" שבה לקחו על עצמם ארבעת היוזמים התחייבויות גדולות ללא כיסוי.[11] תרבותמיום היווסדה העלתה רמות השבים על נס את חשיבות התרבות בחיי הקהילה. כבר בשנים הראשונות התקיימו בכפר נשפי פורים מושקעים, חוג דרמטי, הרצאות בתחומים רבים וקונצרטי תקליטים. לכבוד הקמת התזמורת הפילהרמונית בדצמבר 1936 הגיע לארץ המנצח הדגול ארטורו טוסקניני. בביקורו ברמות השבים טוסקניני התרשם מאוד מכך שהתושבים, אחרי יום עבודה מפרך, התכנסו במחסן התערובת של אל-על לשמיעת קונצרטי תקליטים. בעקבות זאת יוזמי הקמת התזמורת הפילהרמונית העניקו למנצח הנודע חלקת פרדס ברמות השבים. על חלקה זו הוקם ב-1939 בית העם של הכפר.[12] לאחר הקמת המדינהעם סיום מלחמת העצמאות צורפו ליישוב מקצת מאדמות הכפר אבו כישכ[13] אשר גבל ברמות השבים. משנת 1951, במשך למעלה מחמישים שנה, רמות השבים הייתה מועצה מקומית עצמאית. עד שנות ה-60 של המאה ה-20 רוב התושבים התפרנסו מחקלאות. בשנת 2003, במסגרת התוכנית הכלכלית לצמצום מספר הרשויות המקומיות בישראל, חרף התנגדות התושבים, המועצה המקומית רמות השבים בוטלה והיישוב צורף למועצה אזורית דרום השרון והוקם לו ועד מקומי. הבעלות על מבני הציבור הועברה למועצה האזורית. הנוער של רמות השבים פעיל מאוד במסגרת תנועת הנוער של האיחוד החקלאי. לקריאה נוספת
קישורים חיצוניים
הערות שוליים
|