היי, תומר. שמענו אותך עכשיו ברשת ב'. כל הכבוד. הראיון היה מרשים, הן בתוכן התשובות והן בשפה ובסגנון. ייצגת אותנו בצורה הטובה והמכובדת ביותר, ונהנינו לשמוע ולהזדהות. דרישת שלום לכל מארגני הוועידה והרבה הנאה לכולכם.שלומית קדם - שיחה14:11, 4 באוגוסט 2011 (IDT) ואריה ענברתגובה
עניין של אינדקסים ועכביות. אתה מתחיל בשמאל-אפס וימין-אפס ואז באמצעות מפתח-אפס ועוד מקבל את שמאל-1 וימין-1. כלומר לאחר שימוש במפתח i אתה מקבל את הבלוקים ה- i+1. לכן או שלא הבנתי נכון או שצריך לשנות את האינדקס של המפתח האחרון ל n-1 או שצריך לשנות את המפתח הראשון ל 1 או שצריך לשנות את התוצאות ל n+1. • אמיר (שיחה) 15:05, 13 בספטמבר 2011 (IDT)תגובה
עוד משהו שתוכל לישון עליו: צריך עוד שינוי בתמונה. או לעשות גם X בסוף או להחליף בין R ו-L בסוף.
כפי שכתבת בעצמך: "הטקסט המוצפן הוא: "
• אמיר (שיחה) 19:24, 14 בספטמבר 2011 (IDT)תגובה
המסקנה העיקרית מהשינה היתה שעשיתי טעות מתודית. זאת ויקיפדיה, תרגיש חופשי לשנות כפי שאתה רואה לנכון. לא אעבור עד הערך לפני הסופ"ש ואתה יכול להרגיש חופשי להתעלם מתבנית העבודה. תומר א. - שיחה - משנה ויקיפדית20:33, 14 בספטמבר 2011 (IDT)תגובה
תומר, אין לי השגות לגבי מה שכתוב בערך. הבנתי בנושא מצומצמת. ההשגות שלי הן לגבי התרגום של הטקסט בערך לתמונה שביקשת שאצור. השלב האחרון של הפענוח/הצפנה בתמונה לא תואם את האינדקס של המפתח ואת ההגדרות של השמאל/ימין בערך. אני אשנה את הקובץ כך שיתאים להבנתי את הטקסט, ונתקדם משם. • אמיר (שיחה) 23:05, 14 בספטמבר 2011 (IDT)תגובה
הי תומר. איך אני מכניס לתבנית תצלום כגון זה של נמרוד, כך שתהיה יותר מזמינה וידידותית? קובץ:Danziger, Itzhak, Nimrod, 1939.jpg ניסיתי לפענח את זה היום ללא הצלחה...
תיקנתי את רוב הבעיות בJS שלנו (ברמת המיזם). עדיין יש דפים שחלק מRESOURCES שהם משתמשים בהם מגיעים בHTTP ולא באשמת סקריפטים ברמת המיזם. למשל בדני גרסיה מסיבה כלשהי התמונה המופיעה בקצרמר מגיעה מכתובת HTTP ולא HTTPS, אבל בקונסטנטין פופה כל התמונות מגיעות מHTTPS. ההתנהגות הזו לא עקבית, ואם היא קשורה איכשהו לcaching יכול להיות שגם לא ישתחזר בהמשך ספציפית בדוגמאות שהבאתי. ערן - שיחה02:08, 4 באוקטובר 2011 (IST)תגובה
תגובה לעצמי: 1. הדוגמה שהבאתי לא עובדת. 2. לפי מה שכתוב בבלוג, הם אומרים שאומנם הם משתמשים בכתובות עם HTTP, אבל הם לא ניקו את המטמון, אז לפני שמתלוננים צריך purge. ערן - שיחה09:41, 4 באוקטובר 2011 (IST)תגובה
עברתי על מדגם לא מייצג של תיקונים של ערן ולפי מה שאני מבין, מדובר בעיקר בתיקונים שכבר הוזכרו ברשומה בבלוג ויקימדיה בפרק „But, I still get mixed-content warnings!”. אם זה נכון, זה לא מיוחד לוויקיפדיה העברית וכל המיזמים סובלים מזה.
האם יש עוד תיקונים שייחודיים לעברית או תיקונים שנוגעים לכל המיזמים ושלא הוזכרו באותה הרשומה?
שלום רב. מתנצל שאני נדחף לשיחה לא לי. אני משתמש בזה בקביעות. יש סיכוי שהשרת המאובטח איטי יותר מהשרת, טוב, הלא-מאובטח? זה הרושם, המתסכל משהו, שאני קיבלתי ביום-יומיים האחרונים. תודה רבה וגמר חתימה טובה, יניב • שיחה • 14:45, 6 באוקטובר 2011 (IST)תגובה
אתם שואלים אותי על ביצועי https? אני לא מבין בזה ולצורך העניין אני רק שליח. אם אתם יכולים לנסח תלונה מסודרת עם השוואת ביצועים, אני יכול להעביר. ואם תומר אומר שזה סביר שזה אטי יותר, אז אולי אין גם מקום לתלונה. --אמיר א׳ אהרוני - שיחה17:57, 6 באוקטובר 2011 (IST)תגובה
לשנת הלידה שלך. יש לי זכרון קצר מועד בדברים מסויימים, אבל חשבתי שאתה יותר מבוגר (אתה דווקא נראה צעיר, אבל יש לך בגרות שבאה עם תחושת ידע הנובעת מזקנה...) בקיצור, אתה ילד!!! ואהבתי את "לֹא זָכִיתִי בָאוֹר מִן-הַהֶפְקֵר" אחד השירים האהובים עלי בבית הספר. נתראה במוזיאון, אתה מגיע בסוף? Itzuvit • שיחה • המיזם המקורי!13:15, 12 באוקטובר 2011 (IST)תגובה
אז לא הבנתי, אני מבוגר מספיק כדי להיות מפעיל או לא?
ביום שלישי הקרוב, ה-25 באוקטובר יערך במוזיאון סיור עבור עורכי וכותבי ויקיפדיה במסגרת מיזם גלאם מוזיאון ישראל. הסיור יחל בשעה 17:00. הכינוס לסיור יתקיים בביתן הכניסה למוזיאון. בגלל האופי הרשמי של המוזיאון, והמרחקים הגדולים בו אנחנו מבקשים להגיע בזמן. אם אתם אמורים או עלולים להתעכב, אנא דאגו לתאם זאת מולי מראש.
לחסרי רכב - ניתן להגיע למוזיאון מן התחנה המרכזית בירושלים בקו 9 או 9א (שהוא "יותר עדיף"), שתחנתם ממוקמת ברחוב שלפני מבנה התחנה המרכזית.
כמה דברים קטנים למען יחסינו הטובים עם המוזיאון - בתוך מבני המוזיאון אין רשות לצלם, מלבד לצלמים שמונו מראש לתעד את האירוע. בגן הפסלים ובכל מה שמחוץ למבנה ניתן לצלם. מבקרים שיבואו עם תיק גב יתבקשו להפקיד אותו במלתחה. תיקים אחרים (להלן תיק "צד") אינם זוכים לאותו יחס, משום מה.
גם לי קשה להאמין, אבל לאחר כ- 20 חודשים ועבודה מתישה ומייגעת, המתועדת בצורה יפה כאן, סיימתי סוף-סוף לטפל ברשימת הערכים היתומים שהפיק הבוט שלך, ולמיין אותם למיקום הנכון ברשימת אימוץ.
אני לא נח על זרי הדפנה, ואני מבקש ממך להריץ את הבוט שוב (אם יש לך אותו זמין), כדי שנקבל רשימה מעודכנת וחדשה של ערכים שחמקו מהמעקב שלי, ואשר הם יתומים (להזכירך - שאין ערך במרחב הראשי שמקשר אליהם - קישור ממרחבים אחרים, אינו נחשב...).
הערה: ערך המקושר רק מדף פירושונים עדיין יתום (למרות שדפי פירושונים נמצאים במרחב הראשי). הקוד של הבוט לא מוכר לי, אבל מן הסתם זה לא צריך להיות נורא קשה לפלטר קישורים מדפי פירושונים. את רשימת הפירושונים ניתן לקבל ישירות מה-API, או דרך קטגוריה:פירושונים. אם הבוט כבר עושה זאת ויוצא שאני סתם טמבל, זו לא תהיה הפעם הראשונה (וכנראה גם לא האחרונה). קיפודנחש - שיחה19:07, 9 בינואר 2012 (IST)תגובה
אין הכוונה לפילטור דפי הפירושונים עצמם, אלא לכך שקישור מדף פירושונים לא נחשב לצורך חישוב יתמות. אם לכך התכוונת אז אנא קבל התנצלותי על הטרחנות. קיפודנחש - שיחה17:58, 10 בינואר 2012 (IST)תגובה
אני מנסה מדי פעם. הבעיה היא שבכל פעם שאני מריץ את הבוט חיבור האינטרנט שלי קורס אחרי 24 שעות. הבעיה הזאת מפריעה לי גם בדברים אחרים ולכן אני מנסה לפתור אותה (בינתיים ללא הצלחה) בלי קשר. תומר א. - שיחה - משנה ויקיפדית11:26, 13 בפברואר 2012 (IST)תגובה
תודה רבה על התמונה של ליופלד גרינברג.
אם אפשר לשאול, מאיפה השגת אותה? אני מחפש עוד תמונה שלו על גמל מסתובב באל-אריש (סיני). אשמח אם יש לך מושג איפה ניתן להשיג אותה.
שלום תומר. בשבוע האחרון התכתבתי עם וולקר הס מ-PediaPress (לוקח לו זמן רב להגיב לאי מיילים). הס הבהיר לי מעבר לכל ספק כי:
בעת הנוכחית לא ניתן להזמין ספרים מודפסים מ-PediaPress עם תוכן בעברית (או עם תוכן בשפות בהם הטקסט נכתב משמאל לימין) וזאת משום שעל אף שנכון להיום יישום כלי הספרים מסוגל לייצא קבצי PDF (גודל A4) עם תוכן בעברית באופן תקין (משום שאופצייה זו מבוססת על היישום "reportlab PDF toolkit"), האופצייה שמייצאת את התוכן להדפסה (גודל A5) פועלת דרך היישום "xelatex" אשר איננו מסוגל לרנדר באופן תקין תוכן בשפות בהם הטקסט נכתב משמאל לימין.
ציטוט של וולקר הס:
There is no package for (xe)latex that can automatically handle different text directions well (the bidi package doesn't work for example).
לגבי הגופנים, לטענתו של הס הגופן פרנק-ריהל במצבו הנוכחי, לא עובד כמו שצריך בעת ייצוא לקבצי PDF באמצעות כלי הספרים. לטענתו של הס, הסימנים הדיאקריטים לא מוצגים באופן תקין בגופן פרנק-ריהל במצבו הנוכחי. אף על פי כן, לטענתו של הס, אחד מהויקיפדים בויקיפדיה הערבית הצליח לפתור את הבעיה הזו בגופן הערבי הסטנדרטי על מנת שזה יפעל כיאות בעת ייצוא לקבצי PDF באמצעות כלי הספרים. הס הציע שאצור קשר עם אותו המשתמש על מנת שהוא יסביר לי כיצד לגרום לגופן לפעול באופן תקין. האם תוכל אתה ליצור קשר עם אותו הויקיפד? (אני חושש מעט מיחס עויין מצד הויקיפדים הערבים). TVJunkie - שיחה17:24, 4 בפברואר 2012 (IST)תגובה
ג'נקי, זה נשמע שאתה מספר לי רק את השורה התחתונה. מהן הבעיות שהצפת שחוללו את התשובות האלה? האם פרנק-ריהל הוא הגופן שאנחנו משתמשים בו או הגופן שאנחנו רוצים להשתמש בו? למה דווקא בו? אילו סימנים דיאקריטיים יש בעברית? האם הכוונה לניקוד? תומר א. - שיחה - משנה ויקיפדית17:42, 4 בפברואר 2012 (IST)תגובה
פרנק ריהל זה מה שרוצים. דיאקריטיים זה בעיקר ניקוד, אבל עוד כמה ("טעמי מקרא" למשל). אנחנו רוצים להשתמש בו משום שהוא הגופן המועדף להדפסה (לפחות מבין החופשיים). חלק מהבעיות הן שהגופן בו משתמשים כרגע מכוער בצורה קיצונית, וחלק אחר הוא העובדה שמערכת הדפסת הספרים מקבלת חופה כשהיא רואה bidi. (ה-PDF כבר נוצר פחות או יותר נכון, אבל כשהולכים להדפסה ממש קורה מה שג'נקי תיאר). קיפודנחש - שיחה19:56, 4 בפברואר 2012 (IST)תגובה
לא לפי הידוע לי - למיטב ידיעתי מדובר ב-חוֹפה (אם כי יתכן שהריש תמיד הייתה שם ואני לא ידעתי). במערכת הספרים ניתן להוריד את הספר כ-pdf, וניתן גם להזמין מ-pediapress. אם תעשה את הדבר השני, ואז תלחץ על preview, צפויה לך הפתעה, וג'אנקי למעלה ניסה להסביר מה אמרו לו הג'נטלמנים מפדיהפרס. אולי יש כאן פתח ליזם מקומי - נדמה לי שכשהפיצ'ר הזה הוצג, יוני שאל "למה כל ההזמנות הולכות רק אליהם? אני גם רוצה להדפיס ספרים". לא בטוח שהוא התכוון אז ברצינות, אבל בהחלט ייתכן שאם פדיהפרס לא יודעים או לא רוצים להשקיע בטיפול ב-RTL, אפשר אולי למצוא חלופה מקומית שכן. קיפודנחש - שיחה21:26, 4 בפברואר 2012 (IST)תגובה
אם כבר כולכם התאספת פה בעניין אני אוסיף שיש עדיין בעיה בקבצי ה-PDF בהן טקסט בעברית שמוזן אוטומאטית (כלומר שמקורו לא בערכים), כמו כותרת "הערת שוליים" או (כנראה) "תוכן עניינים" ומה שמופיעה בתחתית כל דף מופיע כריבועים. יש לכם מושג מה מקור הבעיה, דרך לפתור אותה או דרך לפנות ל-PediaPress שיפתרו אותה? ♠ גיל כ. (שיחה) ♠ 13:23, 5 בפברואר 2012 (IST)תגובה
שימו לב של-PediaPress יש גם ערוץ צ'אט ב-Freenode. למרות שלרוב הערוץ לא ממש פעיל, כדאי להמשיך לנסות וליצור קשר עם המפתחים של החברה דרך הערוץ.TVJunkie - שיחה15:55, 5 בפברואר 2012 (IST)תגובה
תומר, האם תוכל אתה ליצור קשר עם אותו הויקיפד שהצליח להמיר את הגופן הערבי? לפי וולקר הס, במידה וניישם את אותם השינויים על הגופן פרנק-ריהל הוא יעבוד כיאות בקבצי ה-PDF שכלי הספרים מייצר. TVJunkie - שיחה15:55, 5 בפברואר 2012 (IST)תגובה
כאמור, הגופן טוב, אבל בפועל הניקוד ב־PDF־ים המיוצרים דפוק לגמרי. מכיוון שיש לנו לא מעט ניקוד בערכים, אני לא שמח להשתמש בזה. מי שאשם בזה זה לא הגופן, אלא המנוע שמייצר את ה־PDF. ביקשתי מפולקר לנסות להשתמש במנוע Harfbuzz שאמור לטפל בבעיות כאלה. ר' bugzilla:30437 לפרטים נוספים (לא רבים כל כך). --אמיר א׳ אהרוני - שיחה19:32, 7 בפברואר 2012 (IST)תגובה
אם אני זוכר נכון, אז האלגוריתם הולך ככה: לרוץ על כל הקטגוריות. בכל קטגוריה, לרוץ על כל הערכים. עבור כל ערך לבדוק אם הוא יתום (אין אף ערך שמקשר אליו - חשוב לזכור להתעלם מהפניות, מפירושונים ומקישורים ממרחבים שאינם המרחב הראשי). לצבור את הערכים היתומים ברשימה. אין לצבור ערכים שנמצאים כבר ברשימה (כפולים) ואין להציג ברשימה ערכים שכבר נמצאים ברשימת אימוץ. קצת מסובך, אבל לא מאוד... אשמח אם תוכל לעזור, ואוכל לענות על שאלות אם ישנן. המון תודה - Ovedc • שיחה • אמצו ערך יתום!14:57, 12 במרץ 2012 (IST)תגובה
רק שיהיה לי ברור, מה הסיבות שהם מסרבים להוציא רשיון חופשי? ביטחוניות? כמו כן תגיד לי למי לשלוח, לא מצאתי מייל וגם אם יש ברשת, סביר להניח שהוא של המזכירות כך שלא יצא מזה כלום. --Akkk - שיחה11:21, 15 במרץ 2012 (IST)תגובה
הרשיון שלהם הוא חופשי, הוא פשוט לא חופשי מספיק לוויקיפדיה כי נוספת לו הדרישה NC (שימוש מסחרי אסור). הנה מספר סיבות אפשריות:
יש סיבה שבפרסומות שונות מופיע הכיתוב "המציגים אינם חיילים". צה"ל לא רוצה לתת הכשר או להזדהות עם כל גוף מסחרי. נניח תוכניות ריאלטי. יש גם מערכת של קח ותן מול גופים מסחריים. מי שרוצה להנות משיתוף פעולה עם המותג "צה"ל" צריך לעשות את זה בדרכים של מתן תרומות לאגודה למען החייל או ללב"י/אימוץ יחידה/מימון קרן מלגות/זכיה במכרזים של מתן שירותי בידור, תקשורת ופנאי לאוכלוסיות הצבא (מועדון יותר של חיילי החובה/"חבר").
קח ותן קיים גם מול גופי תקשורת אחרים. מוסד הכתב הצבאי בישראל מושתת כמעט כולו על מקורות פנימיים בצבא ועל מחזור עבודת דובר צה"ל (בסדר, הם עוקבים גם אחרי אל-ג'זירה). תשתף פעולה או שנייבש אותך. תמונות זה חלק מזה.
חשש מ"ניצול לרעה" של התמונות. במקום להציג את התמונות שממחישות את הצד האנושי יותר של צה"ל יוצגו תמונות שמציגות את המיליטריזם והכח שלו.
תודה. (אם כן בעצם, אם אנו נותנים להם לבחור אלו תמונות יתנו אין חשש מהסיבה השלישית, גם כיתוב תמונה אפשר להעביר להם לאישור. וה"תן וקח"- פשוט הם צריכים לקלוט שהם מרוויחים בנתינה יותר מאיתנו). --Akkk - שיחה21:58, 15 במרץ 2012 (IST)תגובה
זה הכל ספוקלציות שלי כמובן. נכון שזה מבטל את השלישי אבל זה הרבה יותר מסובך לבקש תמונה מפשוט לגשת למאגר ולמצוא אחת מתאימה. באשר לרעיון על כיתוב תמונה - ביג נו נו. אף גורם לא צריך להכתיב לנו מה לכתוב. הם צריכים להבין לבד שכדאי להם לשחרר את התמונות. נויקלן - ש22:22, 15 במרץ 2012 (IST)תגובה
ברור שהם לא צריכים אבל אם זו גם סיבה, לא חושב שתהיה בעיה להציג בפניהם לאישור. בעצם אני מהרהר, שהבעיה השלישית היא כן "בעיה", כי רשיון חופשי נותן גם אפשרות לערבים והאמריקאים להשתמש בתמונות. --Akkk - שיחה22:32, 15 במרץ 2012 (IST)תגובה
ערבים ואמריקאים גם ככה משתמשים בתמונות בלי לבקש רשות. אנחנו לא מבקשים מדו"צ להנגיש את כל התמונות שלו אלא לבחור באילו מהן ניתן יהיה להשתמש. אחד האנשים שדיברתי איתם, טען די בצדק שבתמונות שמופיעים בהן חיילים צריך גם לבקש את רשות החיילים ולזה אין לצה"ל כח. תומר א. - שיחה - משנה ויקיפדית20:44, 16 במרץ 2012 (IST)תגובה
מה ההבדל בין תמונת חייל ברישיון X לתמונת חייל ברישיון Y? הרי הם משחררים את התמונות בלאו הכי ברישיון כלשהו ואז לשיטתם הם צריכים לשאול את החייל. נויקלן - ש20:46, 16 במרץ 2012 (IST)תגובה
זאת נשמעת אמירה כזאת מקושקשת עד כדי התססה. אם זה התירוץ הכי חזק שלהם אז שיעשו טובה וישחררו את כל התמונות בהן לא נראים חיילים אלא רק כלי משחית. אפשר לחשוב שבעיתון במחנה הם שואלים כל חייל שמצולם בתמונה יחידתית או בתמונה שהגיעה מדו"צ? ההימור שלי הוא שרצונם להתייחס לוויקיפדיה כאל אחד הכתבים הצבאים, שצריך לדבר עם מש"קית דו"צ ש"אחראית" על תחום מסויים. אח"כ מתחילים סבב התייחסויות מטופש בכל מיני גופים, קשורים יותר או פחות, מצמידים ת.ת לעוד חמש שעות ומעבירים בחצי מהמקרים לאלוף או לרמ"ט. בשורה תחתונה גם הסרן שנותנת לבסוף את האוקיי היא בובה על חוט והכל תלוי בכמה האלוף המקומי אוהב להתעסק עם כלי תקשורת או לא. נויקלן - ש20:56, 16 במרץ 2012 (IST)תגובה
הנה ההתלבטות שלי: לשלוח מיילים = "להפוך לכתב" מול לשלוח מאסה של מיילים = "לחץ". ישב איזה יועמ"ש של דו"צ ביעח"ק, עתודאי שזה עתה סיים את לימודיו, וכתב חוו"ד משפטי כלשהו לפיו __? כל עוד אנחנו לא רואים את החוו"ד הזה אי אפשר לדעת מה באמת מציק להם. עם צילום חיילים אין להם באמת בעייה, אולי עם צילום חיילים לצרכים מסחריים יש. נויקלן - ש21:58, 16 במרץ 2012 (IST)תגובה
המשוואה "לשלוח מיילים == להפוך לכתב" לא ברורה לי, באופן אישי אני מאמין בשיטת המטריה. נתחיל מתמונות בודדות וכך נוכל להראות יותר מאוחר שאין נזק. אין חוות דעת, ישבו המשפטנים ודיברו בינהם והגיעו להחלטה. החשש האמיתי שלהם הוא מאובדן השליטה רק כי הם רוצים את השליטה אצלם ולא משום סיבה ערכית אחרת. נציג הפצ"ר, מיכאל גבע הופיע בפני הכנסת והציג את עמדתם המגוחכת. תוכל לקרוא את עמדתם ואת תגובותי באתר כנסת פתוחה. ואגב, לגופו של עניין, גם אם לצה"ל המערכת לא אכפת מהחייל עצמו, לי כן. תומר א. - שיחה - משנה ויקיפדית22:05, 16 במרץ 2012 (IST)תגובה
ברגע שאתה מבקש תמונה תמונה אתה פועל כמו אחרון הכתבים שמבקשים אישור לכל פיפס - ראיונות/""שיחות רקע""/תגובות. יש חוו"ד, ככה פועלים ביעח"ק, להכל יש חוו"ד, רק שהוא נותר פנימי ולא יגיע אליך לעולם. התכוונת לדיון הזה? אני לא מוצא שם התייחסות של גבע. נויקלן - ש22:34, 16 במרץ 2012 (IST)תגובה
רעיון מצויין! וטכנית הוא קל לביצוע. אך הקושי הוא - איך להחליט לעשות דבר כזה, לאחר שהם כבר נרשמו לסיוע בקורס ספציפי. ובנוסף קיימים גם ויקיפדים אחרים, שנרשמו בנפרד לקורסים במיזמי אוניברסיטת חיפה השונים. איך לדעתך כדאי ליישם את הרעיון? האם לשאול במזנון? לפנות אישית לכולם? להחליט ולהודיע להם? Danny-w • שיחה09:16, 30 במרץ 2012 (IDT)תגובה
בשלושת הקורסים של בן גוריון זה אותם 7 אנשים (ו-oy שנרשם רק למיזם אחד). אז אפשר לאחד את שלושת הרשימות האלו בתור התחלה. • בברכה, אמיר (שיחה) 14:42, 30 במרץ 2012 (IDT)תגובה
שלום תומר. בחודשים האחרונים דיי הזנחתי את אחד מהמיזמים החשובים ביותר שעליהם עבדתי בתקופה האחרונה - מיזם ויקיפדיה העברית: המדריך החסר אשר במסגרתו אני מקווה לייצר דרך שיתוף פעולה עם יתר חברי הקהילה מדריך מקיף, עדכני, חופשי וידידותי לקורא, אשר יפרט את תהליך העבודה בויקיפדיה העברית כך שתהליך העבודה בויקיפדיה העברית יהיה ברור יותר למשתמשים חדשים וליתר חברי הקהילה (לפי דעתי, דפי ההנחיות ודפי המדיניות המתומצתים של ויקיפדיה העברית לא עונים כיום על צורך זה ולכן אני סבור שיש מקום במקביל למדריך ידידותי יותר שיכלול תמונות ותרשימים ואשר פיתוחו לא יהיה כרוך בויכוחים עקרים אינסופיים במזנון או בפרלמנט).
במסגרת המיזם אני מנסה לתרגם את הטקסט המקורי של הספר "Wikipedia – The Missing Manual" (אשר מתמקד בתהליך העבודה בויקיפדיה האנגלית), להתאים את התוכן של הספר למצב הקיים בפועל בויקיפדיה העברית, ובמקביל ליצור מחדש של כל התמונות והתרשימים שהופיעו בספר המקורי.
נכון לעתה, סיימת לייצר את תרגומי מכונה של כל דפי הספר וכמו כן סיימתי לתרגם ולייצר את הפרק הראשון של הספר. אף על פי כן, לפני שאני ממשיך להתקדם בעבודת התרגום והעריכה של יתר פרקי הספר אני מעוניין לסיים להתאים את התוכן של הפרק הראשון למצב הקיים בפועל בויקיפדיה העברית בעזרתם של משתמשים ותיקים אחרים המתמצאים בנושא זה. האם תהיה מוכן לסייע לי בכך? WikiJunkie - שיחה07:54, 15 במאי 2012 (IDT)תגובה
היום ערכתי את הערך של אנדרטת הנצחון בנתניה בויקיפדיה האנגלית.
תומר, אודה לך אם תוכל בבקשה להעביר תמונות של אנדרטת הנצחון בנתניה לויקיפדיה האנגלית.
אני לא מבין כל כך אנגלית ולכן אני לא יודע איך להעביר.
לא מבין. ברור שצריך להעריך כמה אנשים יגיעו כדי לדעת כמה אוכל לקנות. זה עדיין לא אומר העמותה אמורה להחזיר לך את הכסף פר גולגולת. נניח שתעריך שיגיעו 60, ובפועל יגיעו רק 50, הרי לא נשאיר אותך עם חוב, נכון? בקיצור, כמה ימים לפני המפגש תגיד לי כמה הוא עומד לעלות, ולפי איזה חישוב עשית את זה, ונתקדם משם. תומר א. - שיחה - משנה ויקיפדית12:25, 3 באוגוסט 2012 (IDT)תגובה
שלום תומר.
על הערך בדיקת פרויקטי תוכנה גדולים הוצבה תבנית חשיבות. אמנם הייתי המקשר של אותו קורס לויקיפדיה, אך אין לי שום ידע בתוכנה על מנת לדעת אם יש או אין חשיבות ומה להשיב. כמבין יותר ממני בענייני תוכנה, האם תוכל לכך להתייחס בדף השיחה? תודה, דני. Danny-w • שיחה19:11, 27 בספטמבר 2012 (IST)תגובה
לייצר כפתור זה בעיה (כי צריך להוריד את מסד הנתונים, ולטעון אותו מקומית ולי אין שרת שעליו אני יכול לעשות את זה). אני חוזר לישראל בין שלישי לרביעי ואשתדל לעשות זאת. אגב, את הרשימה הזאת אפשר להפיק עבור כל מיני נקודות זמן אם תרצה. 134.58.253.5710:05, 8 באוקטובר 2012 (IST)תגובה
אעיר רק שניתן לקבל את רשימת כל המאמרים בוויקיפדיה ממוינים לפי גודל הדף דרך מיוחד:דפים קצרים. "גודל" נמדד בבתים. מה שנספר הוא המקור עצמו, בלי "פיצוי" עבור הערות והכללות של תבניות, כלומר הכללת {{אזהרה}} בדף תיספר כ-14 בתים (שני בתים לכל אות עברית, ובית אחד לכל תו אחר), למרות שבהצגת הדף זה כמובן כמה מאות. משתמש עם דגל בוט יכול לבקש רשימה של עד 50,000 דפים בבת אחת, משתמש בלי דגל בוט מוגבל ל-5000 (כדי לקבל "5000" צריך פעם אחת לערוך ידנית את שורת הכתובת), כלומר בוויקיפדיה העברית יצטרך לבקש "5000 הבאים" כ-30 פעם. פחות נחמד מלקבל את הרשימה שמוצתה מבסיס הנתונים בפורמט אקסל, אבל מאפשר עצמאות לסקרנים שלא עומד לרשותם משאב כמו תומר. בברכה - קיפודנחש20:08, 11 באוקטובר 2012 (IST)תגובה
אמת, זה פחות נוח מקבלת הנתונים בפורמט מוכן. צריך לבצע שמירת דף, ואז באמצעות עורך טקסט לנקות את המיותר. היתרון מול חסרונות אי-הנוחיות הוא העצמאות. מהעצמאות נובע שאפשר לקבל נתונים טריים ברגע שרוצים, וניתן לחזור על התהליך מול כל ויקיפדיה שרוצים (אפשר למשל להשוות בקלות יחסית את אורך המאמר החציוני בעשרים ויקיפדיות שונות). אם המטרה היא ניתוח סטטיסטי, לא חייבים בהכרח נתונים מדויקים על כל 140,000 המאמרים בוויקיפדיה העברית: יתכן שרשימת האורכים בקפיצות של 100 או של 1000 או אפילו 10000 עונה על הצורך. בסך הכל ניסיתי להציע אלטרנטיבה לסקרנים ששירותיך לא עומדים לרשותם, או שלא רוצים להטריח אותך. בברכה - קיפודנחש20:58, 11 באוקטובר 2012 (IST)תגובה
שלום תומר. זה ערך ראשון של משתמש חדש, שתירגם אותו מויקיאנגלית. אני עזרתי לו בצדדים הטכניים של עריכת הערך במרחב המשתמש עד שהיה בשל, אבל אינני מתמצא בתוכנו של הערך (אין לי הכשרה במדעי המחשב). אשמח אם תוכל להביט בו ואולי לשפר את הניסוח והבהירות שלו. תודה. יואב ר. - שיחה12:18, 15 באוקטובר 2012 (IST)תגובה
שלום, בעבר התעניינת בסמינר ויקימדיה 2012 ונרשמת כמי שמעוניין להירשם אליו. הסמינר יתקיים במהלך סוף השבוע של סוף נובמבר, במלון בשפיים. המלון והארוחות מסובסדים על ידי העמותה (למעט השתתפות בסכום סימלי).
במהלך הסמינר יוכלו החברים לעזור לקבוע את התוכנית האסטרטגית של העמותה, ובדרך גם להשתתף בהרצאות המעניינות והמגוונות (צילום, זכויות יוצרים, שימור עורכים וכד') ובערב הגיבוש. גם שומרי שבת יוכלו להשתתף! כל הפרטים נמצאים בדף ויקיפדיה:ויקימדיה ישראל/סמינר 2012.
ההרשמה לסמינר כבר נפתחה. בכדי להירשם לסמינר, יש לבצע את הצעדים הבאים:
שלום תומר, במענה לשאלתי כתבת כי invoice מקביל ל"חשבונית מס" ולא לחשבונית סתם. האם תוכל להביא סימוכין לדבריך? אני ירוק בביזנס ורואה החשבון שלי טוען שכל עוד לא מדובר ב-tax invicoe לא מדובר ב"חשבונית מס". תודה מראש. 85.250.41.7018:54, 19 במרץ 2013 (IST)תגובה
ראשית אסתייג ואומר שאני לא בעמדה להתווכח עם רואה החשבון שלך. הניסיון שלי בנושא הוא פרקטי, מתוקף תפקידי כגזבר ויו"ר ויקיפדיה:עמותת ויקימדיה ישראל. אני חושב שקל לישב את הסתירה לכאורה: במרבית המקרים, חשבונית היא המסמך שמוציא ספק ללקוחות שלו, על-מנת שישלמו לו כסף (זה גם המסמך העיקרי שהלקוחות שלו צריכים כדי להתחשבן אחר-כך עם רשות המיסים). היות ורוב העסקים בישראל (המדינה היחידה שבה מדברים עברית כשפה רשמית) הם עסקים "רגילים", המילה "חשבונית מס" התקצרה בשפת היום-יום לסתם "חשבונית" והפכה להיות מילה נרדפת לדרישת תשלום. עוסקים פטורים ומלכ"רים אינם משלמים מס ולכן אינם מוציאים חשבונית מס. תמיכה מסוימת בתיאוריה זו אפשר לקבל ממילון מורפיקס שמתרגם את "חשבונית" לאנגלית גם בתור "invoice" וגם בתור "tax invoice".[1]. מאידך, מילון מעות שהוא מקצועי יותר (בעיני) מפריד בין המונחים [2]. בשורה התחתונה, אני די בטוח שההבדל הסמנטי פחות חשוב לך מהשאלה "מה עושים". ובכן, אני מניח שהלקוח המדובר אינו הלקוח הראשון שלך, איזה מסמך הוצאת ללקוחות בעבר על-מנת לקבל תשלום? זה המסמך שאתה אמור להוציא גם עכשיו. תומר א. - שיחה - משנה ויקיפדית20:01, 19 במרץ 2013 (IST)תגובה
עוד דבר, שים לב שמילון מעות מסביר שבישראל, על החשבונית תמיד נכתב סכום המע"מ החל על הקנייה, כך שנדמה שלפחות בישראל (שכאמור, היא המדינה היחידה שדוברת עברית בתור שפה רשמית) אין צורך בשתי מילים נפרדות - מה שעשוי להסביר את האיחוד בינהן. תומר א. - שיחה - משנה ויקיפדית20:04, 19 במרץ 2013 (IST)תגובה
האם תוכל לעזור לי? אין לי שום כוונה להגיש את התרגיל הזה, שכן באף אוניברסיטה שמכבדת את עצמה, תרגיל זה לא ייחשב כעבודה או כתרגיל בעל רמת קושי כלשהי.Exx8 - שיחה
בוויקיפדיה הוקם לאחרונה מיזם חדש בשם מיזם איכות ויקיפדיה. מטרת המיזם היא לשכתב, להרחיב ולשפר את הערכים הלקויים בוויקיפדיה. אשמח לראות את פעילותך במיזם. כדאי לכתוב את שמך בטבלת המשתתפים במיזם ולהוסיף את תבנית המשתמש אל דף המשתמש שלך. יחד, נוכל להפוך את ויקיפדיה לאיכותית יותר.
כשאמרת, בהכה את המומחה, ש"שקצב התקדמות טכנולוגיית הזיוף וכן קצב התקדמות טכנולוגיות ההגנה אינו לינארי" האם התכוונת שאינם מתקדמים בצורה מקבילה או שמא התכוונת שכל אחד מהם אינו מתקדם במהירות עקבית? תודה. Ben-Natan - שיחה06:28, 1 במאי 2013 (IDT)תגובה
התכוונתי שהתדירות שבה יצאו לשוק אמצעי זיוף חדשים לפני 20 שנה אינה אותה תדירות שבה הם יוצאים כיום. תומר א. - שיחה - משנה ויקיפדית
שלום תומר. ברשותך, מחקתי את דבריך (וגם דבריי) שם שהופנו כלפיי צביה לאחר שזו הסכימה להסרת דבריה. לאחר הסרת הדברים, התגובה הופכת מנותקת מהקשר, אז אני מקווה שפעולתי תתקבל בהבנה. בברכה, דורית17:05, 1 במאי 2013 (IDT)תגובה
נתתה לי אזהרה בטענה שאני ניסתי להשחיט ערכים, אני לא מבין למה נתתה לי את האזהרה הזאתי ועל מה.
אני תורם בויקיפדיה כבר 5 חודשים ואני משתדל רק לתרום בלהרחיב ערכים וליצור ערכים חדשים. תחבל לי שאני מקבל הודאה כזאתי ממך.
Hiphopmachine - שיחה12:38, 10 באוגוסט 2013 (IDT)תגובה
Hi Tomer
I am Mohamed Ouda from Arabic Wikipedia , who meet you in Wikimania Hong Kong , just want to say hi and wish things are going good with you --41.236.223.15200:47, 19 בספטמבר 2013 (IDT)תגובה
תודה, תומר. דרך אגב, הפסקה השנייה בערך נפתחת במילים "פרוטוקול קריפטוגרפי הצפנה" - לא ברור הקשר בין המילים. מציע לנסח מחדש את שלוש המילים האלה, והקשר ביניהן. אלדד • שיחה22:44, 5 במאי 2014 (IDT)תגובה
אגב לגבי התיקון בערך RC4 נראה לי שהוא עדיין נתמך בכמה מקומות. שמעתי שמיקרוספוט משתמשים בו במערכות הפעלה ישנות שעדיין פעילות וכן הבנתי ש-OpenSSL עדיין תומך בצופן הזה. בויקיפדיה אנגלית יש רשימת טכנולוגיות שעדיין תומכות ב-RC4 למרות שממליצים לעבור לצופן חזק יותר. לדוגמה אדובי אקרובט בגרסאות חדשות עדיין תומך בהצפנה עם RC4. האם לדעתך אי אפשר לקרוא לו "נפוץ"?--יוסי א. - שיחה17:34, 22 ביולי 2015 (IDT)תגובה
כנראה שיש מי שעדיין משתמש ב-RC4, אבל להגיד שהוא נפוץ זה כבר שיפוט ערכי. לא את כל הפרוטוקולים שמופיעים ברשימה בוויקיפדיה האנגלית אני מכיר, אבל באלה שאני כן מכיר (ושיש להם חשיבות קריפטוגרפית), RC4 הוא אופציה אחת לבחירה מטעמי תאימות לאחור. קשה יהיה לקבל אומדן עד כמה הוא באמת נמצא בשימוש. תומר א. - שיחה - משנה ויקיפדית17:46, 22 ביולי 2015 (IDT)תגובה
התייעצתי עם חבר שמבין בזה והוא אמר לי שלעודד רגב יש קורס אונליין בנושא. אני חושד שהוא התכוון למסמך הזה. אבל כשחיפשתי Oded Regev בגוגל הגיעו כל מיני תוצאות נוספות שקשורות אליו ונוגעות בסריגים, לאו דווקא בפן הקריפטוגרפי. תומר א. - שיחה - משנה ויקיפדית16:52, 23 ביולי 2015 (IDT)תגובה
לפני בערך שנתיים השתתפתי ב-winter school באוניברסיטת בר-אילן. זכור לי שחילקו לנו שם איזושהי חוברת עם חומר. כל העניין אורגן על-ידי יהודה לינדל שהוא איש נחמד מאוד. אני בטוח שאם תפנה אליו ותסביר שאתה רוצה לכתוב על הצפנה מבוססת סריג בוויקיפדיה הוא ישמח לחלוק איתך את החוברת הזו. שים לב גם שבעמוד שקישרתי אליו יש לינקים למצגות שהועברו, אולי הן יהיו לך שימושיות. נראה לי שעד כאן מגעת יכולתי לעזור בנושא. תומר א. - שיחה - משנה ויקיפדית21:02, 23 ביולי 2015 (IDT)תגובה
שוב אשמח לקבל את עזרתך. יש קטע קוד שלא הבנתי כל כך: . אני מבין כמעט הכול רק הכוכבית משום מה לא מסתדרת לי. על פניו נראה שמצפינים מסר שהוא בעצם מחרוזת אפסים עם מפתח K ועם tweak שנקרא כאן N וכנראה מוסיפים לו מונה כלשהו m וכן כוכבית שמייצגת ערך כלשהו. באותו אלגוריתם מופיעים ביטויים דומים רק עם סימן $ במקום. זה לקוח מתוך OCB עמוד 15. אשמח אם תוכל לעזור. תודה.
בצופן בלוקים, אורך הבלוק האחרון אינו בהכרח בגודל אינטגרלי (כלומר, אם גודל הבלוק הוא , הבלוק האחרון יכול להיות בגודל קטן מ-), ולכן יש צורך להשלים באמצעות "ריפוד" (padding). הריפוד נעשה באמצעות הוספת אפסים, או באמצעות הוספת אפסים ולאחר מכן גודל הבלוק בביטים או בבתים. ההודעה מייצגת לעיתים קרובות את הבלוק האחרון לאחר הריפוד.
סימן ה-$ משמש בדרך כלל כדי להוכיח את הבטיחות של Provably secure cipher. ההוכחה נעשית בדרך כלל באמצעות השוואה בין כתב הסתר (ciphertext) לפרמוטציה חד-כיוונית. ההודעה משמעותה לרוב "הודעה באורך מתאים שהיא הפלט של פרמוטציה חד-כיוונית".
הוכחת ביטחון מוכרת לי אבל אני חושב שהדולר נמצא כאן בהקשר אחר לדעתי מייצג מחרוזת אקראית. בכל אופן הבנתי את ההסבר לגבי הכוכבית רק שחשבתי שזה נפרד מ-m בדרך כלל אני רגיל לביטוי כמו זה או כאן יש רווח ביניהם לכן היה נראה לי כאילו משתנה נפרד. ויש שם באותו אלגוריתם גם כמה וריאציות אחרות כמו או שלא הבנתי איך הם משתלבים כאן. תודה. ―yossiea (שיחה | תרומות | מונה) לא חתם00:00, 10 בינואר 2000 (IST)תגובה
אם הכוונה לשורה 111, אני די בטוח שהכוכבית אמורה להיות מחוברת, והרווח הוא רק תוצאה של עימוד לא נכון (הסביבה algorithm בלאטך גורמת לסימנים מתמטיים להיראות רע). נראה לי שהמאמר משתמש בסימן $ פעמיים. פעם אחת בתור מחרוזת אקראית (בחירה יוניפורמית מתוך קבוצה כלשהי), ובהזדמנויות אחרות, בתור "ערך הקלט לאחר ה-tweak". אני חושב שהמשמעות המופיע באלגוריתם היא השניה. השווה למשל עם תמונה 10 שמופיעה בעמ' 17). בכל מקרה, בודק ליתר ביטחון עם חבר שמתעסק ב-AE ובטוח כבר קרא את המאמר הזה. תומר א. - שיחה - משנה ויקיפדית11:08, 1 בספטמבר 2015 (IDT)תגובה
אחרי שעיינתי שוב בתמונה 10 כמו שהצעת אני רואה שהכוכבית לא מייצגת ריפוד וה-$ לא מייצג את הקלט לאחר ה-tweak אלא הם מייצגים את חישוב הדלתה או "האופסטים" למשל כאשר והערך . נראה שעכשיו הכול מסתדר חוץ מהערך שלא הצלחתי להבין מאיפה בא, אני מניח שזה יתברר. כשקראתי את זה בפעם הראשונה פספסתי את הרעיון. תודה.
סוף התחרות הוא ב-2017. ה-NIST ממילא לא מתכננים להפוך את הזוכה לתקן, והמועמדים כל-כך שונים שלא חשוב מי יזכה, אנשים ישתמשו גם בצפנים האחרים. יש שם כמה רעיונות נחמדים מאוד. תומר א. - שיחה - משנה ויקיפדית14:42, 1 בספטמבר 2015 (IDT)תגובה
אם אפשר לבקש את עזרתך במשהו קטן. אני לא מצליח להבין פסקה מתוך מחולל מספרים פסאודו-אקראיים קריפטוגרפי "פורטונה" בקישור הזה בעמוד 143 (סעיף 9.4) פסקה רביעית שמתחילה ב-If we were to generate... אשמח אם יהיה לך זמן לעיין שם ולהסביר איך הוא הגיע להסתברות של . תודה מראש.--יוסי א. - שיחה17:40, 8 בנובמבר 2015 (IST)תגובה
מבלי להתעמק יותר מדי בטקסט, אני מעריך שמדובר בחישוב הבא (שפיתחתי כרגע באופן בלתי תלוי, ואני מניח שהוא נכון היות והוא נותן את אותה תוצאה כמו בספר). ההסתברות ששני בלוקים אקראיים בגודל 128 ביט יתנגשו היא . בהנתן בלוקים, ישנם זוגות אפשריים. ההסתברות שתופעה שקורה בהסתברות תקרה לאחר חזרות היא בדיוק . כאמור, לא התעמקתי יותר מדי במה שכתוב בספר, אבל זה נראה לי הסבר מניח את הדעת. תומר א. - שיחה - משנה ויקיפדית17:14, 9 בנובמבר 2015 (IST)תגובה
זה כמו לקשט את הבית לפני לפני שקונים אותו. לא כדאי קודם להשקיע בעיקר?. דרך אגב לגבי ההערה שלך "אופן פעולה קריפטוגרפי" - להפריד מצופן בלוקים,(בדף המשתמש שלך), מה הכוונה?.--יוסי א. - שיחה21:39, 9 בנובמבר 2015 (IST)תגובה
לאסוף את הציטוטים זה קל, לאסוף את החומר שיופיע בתזה זה קשה.
אתה היית הכותב העיקרי של הערך הזה. מה דעתך עליו? האם הוא עדיין טוב בעיניך ועומד בסטנדרטים העדכניים של הערכים המומלצים שלנו (כיום יש דרישה רבה יותר להצגת מקורות אקדמיים איכותיים בערכים מאשר בעבר ויש דגש רב יותר על הערות שוליים). צריך לעדכן משהו בהיסטוריה? גילגמש • שיחה00:33, 6 בדצמבר 2015 (IST)תגובה
הערך נראה לי בסדר, אבל כדי לענות על השאלה האם הוא עומד בסטנדרטים העדכניים לערכים מומלצים צריך לשאול מישהו שמכיר את הסטנדרטים האלה ולא אותי.
אם היה לי זמן, ייתכן והייתי מוסיף כדוגמא את המקרה שבו ה-NSA השתמשו בפישינג כדי להדביק את אחד ממנהלי המחשוב של בלגקום בתולעת כדי לקבל דרכו גישה לשיחות של אנשים, אבל אין לי זמן ולכן לא אעשה את זה. בכל מקרה, זו יכלה להיות תוספת נחמדה לערך, אבל בעיני הוא שלם גם בלעדיה. תומר א. - שיחה - משנה ויקיפדית13:53, 8 בדצמבר 2015 (IST)תגובה
בורה בורה, קוץ לא מתעניין בהשמשה של בוטים זרים. אבל אפשר לעשות כך:
יצירת רשימה של ערכים עבריים שמופיעים בקט' האנגלית - תוך שימוש בויקינתונים. אני די בטוח שיש כלים שעושים את זה כבר. עשיתי את זה עם התבנית של מידע בורסאי בארה"ב. והיום בוט ההסבה יודע לקרוא פלט של כלים כאלה.
בהינתן רשימת ערכים, להוסיף לכולם קטגוריה, זה ניתן לעשות בעזרת בוט ההסבה די בקלות.
מה בעצם השאלה? אני לא ממש מתעסק בדברים האלה בעצמי, אבל להבנתי הפולינום הזה מגדיר שדה. כל מספר בשדה מקבל איזשהו ייצוג בצורת פולינום ועל הפולינומים האלה מבוצעות הפעולות. כאשר התוצאה של פעולה על שני פולינומים היא פולינום שאינו שייך לשדה, מחלקים בפולינום שלעיל (מעין פעולת מודולו) כדי לקבל את התוצאה "האמיתית" של החישוב. אני מכיר את זה מהצופן Piccolo שם הפעולה היא כפל מודולרי. אני מניח שכאן זה דומה, בגלל שהתוצאה של חיבור מודולרי עשויה להיות גדולה מ-. ראה בוויקיפדיה האנגלית. תומר א. - שיחה - משנה ויקיפדית12:09, 17 בפברואר 2016 (IST)תגובה
כן זה מה שחשבתי אבל לא ראיתי באף מקום בהגדרה של הצופן רמז לזה. הייתי מצפה שתהיה פעולת צמצום בפולינום הזה במקום כלשהו בהמשך אבל אין. ייתכן שהתשובה בהמשך, תחת הפסקה Implementation Aspects אולי שם יש איזשהו רמז, כי פעולת הצמצום המודלולרי מוסתרת כאן על ידי שיפטים ברמה של בתים. זה מסתדר מעשית רק שפשוט לא הצלחתי להבין את הקשר התיאורטי. חשבתי שאולי תצליח להאיר את עיני בזה. בכל אופן תודה. --יוסי א. - שיחה14:29, 17 בפברואר 2016 (IST)תגובה
בחירת הפולינום היוצר תמיד קשורה ליעילות קוד. מבחינת בטיחות, כל הפולינומים הם אותו הדבר, ההבדל בינהם הוא במהירות ביצוע הפעולות. זאת גם הסיבה שאני לא באמת מבין בזה. היות והמקצוע שלי הוא להעריך בטיחות של צפנים, לא אכפת לי מהיבטי יעילות.
לגבי הלינקים, מדובר על קרפיטואנליזה והתכוונתי לקרוא גם את זה. זה יקח זמן. לגבי הערתך שלא אכפת לך מהיבטי יעילות, אני רוצה להעיר שזה לא ישמע כמו ביקורת, הבנתי שיעילות ובטיחות הולכים ביחד, אי אפשר להפריד ביניהם. לדוגמה אם לטובת היעילות נעשתה פשרה בבטיחות (שזה מה שקורה בדרך כלל), זה משהו שתרצה לדעת עליו לא? אני בניגוד אליך אגב מתעניין יותר בהיבטי יעילות, אבל משתדל להתייחס לבטיחות בשיא הרצינות וללמוד אותה ככל שאני מסוגל כמובן. ―yossiea (שיחה | תרומות | מונה) לא חתם00:00, 10 בינואר 2000 (IST)תגובה
אני לא בטוח שאני מבין את המשפט "יעילות ובטיחות הולכים ביחד". יש מקרים שבהם "צריך" לעשות פשרות בבטיחות לטובת יעילות, אבל צופן טוב הוא כזה שמספק את היעילות שהוגדרה לו מראש, בצורה היעילה ביותר האפשרית. מה שניסיתי להגיד במשפט לגבי הפולינומים הוא שלבחירה בין פולינום כזה או אחר אין השפעה על הבטיחות (כל עוד הם מייצגים את אותו שדה) ולכן ראוי להשאיר את ההחלטה למי שאחראי על המימוש - הוא יודע הכי טוב איזה כלים וטכנולוגיות עומדים לרשותו. אני מתעסק בהתקפות ([5], [6], [7]) ולכן אין הבדל מבחינתי בין מימוש סדרתי של AES באמצעות 1400GE למימוש pipeline באמצעות 2500GE (מספרים מומצאים). תומר א. - שיחה - משנה ויקיפדית19:13, 17 בפברואר 2016 (IST)תגובה
הסתכל למשל על אוסף המאמרים של קימו האלונן. הוא כנראה נורא טוב במימוש של לוגיקה מסובכת באמצעות מעט שערים לוגיים, אבל קשה לי להבין איך נותנים דוקטורט על כזה דבר (אני כן מבין למה שחברה מסחרית תעסיק מישהו כזה). אני למשל מומחה לאריזה, אני יכול לקחת כל כמות של בגדים ולהכניס אותה לכל מזוודה. זה שימושי ברמה האישית, ואנשים לפעמים מבקשים שאני אעזור להם לארוז לקראת טיסה, אבל זה לא משהו שיכניס את השם שלי לדפי ההיסטוריה. לשבור את סיימון כן יעשה את זה. תומר א. - שיחה - משנה ויקיפדית19:19, 17 בפברואר 2016 (IST)תגובה
קודם כל יפה מאוד אני ישתדל לקרוא קצת מהלינקים ששלחת יותר מאחר. ההערה שלי לגבי יעילות ובטיחות לא הייתה ברמה של מימוש אלא ברמה של פיתוח. אני לא מתיימר להיות מומחה, אבל אני ינסה להסביר את עצמי על ידי דוגמה. בעיה אחת ב-SNOW 1.0 הייתה שמכונת המצבים מקבלת רק פרמטר אחד שהוא כניסה מתוך ה-LFSR כמובן לצורך יעילות, חולשה שנייה שפולינום העידכון היה בעל משקל נמוך והכיל כפל מודולרי באלמנט אחד בלבד, שוב לצורך היעילות. בשתיהם התגלו התקפות מוצלחות על הצופן בגלל זה. מה שגרם למפתחים להכפיל את המשתנים שעליהם נשען הצופן. בכל אופן, אני עדיין לא סגור על המשפט ההוא שרלוונטי לשתי הגרסאות של הצופן. אני ינסה לחקור קצת יותר לעומק.--יוסי א. - שיחה19:30, 17 בפברואר 2016 (IST)תגובה
במקרה כזה, התפקיד שלי (בתיאוריה, אני כמעט ולא מתעסק עם בניה של צפנים חדשים) הוא לצעוק ש-LFSR עם tap אחד אינו בטוח (ואנשים כמוני גם מוכיחים טענות כלליות לגבי LFSRים). בעולם אידאלי, הבטיחות צריכה לבוא קודם. הרי אם לא אכפת לך מהבטיחות, למה לטרוח בכלל להצפין? אחרי שמגיעים למסקנה שיש מספיק בטיחות, צריך לחפש מה הדרך היעילה להשיג את מה שרוצים. תומר א. - שיחה - משנה ויקיפדית19:47, 17 בפברואר 2016 (IST)תגובה
היי. בעקבות השלב החדש ברפורמה, אתה חושב שתוכל להשיג בשבילנו ברישיון חופשי ממשרד התחבורה מפת ישראל עם חלוקה מלאה לטבעיות, תת טבעות, ואזורי חוץ? כלומר, משהו שאוסף את המידע מ-11 המפות שפורסמו באתר הרפורמה? תודה, יגאל (בקשת עזרה, IKhitron ושיחה) 17:06, 3 באפריל 2016 (IDT)תגובה
אני חושב שהיתה איזושהי אי-הבנה בנושא. במקצועי, אני קריפטוגרף. ההתמחות שלי היא קריפטאנליזה של צפנים סימטריים, ובמיוחד קריפטאנליזה לינארית. אני גר בבלגיה (למרות שאת ההודעה הזו אני כותב מצרפת). כשגרתי בישראל הייתי נוסע הרבה בתחבורה הציבורית, והייתי כותב את דעתי על (חוסר-)האיכות שלה בפייסבוק. בגלל שדי הרבה ויקיפדים חברים שלי בפייסבוק, התחילה הבדיחה כאילו אני מבקר איכות מטעם משרד התחבורה. למיטב ידיעתי, משרד התחבורה בכלל לא מודע לקיומי, ואין לי שם קשרים שמאפשרים לי לבקש מהם דברים. תומר א. - שיחה - משנה ויקיפדית00:31, 4 באפריל 2016 (IDT)תגובה
הא, לא שמתי לב לזה. לא סביר שהתכוונתי לכתוב שני דברים באותה עריכה. מה שבטח קרה הוא שחיפשתי איפה להכניס את סיכום הדיון במזנון, ואחרי שניסיתי לכתוב אותו בסוף התפשרתי על הנוסח למעלה. מחקתי. תומר א. - שיחה - משנה ויקיפדית09:24, 10 באוקטובר 2016 (IDT)תגובה
ב-2011 הייתי חלק מקבוצה שקראה טיוטה ראשונה לספר שעודד גולדרייך התכוון לכתוב בנוגע לשיטות הסתברותיות במדעי המחשב. סביר להניח שבספר הזה יהיה חומר רלוונטי לערך. אני רואה שהוא טרם יצא לאור, אבל באתר של עודד יש גרסה שכוללת את ההערות שנתנו לו, כפי שאפשר ללמוד מכך שהשם שלי מופיע בפרק התודות: [8]. תומר א. - שיחה - משנה ויקיפדית16:12, 13 באוקטובר 2016 (IDT)תגובה
דפי טיוטה אינם נגישים כמו ערכים רגילים לכלל הקוראים, ולכן חשוב לנו לוודא שהם לא נשכחו ללא סיבה. נודה לך אם תקדיש מספר דקות מזמנך לטיפול בהם:
אם הטיוטה מוכנה להיות ערך של ממש בוויקיפדיה, אנא פנו לויקיפדיה:העברת דפי טיוטה ובקשו עזרה בהעברת הטיוטה, או העבירו אותה בעצמכם. כך כלל הקוראים יוכלו להנות מערך חדש!
אם הטיוטה בעבודה אתם מוזמנים להמשיך לשפר אותה. אם אתם זקוקים לעזרה בהשלמתה אנא פנו לדלפק הייעוץ לעזרה או לחממה לבקשת ליווי אישי. אל תתביישו לבקש עזרה, עורכים רבים ישמחו לסייע.
אם הטיוטה כבר עברה למרחב הערכים, רק בשם אחר, אנא בקשו בויקיפדיה:בקשות ממפעילים למזג או למחוק אותה. לא לשכוח לציין את שם הדף הקיים במרחב הערכים ושם הטיוטה.
אין לדעתי הצדקה לערך כזה. אינבולוציות משמשות לעיתים כאבני בסיס ליישומים קריפטוגרפים בגלל שזה מפשט את המימוש אבל אין להן תכונות מיוחדות מעבר לזה שהפונקציה הופכית לעצמה. תומר א. - שיחה - משנה ויקיפדית14:12, 27 בפברואר 2018 (IST)תגובה
אנא הצץ בעריכה זו: הבעיה שם היא הסרת קישור פנימי שמקשר לאותו דף בו נמצא הקישור. לכאורה פעולה רצויה ומבורכת, אך דא עקא, בתוך תבנית מפת תמונה (שזה בעצם אותו הדבר כמו בתוך תג imagemap), זו חבלה, שגורמת למפת התמונה לפרפר, להשתעל, ולהחזיר ציוד. אם הבוט עושה זאת באופן אבטומטי, צריך ללמד אותו להפסיק. אם זו פעולה ידנית למחצה, צריך לבקש מהמפעיל לשים לב לדקות הזו.
בדיוק. זה היה רגע משעשע והזוי שנבע מזה שאני לא הייתי ערני מספיק... לקח לי קצת זמן לעכל כנראה בגלל שהשם שלך בויקיפדיה מקוצר. בכל אופן רציתי לומר בנימה חיובית, אתה בטח יודע יותר טוב ממני מה אמרת ואני יודע שהעיתונות לא תמיד מדוייקת. הייתי שמח אילו היית עוזר לי יותר. יש הרבה מה לכתוב בויקיפדיה רק שאני חסר את ההכשרה והידע...--יוסי א. - שיחה19:34, 8 ביולי 2018 (IDT)תגובה
אין שום בעיה עם השחזור - הכל ברוח טובה (וגם אם לא, נהגת לפי מדיניות הכתיבה של ויקיפדיה העברית). עטול לוקס (שותפי למאבק הזה, שלצערי לא קיבל בתקשורת את הקרדיט שהגיע לו) ואני נתבקשנו לכתוב על העניין הזה והטקסט יתפרסם כפרק בספר. אין לנו עדיין את תאריך הפרסום אבל נראה לי שהכל יהיה מוכן לקראת ספטמבר. יהיה שם הרבה חומר שאפשר להשתמש בו כמקור לחלק הזה של הערך. תומר א. - שיחה - משנה ויקיפדית19:58, 8 ביולי 2018 (IDT)תגובה
כמומחה לקריפטוגרפיה עם ניסיון בצופן בלוקים. הייתי רוצה לדעת מה דעתך על שינוי קטן בקוד של הפונקציה הפנימית R של Speck ואיך זה משפיע על הביטחון שלו.
הקוד המקורי הוא:
x = ROTATE_RIGHT(x, 8),
x = x + y,
x = x XOR k,
y = ROTATE_LEFT(y, 3),
y = y XOR x
מה קורה אם אני מחליף את ה-XOR בשורה השלישית ובשורה החמישית בחיבור מודולו ( בהנחה שמדובר על בלוק באורך 64 ביט, שזה בעצם חיבור רגיל במחשב) והקוד לאחר השינוי ייראה כך:
x = ROTATE_RIGHT(x, 8),
x = x + y,
x = x + k,
y = ROTATE_LEFT(y, 3),
y = y + x
We also prove that the ARX operations with a constant are functionally complete in the set of functions over . In other words, any function can be realized with modular addition, XOR, rotation, and a single constant (ARX-C). We also show that the AR systems, that do not use XOR, are theoretically equivalent to ARX systems. However, we prove that they are less secure with the same number of operations, because of the linear mod approximation. It is also easy to prove that omitting addition or rotation is devastating, and such systems (XR and AX) can always be broken.
לא מצאתי עותק חינמי של המאמר הזה באיפרינט אבל אני יכול לשלוח לך בדוא"ל אם תרצה. אני קצת מופתע מהאמירה שלהם כי לדעתי מערכת AR כזו היא סתם מערכת לינארית עם המפתח בתור משתנה, אבל זה המקור היחיד שאני מכיר לנושא אז עד שיהיה לי זמן להוכיח שדמיטרי ואיביקה טועים נאלץ לקבל את דעתם בנושא. תומר א. - שיחה - משנה ויקיפדית20:48, 9 ביולי 2018 (IDT)תגובה
עכשיו אני סקרן, השאלה שלי הייתה קצת שונה אבל מהטקסט הזה עולה חידוש שלא חשבתי עליו. אני דיברתי על מין מערכת שאני לא יודע בדיוק איך לקרוא לה אבל זה בערך משהו כמו ARA (חיבור, הזזה מעגלית וחיבור) לא חשבתי על AR פשוט להוריד לגמרי את ה-X. ולגבי ההערה שלך, חשבתי שחיבור מודולרי הוא אי-לינארי במהותו אז אולי יש משהו בזה. לא כל כך הבנתי את "mod approximation". --יוסי א. - שיחה21:11, 9 ביולי 2018 (IDT)תגובה
מה שאתה מציע צריך לדעתי להקרא, לפי הקונבוונציה המקובלת AR (כמו ש-Speck נקרא ARX ולא RA(C)RX). חיבור מודולרי הוא לינארי כאשר הוא מבוצע בשדה המתאים. אם ויתרת על ה-XOR אין סיבה להתייחס לפעולות כאילו הן מתבצעות ב-GF(2) כמקודם. לגבי "mod approximation" גם אני לא יודע על מה מדובר. הם עוסקים בנושא בחלק 6 של המאמר אז אולי זה מוסבר שם. תומר א. - שיחה - משנה ויקיפדית21:19, 9 ביולי 2018 (IDT)תגובה
אני קורא כרגע את המאמר ואני יסיים רק במחר כנראה. אבל ממה שהבנתי עד עכשיו נראה לי שיש תשובה לשאלה שלי. ה-XOR הראשון (עם המפתח) לא הכרחי אפשר להחליף אותו בחיבור, זה עניין של נוחות (אולי כדי שלא נצטרך לעשות חיסור בפענוח) כי XOR הופכי של עצמו. ה-XOR השני חיוני כי מתוך הקרפיטואנליזה שלהם נראה לי שחיבור לבד לא מספיק למרות שהוא מספק אי-לינאריות טובה כי חסר פיזור (diffusion), לעניות דעתי הפיזור נעשה על ידי שילוב של XOR עם ההזזה המעגלית. XOR עצמו לינארי אבל בשילוב עם R מתקבל פיזור טוב אם כי איטי לכן צריך יותר סבבים. האם הבנתי נכון?--יוסי א. - שיחה21:28, 9 ביולי 2018 (IDT)תגובה
החלק הראשון (לגבי המפתח) נראה לי נכון. לגבי החלק השני אני לא בטוח שהבנתי למה אתה מתכוון. לפי מה שכתוב ב(מבוא ל)מאמר, חיבור והזזה סיקלית מספיקים אבל מספקים פיזור איטי. הוספת XOR משפרת את הפיזור. אבל גם אחרי שמוסיפים את ה-XOR הפיזור נשאר איטי - זו תכונה ידועה של ARX ובדיוק מהסיבה הזו בדרך כלל לצפנים האלה יש מספר גדול מאוד של סיבובים. זו היתה אחת מנקודות המחלוקת לגבי Speck (מספר הסיבובים שם קטן ביחס) והערה ברוח זו הוגשה על-ידי מכון התקנים הישראלי. תומר א. - שיחה - משנה ויקיפדית21:39, 9 ביולי 2018 (IDT)תגובה
כל הנושא הזה חדש לי אני מרגיש כאילו פתחתי קן צרעות... בכל אופן ה"רעיון" שזרקתי לא כזה חדש זה בעצם הצופן RC6 שאני מכיר רק לא ראיתי את זה מהכיוון הנכון. כמו שאתה אומר ARX זה פרדיגמה מאוד כללית ולכן יש מקום להרבה וריאציות וכן וריאציות בלי X או בלי A. אני באתי מנקודה שיש חשיבות לסדר הפעולות לדוגמה הביטחון של ARX זה לא כמו הביטחון של XRA למשל האם אני צודק?--יוסי א. - שיחה19:40, 12 ביולי 2018 (IDT)תגובה
אני חושב שלא (כלומר, אני חושב שאתה לא צודק). בגלל שאתה יכול לקבוע איפה נגמר סיבוב אחד ומתחיל השני באופן שרירותי. נראה לי שהסדר (כל עוד ה-R נמצא בין ה-X ל-A, אולי) משפיע רק על היעילות (כמה סיבובים יהיה צריך). תחשוב על זה ככה. נניח שיש לך ARXARX. אתה יכול לכתוב את זה בתור ARX||ARX או בתור AR|XAR|X וזה בדיוק אותו צופן. תומר א. - שיחה - משנה ויקיפדית20:15, 12 ביולי 2018 (IDT)תגובה
שמתי לב שצפנים רבים נפסלים בגלל קריפטואנליזה "תיאורטית" שמעידה שהזמן הדרוש לפצח אותם נמוך מכוח גס בהתאם לאורך המפתח מה שמעיד בהחלט על חולשה. אבל שים לב שאם קיים צופן שמציע מלכתחילה רק ביטחון מעשי ברמה של הוא ייחשב לצופן טוב בהחלט כל עוד לא קיימת קריפטואנליזה שמעידה על חולשות כלשהן שמאפשרות לשבור אותו בזמן קצר יותר. אני תוהה האם לא ממהרים מדי לפסול צפנים אחרים שלמרות הכול ואחרי הקריפטואנליזה עדיין מספקים ביטחון טוב יותר מ- (והם די יעילים) מה אכפת לי איך הגענו לביטחון זה כל עוד מעשית זה מה שמתקבל בשורה האחרונה. יש הרבה דוגמאות, אבל נקח לדוגמה את GOST2 למרות שאני לא אוהב אותו בעצמי (אבל זה לא עניין של סימפטיה...) לפי הקריפטואנליזה הכי מוצלחת שלו אפשר לשבור את הצופן בזמן של (נידמה לי), כמובן שבהשוואה למפתח 256 סיביות זה נחשב לחולשה ענקית אבל מצד שני זה עדיין טוב יותר מ-AES עם מפתח 128 סיביות שנחשב לסטנדרט די נפוץ בימינו. אז גם אם המפתח יחסית גדול (שלדעתי לא מהווה בעיה בטכנולוגיה של ימינו), אז מהיבט של ביטחון, אם הצופן עדיין מהיר ועונה על הצרכים מה הסיבה שלא להשתמש בו, האם אני מפספס כאן משהו?--יוסי א. - שיחה11:18, 30 ביולי 2018 (IDT)תגובה
זה ויכוח עתיק יומין. הדעה שאתה מציג פה היא צד אחד שלו. הצד השני טוען שקיומה של בעיה אחת רומז לקיומן של בעיות נוספות. יש גם את הפתגם המפורסם: Attacks don't get worse, they only get better. למרות שאני בעיקרון מסכים עם העמדה הזו, אני לא בטוח שאני יכול להגן עליה ב-100%. תומר א. - שיחה - משנה ויקיפדית11:31, 30 ביולי 2018 (IDT)תגובה
ויש עוד נקודה שקשורה למאמר שאני בדיוק כותב. בהנתן חולשה, אין דרך ודאית לקבוע האם היא טעות תכנון או חלק מדלת אחורית מכוונת. בהנתן שזה המצב, רצוי לנקוט בעיקרון הזהירות המונעת ולא להשתמש בצופן. תומר א. - שיחה - משנה ויקיפדית12:40, 30 ביולי 2018 (IDT)תגובה
אני מסכים עם העמדה הזו אבל האם זה לא רק ספקולציות? מהיבט מתמטי תיאורטי אין דרך להוכיח את זה כמו שאין דרך להוכיח שבצופן שלא התגלו בו עד היום אף חולשות, שהן לא קיימות. כל מה שאנחנו יודעים זה שלא מצאנו אותם עד היום. ולגבי הטענה שההתקפות רק תהיינה יותר ויותר חזקות, זה ברור, אבל האם זה לא מעמיד בסימן שאלה גם צפנים שנחשבים בעינינו טובים כיום? (הרי גם נגד AES יש כמה התקפות תיאורטיות שכולם מסכימים שהן אינן מסכנות את ביטחונו מבחינה מעשית אבל הן קיימות, בסופו של דבר כולם מתפשרים קצת לא?). אחד הדברים שתמיד הטרידו אותי זה באיזה מידה הצליחו גורמי מודיעין לפצח את הצפנים "הטובים" שאנחנו משתשמים בהם כיום? אני תוהה האם אנחנו לא מתאמצים לריק, חבל על כל האנרגיה שאנחנו משקיעים אם אירגון גדול בעל עוצמה כזו מצליח למוטט את כל העבודה שהשקענו ולא משנה מה נעשה ומה שמפחיד עוד יותר שאנחנו אפילו לא יודעים מה באמת קורה. הייתי מוסיף שאנחנו במידה מסוימת "מגששים באפלה". לא? --יוסי א. - שיחה13:16, 30 ביולי 2018 (IDT)תגובה
כמובן שאנחנו מגששים באפילה. ולא רק בקריפטוגרפיה - גם בשאר תחומי המדע. נכון לכרגע, הכי טוב שאנחנו יכולים לעשות הוא להגיד "לא מצאנו חולשות רציניות בצופן". היתה לי שיחה ארוכה על זה עם הנציגים הרוסים ב-ISO (חלקם מה-FSB וחלקם ממקומות אחרים ברוסיה) טענתי בפניהם שלשיקולים "לא מדעיים" צריך להיות מקום לצד השיקולים המדעיים. בעינהם זה הופך את העיסוק במדע לפוליטי. אז אמרתי להם שעיסוק במדע הוא ממילא פוליטי. פצצות אטום, טילים, תרופות, התחממות גלובלית, מיגור הרעב באפריקה וכו'. בסוף זה שכנע אותם שאם ה-NSA ניסו לדפוק אותנו פעם אחת (שאנחנו יודעים עליה), לגיטימי לזכור את זה כשמדברים איתם בפעם הבאה.
לגבי השאלה האם סוכניות ביון הצליחו לפצח את מה שנחשב הצפנה טובה. מהמסמכים של סנאודן עולה שה-NSA הצליחו לפגוע בדי הרבה שכבות, אבל כנראה שלא בשכבה הקריפטוגרפית. זה אומר ש-AES, RSA ושאר האלגוריתמים המומלצים לשימוש כנראה חסינים מפני ההתקפות שלהם. במסגרת אחת התוכניות (programs) שלהם הם שומרים את כל המידע המוצפן שעובר באינטרנט, כדי שאם בעוד 30 שנה הם ימצאו דרך לשבור את ההצפנה, יהיה להם המידע ואולי הוא יהיה שימושי. אבל זה ממש לא אומר שהכל בטוח. זה בסך הכל אומר שיש שכבות חלשות יותר. המסקנה שלי היא שמצבנו די עגום, ובגלל זה אני פחות או יותר מקדיש את חיי כדי לשפר אותו. תומר א. - שיחה - משנה ויקיפדית10:31, 31 ביולי 2018 (IDT)תגובה
אני מסכים חוץ מדבר אחד. קצת קשה לי לבלוע את זה "שאנחנו מדברים עם הרוסים על זה ש-NSA ניסו לדפוק אותנו..." עם כל הכבוד לא הייתי סומך על הרוסים וזה בלשון המעטה כי אני לא רוצה לפגוע. יכול להיות שזה נכון שה-NSA פעלו בצורה מלוכלכת ולא ראויה אבל הכוונה לא הייתה מראש לפגוע בנו אלא להיפך. האינטרסט שלהם היה בכיוון הנכון התוצאה פחות... כשאתה מנסה להגן על הדמוקרטיה אתה חייב לפעול בדרכים לא דמוקרטיות. זכור לי שיש משפט חכם בסגנון הזה חבל שאני לא זוכר את המקור בדיוק. אבל מה שבטוח רוסיה ודמוקרטיה זה כמו סבתה שלי וצוללות גרעיניות. יכול להיות שהיא הייתה מתעניינת בהם אם היא הייתה עדיין בחיים, אבל היא לא הספיקה...--יוסי א. - שיחה13:11, 31 ביולי 2018 (IDT)תגובה
בוודאי שאני לא סומך על הרוסים (וגם לא על הסינים, הקוריאנים והישראלים). אבל עדיין מותר לי לדבר איתם וליצור קואליציות ספציפיות. את הדיון לגבי שימוש בשיטות לא דמוקרטיות כדי להגן על הדמוקרטיה נשאיר בדרוש עיון. תומר א. - שיחה - משנה ויקיפדית14:13, 31 ביולי 2018 (IDT)תגובה
זה מזכיר לי שפעם מישהו שנתפס גונב אמר שיש שני סוגים של אנשים בעולם יש את אילו שנתפסו ואילו שלא. כולם מסכימים שזה שה-NSA נתפס בקלקלתו זה לא אומר שהרוסים והסינים והרבה אחרים לא מנסים וכולם יודעים שהם גם מצליחים במידה רבה כל הזמן, אפילו ברגעים אילו. אז כשאנחנו עושים "קואליציה" עם הרוסים זה כמו לחתום חוזה עם החתול שישמור על החלב. לא ברור לי מה ההיגיון שעומד מאחורי זה. אם אנחנו מודאגים ממה שה-NSA עשה או עושה אז אנחנו צריכים להיות מודאגים כפליים ויותר ממה שהרוסים והסינים עושים ממש ברגעים אילו מתחת לאף שלנו בזמן שאנחנו עושים איתם "קואליציות". אז עם כל הכבוד...--יוסי א. - שיחה14:36, 31 ביולי 2018 (IDT)תגובה
זו עמדה טהרנית (לא כעלבון, כתיאור של גישה פוליטית; "ייקוב הדין את ההר") ואני פרגמטיסט כך שקשה לי להתחבר אליה. מונחת בפנינו הצעה ספציפית ועומדות בפנינו שתי אפשרויות: לתת לה לעבור בתמיכת הרוסים, הסינים, הקוריאנים, הסינגפורים וההצבעה האוטומטית של המדינות האנגלו-סקסיות (ארה"ב, אנגליה, אוסטרליה, ניו-זילנד ואירלנד) או ליצור קואליציות אד-הוק עם חלק מהמדינות האלה כדי להכשיל את ההצעה. מותר לחשוב שהאופציה הראשונה עדיפה על השניה, אבל אני לא מסכים עם הגישה הזו. בניית קואליציה היא לא "לתת לחתול לשמור על השמנת". מדובר בפעולה מתואמת למען אינטרס משותף, מתוך הבנה שאנחנו נשארים חלוקים בדעתנו בנושאים אחרים. האם הייתי מעדיף לא להתעסק עם סוכני KGB? כמובן! ההתעסקות הזו מוסיפה המון לחץ לא נעים לחיים שלי. אני לגמרי מעדיף לבלות את היום שלי במחקר ושיחות עם קולגות וסטודנטים. וזה גם מה שרוב האנשים בוחרים לעשות. אבל אם רוצים לעשות שינוי שהוא יותר מסתם צקצוק בלשון, אין ברירה אלא לבצע פשרות מוסריות וצריך לדאוג שהן לא יהיו גדולות מדי.
בשולי הדברים, יש בכל זאת שתי סיבות טובות להתנגד לסיימון וספק אבל לא ל-GOST (הרוסי), SM4 (הסיני) ו-LEA (הקוריאני). הראשונה היא שזה פשוט לא ריאלי לגבש תמיכה פוליטית נגד כל האלגוריתמים האלה. האם זה טוב או רע? לא חשוב כרגע, זו המציאות. האם היה עדיף לתת לכולם לעבור בשם איזשהו עקרון שיוויון? אולי, אבל כאמור, אני בחרתי אחרת. הסיבה השניה, זו שהופכת את הבחירה שעשיתי ל"לא נורא" היא שגם אם הוא ימצא את דרכו לתוך התקן, אף אחד מחוץ לרוסיה לא ישתמש ב-GOST. כנ"ל לגבי סין ו-SM4. אבל אם סיימון וספק יהיו שם, כולם ישתמשו בהם כברירת מחדל. במצב הנוכחי, כולם (חוץ מרוסים וסינים שהחוק לא מאפשר להם את זה) ימשיכו להשתמש ב-AES. תומר א. - שיחה - משנה ויקיפדית15:00, 31 ביולי 2018 (IDT)תגובה
יש הרבה דברים מדאיגים במה שאני קורא כאן אבל השיחה גלשה למימדים גדולים מדי וזה כנראה לא המקום. בכל מקרה מאוד נהניתי וכרגיל למדתי המון רק מתוך השיחה איתך. אתה חושב שכדאי לכתוב ערך על GOST? הבנתי שאפילו הרוסים ירדו ממנו לא? --יוסי א. - שיחה15:20, 31 ביולי 2018 (IDT)תגובה
GOST הוא השם הכללי של מערך התקינה הרוסי (מקביל לת"י בישראל, ANSI בארה"ב, וכו'). שמו של צופן הבלוקים שאתה מדבר עליו (גודל בלוק: 64 ביט, אורך מפתח: 256 ביט) שונה וכעת הוא נקרא Magma. למיטב ידיעתי, בצופן הזה עדיין נעשה שימוש ברוסיה והוא נתמך ע"י TLS ו-openSSL. מהבחינה הזו מדובר בצופן חשוב למרות שהוא נדחה מ-ISO לפני כמה שנים. בתגובה להתקפות על הצופן הזה, הרוסים ניסו לשנות את אלגוריתם המפתח ללא הצלחה (זה המאמר שקישרתי אליו למעלה). כדי להתמודד עם ההתקפות האלה הם הוציאו גרסה שלישית ושלחו לי אותה, וגם בה כבר מצאנו חולשות שעוד לא הספקנו לפרסם.
חוץ מהצופן הזה, הרוסים הכניסו לתוך התקן של עצמם צופן חדש, קוזנייצ'יק (גודל בלוק: 128 ביט, אורך מפתח: 256 ביט) שגם אליו מתכוונים כשמדברים על GOST (כי זה השם של כל התקן ולא של מנגנון ספציפי). עכשיו הם מנסים לתקנן אותו דרך ISO ולהערכתי יצליחו. לגבי הצופן הזה יש עבודה של צוות לוכסמבורגי (אלכס ביריוקוב ולִאו פֵרין) שמצא מבנים אלגבריים בתוך ה-S-box שלו. אני חושב שלצופן הזה יש עוד קצת זמן עד שיוכיח את עצמו כראוי לערך.
מזה זמן מה שאני מנהל ויכוח עם עורכים אחרים לגבי העניין ורציתי לשמוע את דעתך. אגב ציטוט מפבל דורוב שמאוד הצחיק אותי. באתר של טלגרם ישנו עמוד שבו הוא מסביר מדוע תוכנת המסרים טלגרם אינה מוצפנת מ"קצה לקצה" בברירת מחדל אלא רק אם מפעילים שיחה סודית. ההסבר שלו באופן תמציתי הוא שהיות שכל תוכנות המסרים צריכות מטעמי שירות לספק ללקוחות גיבוי בענן של כל המסרים והגיבוי כידוע אינו מוצפן מקצה לקצה אלא על ידי השרת לכן אין טעם בהצפנה מקצה לקצה. אתה שם לב לכשל הלוגי בטענה שלו. זה כמו להגיד: "אנחנו מייצרים את הרכב המהיר ביותר בעולם. הסיבה היחידה שבפועל הוא אינו נוסע יותר מהר מכולם היא רק בגלל שאין טעם כי אף אחד לא יכול!". --יוסי א. - שיחה18:05, 12 באוגוסט 2018 (IDT)תגובה
מזה משתמע שאתה מסכים איתי שטלגרם בטוחה פחות מוואטסאפ (אם בכלל). כי זו דעתי אבל נראה לי שבקרב עורכי ויקיפדיה אני בעמדת מיעוט. אני לא מצליח להבין למה אנשים לא רואים את זה. --יוסי א. - שיחה13:22, 10 באוקטובר 2018 (IDT)תגובה
אף תוכנה לא בטוחה באופן אבסולוטי (לא מזמן מצאו פרצה בסיגנל במצב קבוצתי, כי הפרוטוקול לא כיסה את כל ההיבטים של ניהול קבוצתי בצורה משולמת ונוצרה תקלה לא נעימה עקב כך, אתה בטח מכיר את הנושא ומן הסתם אתה יודע שההאבטחה זה נושא מתמשך, כל הזמן מגלים פרצות ומוסיפים שיפורים, זה חלק מהעניין). לכן לפעמים הגיוני להדיוטות כמונו לעשות השוואות. זה לא מדע מדויק אבל זה נותן בהחלט כלים לדעת איך להתייחס לכל הגימיקים השיווקיים וההמלצות ההזויות שמסתובבות ברשת... לדעתי חשוב שאנשים ידעו את האמת. לפחות שידעו מה זה לא נותן... מתוך היכרותי השיטחית עם הנפשות הפועלות, למרות שואטסאפ היא קוד סגור לעומת טלגרם שהיא קוד פתוח חלקית (צד שרת סגור), בכל זאת אני מעדיף לסמוך על צוקרברג ולא על פאבלוב. זה טעמי האישי ואני כלל לא קיצוני בדעותי, אני נוהג בפרקטיות זהירה...--יוסי א. - שיחה13:53, 10 באוקטובר 2018 (IDT)תגובה
ערך טוב. ביצעתי שתי עריכות קטנות ושאלתי שתי שאלות בדף השיחה. חוץ משני שאלה, יש בערך דיון שטוען כי ההרחבה והכיווץ ב-DES מועילים לבטיחות, ואני לא בטוח שזה נכון. ההרחבה והכיווץ ללא ספק גורמים נזק במקומות מסויימים (https://eprint.iacr.org/2018/635 ומאמר נוסף שנפרסם בקרוב נגד DES ו-3DES ומשתמש בתכונה הזו בדיוק) והתועלת שלהם מוטלת בעיני בספק. תומר א. - שיחה - משנה ויקיפדית14:21, 10 באוקטובר 2018 (IDT)תגובה
הסתמכתי על Bruce Schneier שלדעתו הכיווץ וההרחבה עוזרים באפקט האוולנש. הוא גם טוען שבגלל האפקט הזה מושג פיזור מלא אחרי 5 חזרות של הפונקציה הפנימית לעומת GOST שמשיג פיזור דומה רק אחרי 8 חזרות. אני יקרא את המאמר שצרפת בימים הקרובים. בכל אופן ממה שהבנתי, פונקציית ההרחבה של DES בעצם גורמת לכך ש-16 ערכים מועתקים פעמיים, מה שאומר לפי הבנתי שאותם ערכים גם מעובדים פעמיים, כאילו הרצנו אותם פעמיים בתיבות ההחלפה (אבל עם מפתחות אחרים כמובן), אני יכול להבין למה חושבים שזה עוזר בפיזור אם כי לא בטוח שהבנתי את זה, בכל מקרה אני לא רואה מה הנזק שיכול להגרם עקב כך. אולי אחרי שאני יקרא (ויבין) את המאמר שלך אולי אני יחכים. תודה. --יוסי א. - שיחה14:52, 10 באוקטובר 2018 (IDT)תגובה
Ascon בנוי בסגנון גנרי של פונקציית ספוג עם תמורה פנימית בסגנון SPN עם תיבות החלפה בסגנון BitSlice (שראוי שיהיה לו ערך משלו בויקי עברית).
COLM הוא מעין סגנון הפעלה של צופן בלוקים AES הנקרא Encrypt-Linearmix-Encrypt עם ערבוב לינארי ייחודי (מעל השדה ).
Deoxys הוא סגנון הפעלה של צופן בלוקים AES בסגנון צופן בלוקים בר-התאמה (Tweakable).
MORUS הוא צופן זרם עם זיכרון פנימי רחב.
הצופן היחיד שמכיל דברים חדשים לדעתי הוא Ascon שיש בו שילוב מעניין של כמה רעיונות. לא הבנתי למה צפנים מודרניים אחרים לא עושים שימוש רחב יותר בסגנון BitSlice כמו בסרפנט שם הוא מוכיח ביצועים טובים (מצד שני הבנתי שקשה למצוא BitSlice לתיבות החלפה כי אין אלגוריתם יעיל וזה נעשה אמפירית, האם זה נכון?). כמו כן הצופן COLM מכיל ערבוב לינארי מעניין שאפשר לדעתי לשלב בהרבה צפנים אחרים. בנוסף כמה שאלות:
האם יש חשיבות לסדר שהצפנים מופיעים ברשימת המועמדים שעלו לגמר, או שהם טובים באותה מידה (האם יש איזה דירוג כלשהו).
אני לא מכיר הרבה מהשמות של האנשים המעורבים בפיתוח הצפנים הללו (למעט שלושה: Hongjun Wu, Andrey Bogdanov, Bart Preneel) האם אפשר לסמוך עליהם?
האם הצפנים האלה נכנסו לתקנים בינלאומיים כלשהם?
האם אתה חושב שכדאי לכתוב ערך נפרד לכל אחד מהם או ערך אחד משותף לכולם?
האם אתה מציע לעברת את השמות (תרגום מילולים כזה או אחר) או להשאיר את השמות כמו שהם?
ובקשה נוספת שכבר העלתי בפסקה הקודמת אולי פספסת, אם תוכל לעיין בערך קריפטואנליזה לינארית ולהעיר הערות, מאוד חשוב לי ההערות המקצועיות שלך. אני יודע שיש הרבה דברים שצריך "ללטש", אני ישמח אם תמצא קצת זמן לזה. תודה רבה.--יוסי א. - שיחה10:52, 17 באוקטובר 2018 (IDT)תגובה
הי, האמת היא שלא ממש התעמקתי בצפנים האלה מעבר לניסיון לשבור את Morus ושיחות משרד עם המפתחים של CoLM כך שאני לא יודע להגיד לך עד כמה יש בהם חדשנות. לשאלותיך:
מבחינת הוועדה אין חשיבות לסדר וכולם אמורים להיות טובים באותה מידה.
אני מכיר (לא תמיד אישית) את כל מי שברשימה הזו.
למיטב ידיעתי לא. ב-ISO יש קצת לחץ להכניס אותם כבר עכשיו אבל המגמה היא לחכות. הימור שלי: הצפנים שיבחרו בסוף התחרות ימצאו את דרכם לתוך TLS ו-ISO, ואולי גם לתקנים אחרים.
אני חושב שכדאי לכתוב ערך נפרד. אבל בשלב הזה כדאי אולי לחכות לסוף התחרות ולכתוב ערכים רק על אלה שנבחרו. למשל, אני די בטוח ש-AEGIS ו-MORUS לא יבחרו בגלל ההתקפות עליהם ([12] ו-[13] בהתאמה).
הם לא מציינים באתר תאריך יעד, אלא רק שהפורטפוליו יפורסם בקרוב. מתי זה יקרה לדעתך? והאם שמת לב לבקשתי השנייה לגבי הערך קריפטונאליזה לינארית?--יוסי א. - שיחה13:10, 18 באוקטובר 2018 (IDT)תגובה
תומר א., זה בסדר העיקר הכוונה. אני מעריך את זה שאתה לפחות כנה ומגיב בצורה ישירה בניגוד לאחרים (אתה יודע למי אני מתכוון) שלא מצאו לנכון אפילו להגיב. אני קצת מופתע, גם אם אתה לא יכול לעזור לפחות אתה יכול להשיב על הבקשה להסביר בנימוס מדוע אתה לא יכול או לא רוצה לעזור. כל תשובה תהיה טובה חוץ מהתעלמות רועמת. אני מתפלא כי אפילו פרופסורים מצאו לנכון לענות על מיילים שלי, אפילו שלא תמיד הם עזרו, עם כל זה שאני לא כזה חשוב... אני לא רוצה לתת שמות, אחד מהם במקרה מהטכניון. אני מקווה שזה לא בגלל שאני עשיתי משהו לא נכון או פגעתי במישהו. מעבר לזה אין לי מה להגיד. --יוסי א. - שיחה13:02, 19 בספטמבר 2019 (IDT)תגובה
┐────────────────────────────────────────────────────────────────────────────────────────────────────└
אם זה מנחם אותך, גם מאחד האימיילים שלי בנושא התעלמו. אנשים שאשכרה צריכים ממני דברים. תומר א. - שיחה - משנה ויקיפדית13:39, 24 בספטמבר 2019 (IDT)תגובה
היי, אני שלומי. משתדל לתרום כמה שאפשר לדבר הנפלא הזה שנקרא ויקיפדיה. אני מבין שאתה משתמש וותיק עם לא מעט עריכות (בלשון המעטה), אז אני פונה אליך שתעזור לי להיות מנטר.
מה אתה אומר? (זה ממש חשוב לי...) שלומי חלוויעל - שיחה21:37, 16 באפריל 2019 (IDT)תגובה
אלה לא אלגוריתמים אלא סכמות (שיטה גנרית לבניית מנגנון כלשהו מתוך אבני בניין בסיסיות; ההגדרה שלי). מבנים קריפטוגרפיים דווקא נשמע לי כמו תרגום סביר. מפתיע שאין בינוויקי אבל הטעות במקרה הזה היא של וויקיפדיה האנגלית שלא יצרה את הקטגוריה. תומר א. - שיחה - משנה ויקיפדית20:17, 24 באפריל 2019 (IDT)תגובה
שמי תומר שטיין, פתחתי חשבון בויקיפדיה רק לצורך עניין זה ואין לי מושג איך האתר מתנהל.
כבר הרבה שנים, כאשר אני מחפש את שמי בגוגל התוצאה הראשונה שמתקבלת היא:
״שיחה: תומר שטיין - ויקיפדיה״
כאשר אני לוחץ על הלינק אני מגיע לדיון על למה הדף עם השם שלי נמחק ועל החשיבות שלו.
הסיבה שאני פונה אליך היא בגלל שהיית מעורב בדיון ובמחיקה של הדף.
הנוכחות של דף זה באתר מפריעה לי ואשמח אם תוכל להסביר לי כיצד ניתן להסיר את הדף הזה ואת השם שלי לגמרי מויקיפדיה?