שימוש חוזרשימוש חוזר (באנגלית: Reuse) הוא שימוש חדש במוצר לאחר שהשימוש הקודם הסתיים, אם על ידי ניצול המוצר למטרתו המקורית (שימוש חוזר קונבנציונלי), ואם על ידי המרת ערך השימוש (אנ') שלו וניצול מאפייניו למטרה חלופית תוך שיפור איכותו, מראהו וערכו לאיכות הסביבה (שימוש חוזר משביח[1], Upcycling (אנ')). שימוש חוזר הוא העדיפות השלישית במדרג הפסולת שמטרתו לצמצם את נפח הפסולת בחברה המערבית. פרקטיקה זו שונה ממיחזור שבו המוצר מפורק ומוחזר בתהליך תעשייתי למצב חומר גלם, בעוד שבשימוש חוזר נשמרים מאפיינים של המוצר ומתקיימת זיקה לשימוש המקורי שלו. מיחזור נחשב נחות ביחס לשימוש חוזר, ראשית, משום שזהו תהליך עתיר אנרגיה, וברוב המקרים, גורם לשינמוך (Downcycling), ואיכות החומר הנוצר נמוכה מהאיכות המקורית[2]. שימוש חוזר מאפשר שימוש מחודש בפריטים, מבלי שעברו חידוש, מסייע לחסוך זמן, כסף, אנרגיה ומשאבים. במונחים כלכליים רחבים יותר, שימוש חוזר מאפשר להנגיש מוצרים איכותיים לאנשים וארגונים עם אמצעים מוגבלים, תוך יצירת מקומות עבודה ופעילות עסקית שתורמים לכלכלה[3]. מודלים עסקיים לשימוש חוזרקימים בעולם מספר מודלים לשימוש חוזר במוצרים: אחריות היצרןאחריות היצרן (Producer Responsibility): רגולציות בבריטניה ובאיחוד האירופי מבקשות לעודד ייצור מוצרים (בעיקר ציוד חשמלי ואלקטרוני), שניתן יהיה לתקן ולעשות בהם שימוש חוזר וזאת באמצעות תמריץ כספי ליצרנים. התעשייה תייצר סחורות פחות מזיקות לסביבה, שקל יותר לתקן, לעשות בהם שימוש חוזר ולמחזר. בדרך זו, המוצרים יכילו פחות חומרים ואנרגיה ראשונית והיצרנים יעדיפו להשתמש בחומרים ממוחזרים ויפחיתו בצורה משמעותית את השימוש בחומרים מסוכנים.[4] אחריות היצרן לא מסתכמת בייצור המוצר אלא חובתו גם לספק מידע בנוגע לטיפול בר-קיימא בפסולת שמקורה במוצרים שלו כולל לוגיסטיקה ואיסוף המוצרים.[4] מעגל מיחזור סגורמעגל מיחזור סגור (Closed loop recycling) היא שם של תהליך בו אין שום בזבוז[5] ומבוסס על שלושה עקרונות: איסוף, ייצור ורכישה. בשלב הראשון יש לאסוף את החומרים הניתנים למחזור, כך שניתן יהיה לעבד אותם. בשלב השני מעבדים את החומרים הניתנים למחזור ומשמשים לייצור מוצר. לבסוף, המוצר שנוצר נמכר לצד שלישי[6]. מעגל מחזור סגור חייב לעמוד בשלושה תנאים:
מרכיב נוסף של מעגל מיחוזר סגור הוא פסולת אורגנית. כל מה שלא ניתן למחזר או מגיע כתוצר לוואי מתהליך הייצור צריך לחזור לסביבה מבלי לגרום לה נזק[7]. חידוש מוצרחידוש מוצר (Remanufacturing) הוא תהליך הבאת מוצר משומש למצב כמו חדש באמצעות החלפה או בנייה מחדש של רכיבים בו.[8] תהליך החידוש כולל לפחות חלק מהשלבים הבאים: פירוק, ניקוי, תיקון, החלפה והרכבה לשימוש חוזר. בעבר, חידוש מוצר התייחס למוצרים טכניים יקרים, אך טיפול זה זה הולך ומתרחב. חסמי חידוש מוצר כוללים הסכמת צרכנים לשימוש במוצרים מחודשים, מחסור בכלים וטכניקות לחידוש מוצר וברוב המקרים הייצור המקורי של מוצרים לא מאפשר חידוש שלהם[9]. נדרשת חקיקה על מנת לעודד מפעלים לייצר מוצרים שניתנים לחידוש, אך חייבים להיות מודעים לעובדה שלא כל המוצרים ניתנים לחידוש. מוצרים המושפעים מאופנות מתחלפות, למשל, אינם מתאימים, מכיוון שהמשתמשים מעדיפים את המוצר החדש ללא קשר לאיכות ולעלות של האלטרנטיבה ההמחודשת.[8] שימוש חוזר באריזותשימוש חוזר באריזות נפוץ בעיקר בתחום בקבוקי שתייה. בנוסף, ישנן חברות שעושות שימוש חוזר במכלים של מוצרי חלב, שימורים מתוקים, חומץ ושמן. שימוש חוזר באריזות של מוצרים אחרים זניח. שימוש חוזר באריזות קורה בחנויות קמעונאיות קטנות או בחנויות טבע.[10] על פי דוח של הנציבות האירופית, ישנן שתי מגמות מרכזיות המשפיעות על שימוש חוזר של אריזות: מעבר מבקבוקי זכוכית לבקבוקי פלסטיק לשימוש חוזר ושימוש חוזר באריזות קימעונאיות הנמצאות באחריות של מלונות, מסעדות וחברות הסעדה.[10] שימוש חוזר בישראלבישראל, הגוף האחראי על שמירת איכות הסביבה הוא המשרד להגנת הסביבה והוא הגוף שאוכף את השימוש החוזר. לאורך השנים, ולא תמיד בצורה רציפה, נעשה שימוש חוזר במספר סוגים של מוצרים[11]:
דוגמאות נוספות לשימוש חוזר
ראו גםקישורים חיצוניים
הערות שוליים
|