U-1206

שרטוטים בחתך של צוללת מדגם VIIc
תיאור כללי
סוג אונייה	צוללת
צי	קריגסמרינה
דגל הצי
סדרה	VIIC
ציוני דרך עיקריים
מספנה	שישאו ורקה, דנציג
הוזמנה	2 באפריל 1942
תחילת הבנייה	12 ביוני 1943
הושקה	30 בדצמבר 1943
תקופת הפעילות	16 במרץ 1944 – 14 באפריל 1945 (שנה)
אחריתה	טבעה בתאונה ב-14 באפריל 1945
מיקום	בים הצפוני ליד פטרהד, סקוטלנד
מלחמות וקרבות	המערכה באוקיינוס האטלנטי
מידות
הֶדְחֶק	769 טונות בציפה, 871 טונות בצלילה
אורך	67.1 מ' (אורך כללי), 50.5 מ' (גוף הלחץ)
רוחב	6.2 מ' (רוחב כללי), 4.7 מ' (גוף הלחץ)
שוקע	4.74 מ' (15 רגל ו-7 אינץ')
נתונים טכניים
מהירות	17.7 קשר (32.8 קמ"ש) על פני המים 7.6 קשר (14.1 קמ"ש) בצלילה
עומק צלילה	230 מ' (עומק קריסה 250-295 מ')
גודל הצוות	44-52 קצינים וחוגרים
טווח שיוט	15,170 קילומטר (8,190 מייל ימיים) במהירות 10 קשרים (19 קמ"ש) מעל פני המים 150 קילומטר (81 מייל ימיים) במהירות 4 קשרים בצלילה
הנעה	2 מנועי דיזל מתוצרת גרמניה-וֶרפט (אנ'), 6 צילינדרים, 4-פעימות, טעינת טורבו, M6V 40/46, בהספק כולל של 2,800-3,200 כוחות סוס (2,100-2,400 קילוואט). מהירות מקסימלית 470-490 סל"ד 2 מנועים חשמליים בהספק יוצא כולל של 750 כוחות סוס (560 קילוואט) ומהירות מקסימלית של 296 סל"ד
אמצעי לחימה
חימוש	5 צינורות טורפדו בקוטר 533 מ"מ (21 אינץ') – 4 בחרטום ו-1 בירכתיים 14 טורפדות או 26 מוקשים ימיים תותח 88 מ"מ על הסיפון תותחי נ"מ שונים

U-1206 הייתה צוללת מדגם VIIC של הצי הגרמני במלחמת העולם השנייה. היא הושקה ב-30 בדצמבר 1943 במספנת שישאו ורקה (Schichau Werke) בדנציג, והוכנסה לשירות פעיל בצי ב-16 במרץ 1944. סמל הצוללת היה חסידה לבנה ירוקת-מקור וירוקת-רגליים על מגן שחור.^[1] באחד מסיוריה התמלאה מים כתוצאה מהפעלה שגויה של אסלת השירותים (אנ'), ומשום שלא ניתן היה להצילה - הוטבעה במכוון על ידי מפקדה.

לאחר כניסתה לשירות פעיל, תחת פיקודו של אוּבֶּר-לוֹיטְנָנְט גונתר פריץ, נטלה הצוללת חלק באימוני פלגת הצוללות השמינית עד יולי 1944, אז הועברה אל פלגת הצוללות האחת-עשרה. הפיקוד על הצוללת נמסר לידי קפיטן-לויטננט קרל-אדולף שליט (Schlitt), והיא צוידה בצינור שינור (שנורקל) (אנ').

ב-28 במרץ 1945 הפליגה הצוללת מקיל להפלגת האימונים הראשונה שלה בים הצפוני וב-30 במרץ היא שבה לנמל. ב-2 באפריל יצאה הצוללת מהורטן (אנ') להפלגת סיור בת-יום, ולהפלגתה המבצעית הראשונה נשלחה ב-6 באפריל מכריסטיאנסנד. ב-14 באפריל, תוך כדי הסיור, התמלאה הצוללת מים וטבעה כתוצאה מהפעלה שגויה של אסלת השירותים שלה.

U-1206 הייתה אחת מן הצוללות של שלהי המלחמה שצוידה באסלת שירותים ימית מסוג חדש. האסלה פעלה בלחץ גבוה והותאמה לשימוש כשהצוללת נמצאה מתחת לפני המים, גם בעומק רב. ריקון האסלה לים היה מסובך ביותר, וימאים בצוללת עברו הכשרה מיוחדת כיצד להפעילה.

ב-14 באפריל 1945, 8 מייל (13 ק"מ) מפטרהד (אנ'), סקוטלנד, בעודה שטה בעומק של 200 רגל (61 מ'), הופעלה האסלה החדשה בצורה שגויה, וכתוצאה מכך חדרו לתוך הצוללת כמויות גדולות של מי ים. על פי הדוח הרשמי של מפקד הצוללת, דבר החדירה של מים לחלקה הקדמי של הצוללת נמסר לו בשעה שסייע בתיקון אחד ממנועי הדיזל בחדר המכונות. המים הציפו את מצברי הצוללת, שנמצאו מתחת לשירותים, וגרמו להשתחררות גז כלור, כך שלא נותרה כל ברירה אלא לעלות אל פני המים. ברגע בו הגיחה U-1206 מן המעמקים היא התגלתה על ידי ספינות סיור בריטיות שפתחו מיד באש תותחים. לקפיטן-לויטננט שליט לא נותרה ברירה אלא להטביע במכוון את הצוללת ולנטוש אותה. בהתקפה נהרג אדם אחד, ושלושה אחרים טבעו בים הסוער לאחר הנטישה. 46 מאנשי הצוות נפלו בשבי.^[2] שליט דיווח כי הצוללת טבעה בנ"צ 57°24′N 01°37′W / 57.400°N 1.617°W / 57.400; -1.617, אך לא ניתן היה למצוא אותה שוב.

באמצע שנות השבעים, במהלך סקר תת-ימי לקראת הנחת צינור נפט משדה פורטיס (אנ') של חברת בריטיש פטרוליום (BP) אל מפרץ קְרוּדֶן (אנ'), התגלו שרידי U-1206 בנ"צ 57°21′N 01°39′W / 57.350°N 1.650°W / 57.350; -1.650 ובעומק 230 רגל (70 מ') בקירוב.

מספר רב של מקורות מיחסים בטעות את המקרה לצוללת U-120.