התייוונות

התייוונות (מ"יוון") היא תהליך בו אדם מאמץ את התרבות ההלניסטית (שמקורה ביוון העתיקה), לשונה ומנהגיה.

אטימולוגיה

המושג היווני "לבצע הלניזציה" (ἑλληνίζειν) מופיע לראשונה בכתביו של ההיסטוריון האתונאי מן המאה החמישית לפני הספירה תוקידידס, בהקשר אנשי העיר ארגוס האמפילוכית, שאימצו את השפה היוונית^[1]. המושג הדומה "הלניסמוס" (Ἑλληνισμός)^[2] מופיע לראשונה בספר מקבים ב',^[3]^[4] ומתייחס ליותר מאשר אימוצה של שפה. אך קיימת במחקר מחלוקת באשר לשיעור האימוץ^[1]. לשפה העברית נכנס המונח "התיוונות" בהשפעת הספרות העברית החדשה, כחלק משאיפתה לפתח זהות ולשון יהודית אל מול רצון להתערות בתרבויות האירופיות בקרב רבים מיהודי המאה ה-19 בארצות האמנציפציה.

בעם היהודי

בהקשר של עם ישראל, המפגש המשמעותי הראשון בין התרבויות היה בתקופת אלכסנדר מוקדון. בתקופה ההלניסטית בארץ ישראל התיוונו משפחות רבות, במיוחד בקרב משפחות הכוהנים גדולים. יש הטוענים שהכוהן הגדול מנלאוס ביחד עם אחיו שמעון ושני הכוהנים הגדולים הסמוכים לו בשושלת ההנהגה יאסון, ואלקימוס הם הדמויות המרכזיות המזוהות עם מושג ההתייוונות על משמעויותיו במסורת היהודית. המושג מוכר ביותר מתקופת אנטיוכוס השלישי, שליט הממלכה הסלאוקית ומימי גזירות אנטיוכוס הרביעי ומרד החשמונאים בשלטון הסלאוקי.

יהודי הגולה הקפידו על מנהגים שמבדילים אותם משאר האוכלוסייה, כגון הקפדתם בנוגע לשמירת השבת, שחרורם מכל חגיגה עירונית הקשורה בעבודת אלילים^[^{דרוש מקור]}, הימנעותם ממאכלות אסורים ואף משמן של גויים, ושלחו כספים ועלו לרגל למקדש בירושלים.

ברבות השנים ניתן להבחין במספר סימנים המעידים על תהליך התייוונות. השמות הפרטיים והלשונות הוחלפו, התורה תורגמה ליוונית, ספרות יהודית נכתבה ביוונית, מנהגים יוונים אומצו, וחלה היטמעות תרבותית.

ההתייוונות באה לידי ביטוי ברצון להידמות ליוונים באורח החיים, פיתוח החוש האסתטי, תרבות הגוף והספורט והפילוסופיה היוונית. גם בתחום התרבות החומרית חל שינוי בעקבות תופעת ההתייוונות ואות לכך נמצא בבתי הכנסת ובפסלים מאותה תקופה.

ההתייוונות רווחה בעיקר בקרב השכבות העירוניות, המבוססות והאריסטוקרטיות של העם היהודי. בכפרים ואצל דלת העם השקפה זו לא הייתה מקובלת כל כך^[^{דרוש מקור]}. המתחים הפנימיים בין המתייוונים לשומרי המסורת היו בין הסיבות העיקריות לפריצת מרד החשמונאים בשלטון ההלניסטי בארץ ישראל.

ראו גם

לקריאה נוספת

מקורות על התיוונות בקרב יהודים

שאול ליברמן, יוונית ויוונות בארץ-ישראל: מחקרים באורחות חיים בארץ-ישראל בתקופת המשנה והתלמוד, ירושלים: יד בן צבי, 1984
ישראל ל. לוין, יהדות ויוונות בעת העתיקה: עימות או מיזוג, תרגמה מאנגלית טל אילן, מרכז זלצן שזר לתולדות ישראל, ירושלים תש"ס 2000.
אלכסנדר פוקס, "קוים לדמותו של העולם ההלנסטי", בתוך: מדינת החשמונאים, בהוצאת יד בן צבי והאוניברסיטה הפתוחה, ירושלים תל אביב, תשנ"ד, עמ' 47–54
אוריאל רפפורט, "על 'התייוונותם' של החשמונאים", בתוך: מדינת החשמונאים, בהוצאת יד בן צבי והאוניברסיטה הפתוחה, ירושלים תל אביב, תשנ"ד, עמ' 75–101
מנחם שטרן, "יהדות ויוונות בארץ ישראל במאות השלישית והשנייה לפנה"ס", בתוך: מדינת החשמונאים, בהוצאת יד בן צבי והאוניברסיטה הפתוחה, ירושלים תל אביב, תשנ"ד, עמ' 55–74
מילכה לוי רובין, "שפה וזהות בארץ ישראל בשלהי העת העתיקה", ארץ ישראל בשלהי העת העתיקה: מבואות ומחקרים, ירושלים: יד בן צבי, 2022
יהושע גוטמן, הספרות היהודית ההלניסטית, ירושלים: מוסד ביאליק, תשי"ח–תשכ"ג. כרך א: היהדות וההלניות לפני תקופת החשמונאים, תשי"ח.^[5] כרך ב: היהדות וההלניות בראשית תקופת החשמונאים, תשכ"ג.
דוד פלוסר, המקורות היהודיים של הנצרות, אוניברסיטה משודרת, משרד הביטחון – ההוצאה לאור, 1980.
דורון מנדלס, אריה אדרעי, A Split Jewish Diaspora: Its Dramatic Consequences(הקישור אינו פעיל),‏, Journal for the Study of Pseudoepigrapha, כרך 16, גיליון 2, 2007.;‏ מנדלס, אדרעי, A Split Jewish Diaspora: Its Dramatic Consequences II, שם, כרך 17, גיליון 3, 2008.
מנחם שטרן, "ארץ ישראל בתקופה ההלניסטית", בתוך: יואל רפל (עורך), תולדות ארץ ישראל, כרך א', שער רביעי, עמ' 223–254.

מקורות על התיוונות כתופעה כללית

Athanassakis, Apostolos N. (1977). "N.G.L. Hammond, Migrations and Invasions in Greece and Adjacent Areas (review)". American Journal of Philology. 99 (2): 263–266. doi:10.2307/293653. JSTOR 293653.
Daskalov, Roumen; Vezenkov, Alexander (2015-03-13). Entangled Histories of the Balkans. Vol. III: Shared Pasts, Disputed Legacies. Brill. ISBN 978-90-04-29036-5.
Goldhill, Simon (2002). Who Needs Greek? Contests in the Cultural History of Hellenism. Cambridge, United Kingdom: Cambridge University Press. ISBN 978-0-521-01176-1.
Hammond, Nicholas Geoffrey Lemprière (1976). Migrations and Invasions in Greece and Adjacent Areas. Noyes Press. ISBN 978-0-8155-5047-1.
Isaac, Benjamin H. (2004). The Invention of Racism in Classical Antiquity. Princeton University Press. ISBN 978-0-691-12598-5.
Lewis, D. M.; Boardman, John (1994). The Cambridge Ancient History, Volume 6: The Fourth Century B.C. Cambridge University Press. ISBN 978-0-521-23348-4.
Pomeroy, Sarah B.; Burstein, Stanley M.; Donlan, Walter; Roberts, Jennifer Tolbert (2008). A Brief History of Ancient Greece: Politics, Society, and Culture. Oxford University Press. ISBN 978-0-19-537235-9.
Webber, Christopher; McBride, Angus (2001). The Thracians, 700 BC – AD 46. Osprey Publishing. ISBN 978-1-84176-329-3.

קישורים חיצוניים

מידע על התייוונות בקטלוג הספרייה הלאומית
אוריאל רפפורט, יהדות ויוונות, הרצאה מצולמת, "תולדות, אתר ההיסטוריה"
הרב יובל שרלו, בין תרבות ישראל לתרבות יוון, באתר nrg‏, 13 בדצמבר 2012
חכמי המשנה היו מתיוונים? | כאן אורייתא, סרטון באתר יוטיוב
נצרות ודתות אחרות - יוונית, דף שער בספרייה הלאומית

הערות שוליים

^ ¹ ² Simon Hornblower, Hellenism, Hellenization, The Oxford companion to classical civilization, Second edition, New York, NY: Oxford University Press, 2014, p359, ISBN 978-0-19-870677-9
^ הלניסמוֹס, במלרע.
^ דניאל שוורץ (מתרגם), ספר מקבים ב, הוצאת יד יצחק בן-צבי, 2004, בפירושו לפרק ד', יג (עמ' 124).
^ ספר מקבים ב, פרק ד, פסוק י. תרגום אליה שמואל הרטום: "לכֹף את בני עמו למידות היוונים"; תרגום דניאל שוורץ: "הסב את בני עדתו לסגנון היווני".
ספר מקבים ב, פרק ד, פסוק יג. תרגום הרטום: "הדרגה הגבוהה ביותר של ההתיוונות"; תרגום שוורץ: "שיא של יוונות".
^ ראו ביקורת על הספר מאת מנחם שטרן, בתוך: קריית ספר לד (תשי"ט), עמ' 284–289; בתוך: מנחם שטרן, מחקרים בתולדות ישראל בימי הבית השני, עמ' 571–577.

[Hornblower1-1] ¹ ² Simon Hornblower, Hellenism, Hellenization, The Oxford companion to classical civilization, Second edition, New York, NY: Oxford University Press, 2014, p359, ISBN 978-0-19-870677-9

[2] הלניסמוֹס, במלרע.

[3] דניאל שוורץ (מתרגם), ספר מקבים ב, הוצאת יד יצחק בן-צבי, 2004, בפירושו לפרק ד', יג (עמ' 124).

[4] ספר מקבים ב, פרק ד, פסוק י. תרגום אליה שמואל הרטום: "לכֹף את בני עמו למידות היוונים"; תרגום דניאל שוורץ: "הסב את בני עדתו לסגנון היווני".
ספר מקבים ב, פרק ד, פסוק יג. תרגום הרטום: "הדרגה הגבוהה ביותר של ההתיוונות"; תרגום שוורץ: "שיא של יוונות".

[5] ראו ביקורת על הספר מאת מנחם שטרן, בתוך: קריית ספר לד (תשי"ט), עמ' 284–289; בתוך: מנחם שטרן, מחקרים בתולדות ישראל בימי הבית השני, עמ' 571–577.

[1]

[2]

[3]

[4]

[5]