פִּרְסוּם הַנֵּס, או בשמו התלמודי פִּרְסוּמֵי נִיסָּא, הוא מושג הלכתי המאפיין מצוות שנתקנו לשם פרסום נסים היסטוריים שאירעו לעם ישראל.
חשיבות פרסומי ניסא
במסכת שבת דנה הגמרא במי שיש לו כסף מספיק לקידוש או להדלקת נר חנוכה אך לא לשניהם. שואלת הגמרא:
”נר חנוכה וקידוש היום – מהו? קידוש היום עדיף, דתדיר? או דילמא נר חנוכה עדיף, משום פרסומי ניסא?” (תלמוד בבלי, מסכת שבת, דף כ"ג, עמוד ב'.)
הגמרא אומרת שיש להעדיף את הדלקת נר חנוכה משום "פרסום הנס" ששייך בו.
פרסום הנס מהווה סיבה להחיל את חיוב קיום המצווה אף על עניים ומחוסרי אמצעים כלכליים[7]. בהתאם לכך ”אפילו עני המתפרנס מן הצדקה, ימכור מלבושו או ילוה או ישכיר עצמו בשביל יין לארבע כוסות”[8], וכן בנר חנוכה: ”אפילו אין לו מה יאכל, אלא מן הצדקה, שואל או מוכר כסותו ולוקח שמן ונרות ומדליק”[9].
כאשר שבת של חנוכה חלה בראש חודש, קוראים הפטרה מעניין חנוכה ("נרות של זכריה"[10]) ולא מעניין של ראש חודש[11]. אחד הטעמים לכך הוא משום פרסום הנס[12].
נרות חנוכה שהודלקו במקום הגבוה 20 אמה מהקרקע, אין יוצאים בהם ידי חובת המצווה[13], מאחר שבגובה כזה קשה להבחין בהם וחסר במצווה את פרסום הנס[14].
השומע קריאת מגילה באופן שאינו מבין אותה, כגון שנקראה בשפה שאינו שולט בה לא יצא חובת המצווה[15] מפני שאם לא הבין חסר במצווה את פרסום הנס[16], לדין זה ישנו חריג אחד והוא השומע קריאת המגילה בלשון הקודש למרות שאינו מבין יצא ידי חובתו[17].
נוהגים בקריאת המגילה לקפל את המגילה כאיגרת מפני שבכך מפרסם את הנס[18] (האגרות הן מוטיב מרכזי במגילה: האגרות נשלחו הן להודיע את גזירת הטבח ביהודים, והן להודיע את ביטולה).
יש עדיפות לקריאת המגילה בעשרה[19] מאחר שבכך מפרסם הנס[20] ובכל מקרה הקורא את המגילה בפורים עצמו יצא אף ביחיד, אך הקורא את המגילה ביום אחר לא יצא אלא בעשרה.
.jpg)
.jpg)
