משרד החדשנות, המדע והטכנולוגיה
משרד החדשנות, המדע והטכנולוגיה הוא משרד ממשלתי אשר אחראי על קידום המדע והמו"פ (מחקר ופיתוח) בישראל, קביעת מדיניות בנושא זה ומתן ייעוץ בתחום כוח אדם מחקרי ומדעי לממשלה ולכפופיה. כמו כן, אחראי המשרד על רשות החדשנות, סוכנות החלל הישראלית ועל קשרי המדע הבינלאומיים של ישראל. המשרד משקיע במחקר ופיתוח באמצעות מענקי מחקר, מלגות והקמת מרכזי ידע על פי תחומי העדיפות הלאומית הנקבעים מדי שנה על ידי המדען הראשי של המשרד. המשרד הוקם בשנת 1982, ומאז עברו שמו ותחומי אחריותו גלגולים אחדים. עם הקמת המשרד עמד בראשו הפיזיקאי זוכה פרס ישראל, יובל נאמן, מטעם מפלגת התחייה. מרבית השרים שעמדו בראש המשרד היו ללא ניסיון בתחום המדעי או הטכנולוגי. היסטוריההמשרד הוקם בשנת 1982 ונקרא משרד המדע והפיתוח, לאחר שתחום אחריותו היה כפוף למשרד האנרגיה והתשתית משנת 1977 עד אותה שנה.[1] עד שנת 1977 הייתה כפופה "המועצה המדעית" ולאחר מכן "המועצה הלאומית למו"פ" למשרד ראש הממשלה. במשך השנים שינה המשרד את שמו מספר פעמים ואף צורפו לאחריותו תחומים שהיו שייכים למשרדים אחרים. שנה לאחר הקמתו שונה שם המשרד ל"משרד המדע והטכנולוגיה". השם הוחזר לשמו המקורי כשנה לאחר מכן, וחזר לשמו השני בשנת 1988. בשנת 1993, במסגרת הממשלה ה-25 שונה שם המשרד למשרד המדע והאמנויות, וצורף אליו תיק התרבות שהיה חלק ממשרד החינוך, זאת במטרה לפצות את שולמית אלוני שאולצה לפרוש מתפקידה כשרת החינוך והתרבות. בנימין נתניהו שהקים את הממשלה ה-27 שב והפריד את תיק התרבות מהמשרד ושמו שונה ל"משרד המדע והטכנולוגיה". עם הקמתה של ממשלת ברק, בשנת 1999, שונה שם המשרד ל"משרד המדע, התרבות והספורט" וצורפו אליו תיקי התרבות והספורט, השר שכיהן במשרד היה מתן וילנאי. בשנת 2003 הפריד אריאל שרון מהמשרד את תיקי התרבות והספורט ושם המשרד שונה ל"משרד המדע והטכנולוגיה". במסגרת הקמת הממשלה ה-31 הופרדו תיקי התרבות והספורט מתיק החינוך, והועברו למשרד המדע והטכנולוגיה. בממשלה זו כיהן אופיר פינס-פז כשר המדע התרבות והספורט, עד להתפטרותו עקב הצטרפות סיעת ישראל ביתנו לקואליציה. לאחר מכן שימשה יולי תמיר כממלאת מקום שר המדע התרבות והספורט, ואחריה מונה לתפקיד ראלב מג'אדלה. בעקבות ההסכמים הקואליציוניים שנחתמו לקראת הקמת הממשלה ה-32 הופרדו הסמכויות בתחום התרבות והספורט ממשרד המדע, והוקם משרד חדש, משרד התרבות והספורט, בראשות השרה לימור לבנת. בראש משרד המדע והטכנולוגיה הועמד השר דניאל הרשקוביץ, ראש מפלגת "הבית היהודי", שהיה פרופסור למתמטיקה בטכניון בטרם הצטרף לפוליטיקה. בממשלה ה-33 שונה שם המשרד למשרד המדע, הטכנולוגיה והחלל, ובראשו עמד השר יעקב פרי. בתחילתה של הממשלה ה-34, עמד בראש המשרד דני דנון עד שמונה לשגריר ישראל באו"ם, במהלך כהונתה של הממשלה ה-34, בעת שבראש המשרד עמד השר אופיר אקוניס, הוחזר שם המשרד לשם משרד המדע והטכנולוגיה. במהלך כהונת ממשלת ישראל השלושים ושש, ב־3 באוגוסט 2021, שונה שם המשרד למשרד החדשנות, המדע והטכנולוגיה[2], וכן הועברה "רשות החדשנות" ממשרד הכלכלה, לפיקוח המשרד. בראש המשרד עמדה השרה אורית פרקש-הכהן. בממשלת ישראל השלושים ושבע, אופיר אקוניס שב לכהן כשר במשרד זה. בהמשך כהונתה של ממשלה זו, במרץ 2024, הוחלף על ידי השרה גילה גמליאל. במהלך מלחמת חרבות ברזל נדרש המשרד להתמודד התדרדרות במעמדן הבין-לאומי של האוניברסיטאות בישראל, עקב החלטות של אוניברסיטאות ומדענים בעולם לנתק את קשריהם עם אוניברסיטאות ומדענים בישראל.[3] ב-3 ביוני 2024 הציגו בכירי המשרד, ובראשם השרה גמליאל, את חומרת המצב בפני ועדת המדע והטכנולוגיה של הכנסת, ודיווחו ש-90 מיליון ש"ח מתקציב המשרד הוקצו לפעולות למניעת חרם אקדמי.[4] יעדי המשרדיעדי המשרד המוצהרים הם:[5]
מועצות, תוכניות וגופים באחריות המשרדבמסגרת המשרד פועלים המועצה לקידום נשים במדע ובטכנולוגיה, תוכנית התשתיות הלאומיות, המועצה הלאומית למחקר ופיתוח אזרחי, סוכנות החלל הישראלית, ומרכזי מחקר ופיתוח אזוריים. וכן פועלת "רשות החדשנות" כרשות סטטוטורית, הנמצאת תחת הפיקוח של המשרד. תמיכה במחקר ופיתוחאחד הנדבכים העיקריים של משרד החדשנות, המדע והטכנולוגיה הוא קידום פעילות המו"פ בישראל. במסגרת זו המשרד מוביל את התוכנית הלאומית לפיתוח תשתיות מדעיות וטכנולוגיות בישראל. המטרות העיקריות של התוכנית הן מיצוי כוח האדם המקצועי והפוטנציאל הכלכלי הטמון בתחומי המדע והטכנולוגיה שבהם לישראל יתרון יחסי. במסגרת התוכנית, משקיע המשרד במחקרים בתחומי עדיפות לאומית מתוך ראייה אסטרטגית כוללת של צורכי המשק לטווח הבינוני והארוך. יותר מ-80% מתקציב המשרד מופנה למימון מחקרים באקדמיה ובמכוני המחקר ולטיפוח תשתיות מדע אנושיות ופיזיות. המשרד משקיע בתוכנית בשלושה אמצעים עיקריים:
מרכזי מחקר ופיתוח אזורייםמשרד החדשנות, המדע והטכנולוגיה הקים ותומך במרכזים למחקר ופיתוח (מו"פ) אזוריים הפזורים ברחבי הארץ. פעילות המרכזים היא חוליה נוספת במערך המחקר הישראלי. המרכזים עוסקים במחקרים בתחומי מדעי הטבע והסביבה, מדעי החברה והחקלאות. המחקרים נעשים באזור, עבור האזור ועל האזור, על ידי מדענים וחוקרים שלרוב מתגוררים באזור. המרכזים פועלים תחת חסות מוסד להשכלה גבוהה. המרכזים הקיימים היום הם : אגודת הגליל, אזורי המשולש, אזורי יהודה, מרכז מדע ים המלח, המכון לחקר הגולן, מרכז ידע גליל עליון, מרכז מדע רמון ומרכז מו"פ אזורי השומרון ובקעת הירדן שממוקם באוניברסיטת אריאל בשומרון[6]. תנאי להקמת מרכז הוא היותו לפחות במרחק של 20 ק"מ לפחות מאחת מארבע הערים הגדולות. התמיכות למחקרים ניתנות על בסיס עקרונות התמיכה לשם קידום המדע והטכנולוגיה בישראל. בין השאר ניתנת תשומת לב לביסוסו, העמקתו של המחקר המדעי התשתיתי, כולל באזורי הפריפריה של המדינה וכן העלאת מודעות הציבור לנושאי המדע. המגוון של האזורים אקולוגיים, בעלי עניין חברתי וכלכלי, הם הבסיס למחקר אזורי הייחודי. (המחקר והפיתוח (המו"פ) האזורי מתבסס על חוקרים המעורים במקום אשר יש להם זיקה ועניין בפיתוח האזור. אופי הפעילות משתרעת על מגוון רחב ביותר של נושאים נשענת על התמיכה של המשרד. קשרי חוץ מדעייםהמשרד פועל מתוך תפיסה שכדי לשמור על רמה גבוהה במחקר מדעי דרוש טיפוח מערך איתן של קשרי חוץ מדעיים. נחיצות טיפוח קשרים מדעיים בין מדינות גוברת על רקע התחזקותה של הגלובליזציה של המדע וההתפתחויות המהירות במדע. המשרד פועל בשלושה מישורים לטיפוח קשרי החוץ המדעיים:
רשימת שרים במשרדי המדע לדורותיו
סגני שר המדע
מנכ"לי המשרד
ראו גםקישורים חיצוניים
הערות שוליים
|