ממשלת ישראל העשרים ושלוש

ממשלת ישראל העשרים ושלוש

ממשלת ישראל העשרים ושלוש בראשות יצחק שמיר בבית הנשיא חיים הרצוג. עומדים מימין לשמאל: אליקים רובינשטיין מזכיר הממשלה, אהוד אולמרט, רפאל אדרי, מרדכי גור, משה שחל, יצחק מודעי, משה קצב, עזר ויצמן, אריאל שרון, יעקב צור, חיים בר-לב, אריה דרעי, גדעון פת, יצחק רבין, דן מרידור, גד יעקבי, משה נסים, אברהם כ"ץ-עוז, יצחק חיים פרץ, משה ארנס ורוני מילוא. יושבים מימין לשמאל: יצחק נבון, שמעון פרס, חיים הרצוג, יצחק שמיר ודוד לוי
מידע כללי
22 בדצמבר 1988 – 11 ביוני 1990 (שנה)
תחום שיפוט	ישראל
ראש ממשלה	יצחק שמיר
ממלא מקום ראש הממשלה	שמעון פרס
מפלגה שולטת	הליכוד
סיעות הקבינט	הליכוד, המערך, מפלגת ש"ס ומפד"ל
מספר שרים	27
הקבינט הקודם	ממשלת ישראל העשרים ושתיים
הקבינט הבא	ממשלת ישראל העשרים וארבע

הממשלה העשרים ושלוש הוקמה לאחר הבחירות לכנסת ה-12 והושבעה בכנסת ב-22 בדצמבר 1988 (י"ד בטבת ה'תשמ"ט). היא הופלה בכנסת בהצבעת אי אמון ב-15 במרץ 1990 (י"ח באדר ה'תש"ן), בעקבות "התרגיל המסריח", והמשיכה לכהן כממשלת מעבר עד לכינון ממשלה חדשה ב-11 ביוני 1990 (י"ח בסיון ה'תש"ן).

בתום הבחירות לכנסת השתים עשרה הסתמנו בכנסת הגושים פוליטיים הבאים:

• גוש השמאל: המערך, ר"צ, מפ"ם, חד"ש, הרשימה המתקדמת לשלום, מד"ע. סה"כ: 53 מנדטים.
• גוש הימין: הליכוד, התחייה, צומת, מולדת. סה"כ: 47 מנדטים.
• גוש החרדים והדת"ל: ש"ס, אגו"י, המפד"ל, דגל התורה. סה"כ: 18 מנדטים.
• גוש המרכז: שינוי. סה"כ: 2 מנדטים.
• גוש ימין-חרדים: הליכוד, התחייה, צומת, מולדת, ש"ס, אגו"י, דגל התורה, המפד"ל (סה"כ: 65 מנדטים).
• גוש שמאל-מרכז: המערך, ר"צ, מפ"ם, חד"ש, הרשימה המתקדמת לשלום, מד"ע, שינוי (סה"כ: 55 מנדטים).

הנשיא, חיים הרצוג, הטיל על יצחק שמיר את הרכבת הממשלה. שמיר היה יכול להרכיב ממשלה ברוב של 65 ח"כים, בתמיכת החרדים והימין, אך לא חש בנוח בהרכבת ממשלה כזו, והעדיף להרכיב ממשלה בקואליציה עם המערך. אחרי משא ומתן ארוך הוסכם כי תוקם ממשלת אחדות לאומית ללא רוטציה, בה תמכו 95 חברי כנסת. יצחק נבון, שמונה לשר החינוך והתרבות מטעם המערך, קיבל גם את תפקיד סגן ראש הממשלה ושמעון פרס מונה לתפקיד שר האוצר וממלא מקום ראש הממשלה.

עקב אופן הרכבת הממשלה, נוצרה מערכת בלמים ואיזונים לכוחן של שתי המפלגות. תיקי האוצר והחקלאות, תיקים כלכליים, היו בידי המערך, אך שאר התיקים הכלכליים היו בידי הליכוד. תיקי החינוך והבריאות, תיקים חברתיים, היו בידי המערך, אך תיק העבודה והרווחה - התיק החברתי החשוב ביותר - היה בידי הליכוד. תיקי הפנים והדתות לא היו בידי המערך ולא בידי הליכוד.

בממשלה היו מחלוקות רבות הן בנושאי דת ומדינה, הן במדיניות הביטחונית והן בסוגיות הכלכלה והרווחה. המערך תמך ביוזמות הידברות עם הפלסטינים, בכלכלה סוציאליסטית, בפירוק ההתנחלויות ונחשב חילוני יותר. לעומתו, הליכוד סירב להידברות, תמך בכלכלה קפיטליסטית-ליברלית, יישוב יש"ע ונחשב מסורתי יותר. ש"ס והמפד"ל תמכו כל אחת במדיניות כלכלית ומדינית שונה, אך היו נחושות בטיפוח הישיבות והתרבות התורנית.

מספר אירועים אירעו בסמוך לכהונת הממשלה ולא בעת כהונתה, אך השפיעו עליה ועל עבודתה:

• 19 בספטמבר 1988 - שוגר הלוויין הישראלי הראשון, אופק 1, באמצעות טיל שביט.
• 15 בנובמבר 1988 - המועצה הלאומית הפלסטינית הכריזה באלג'יר על מדינה פלסטינית עצמאית.
• 7 בדצמבר 1988 - יאסר ערפאת, מנהיג תנועת אש"ף, הכריז בפומבי על הכרה במדינת ישראל. בעקבות הודעה זו הפשירה ארצות הברית את יחסיה עם ארגון אש"ף, ונפתח שלב התיווך האמריקני בסכסוך הישראלי-פלסטיני.
• 13 בדצמבר 1988 - יאסר ערפאת נאם בעצרת מיוחדת של האומות המאוחדות שהתכנסה בז'נבה, סימן נוסף של הכרה בינלאומית באש"ף. ישראל, מצידה, המשיכה לא להכיר באש"ף כנציג העם הפלסטיני.

• לאורך כל כהונת הממשלה נמשכה האינתיפאדה הראשונה, שהתחילה בשלהי שנת 1987. מקרים כמו דרדור אוטובוס קו 405 מתל אביב לירושלים ורציחתם של 16 מנוסעי האוטובוס וכן פיגוע ירי בשומרון (שלמעשה אירע יום לפני הבחירות אך השפיע על תוצאותיהן ועל הציבור במידה ניכרת) ערערו את תחושת הביטחון העצמי. הממשלה ניסתה להתמודד עם המצב בעיקר באמצעים ביטחוניים.
• בשנת 1988 ניתנו לראשונה הרשאות לחברות כבלים. כל החברות היו אזוריות ולא יכלו להתאגד (עד יצירת HOT בסוף שנות ה-90). ערוץ שתיים החל בשידורים ניסיוניים.

ישראל סירבה למשא ומתן עם אש"ף, ועל פי החוק אותם הימים נאסרה אף הידברות יחידים עם אש"ף או עם חבריו. ב-15 במאי 1989 הכריזה הממשלה על יוזמת שלום, שכללה עריכת בחירות לפלסטינים ביש"ע ותחילת שיחות עם הפלסטינים מהשטחים, כל זאת ללא הכרה בהנהגת אש"ף שישבה מחוץ לשטחים. האינתיפאדה ופעילויות הטרור נמשכו. מצדו השני של המתרס, הצד היהודי הקיצוני גם החל בפעולות ובהפגנות. כמו כן נמשכה המחלוקת בין חלקי הקואליציה בנושא ההתנחלויות. ב-31 בדצמבר 1989 פיטר רה"מ שמיר את השר עזר ויצמן לאחר שנתגלה כי ניהל שיחות עם אנשי אש"ף מה שכאמור היה אסור אז בחוק. הפיטורים חוללו משבר קואליציוני שאיים על המשך כהונת הממשלה. רגע לפני שהפיטורים נכנסו לתוקף הושגה פשרה לפיה ויצמן נותר בממשלה אך הוצא מהקבינט המדיני והממשלה החזיקה מעמד עד שנפלה ב"תרגיל המסריח"(להלן).

נמשכה תוכנית הייצוב הכלכלית של 1985.

ערך מורחב – התרגיל המסריח

במהלך שנת 1990, שנה וחצי אחרי הקמת הממשלה, שלח שר האוצר פרס את סגנו יוסי ביילין לשיחות חשאיות עם החרדים במטרה להפיל את הממשלה בהצבעת אי אמון ולהרכיב ממשלת שמאל-חרדים. כמו כן, פרס דאג לניהול שיחות חשאיות עם הערבים ושאר סיעות השמאל שיתמכו בממשלתו. אחרי שהחרדים הסכימו סופית, הגישה סיעת המערך הצבעת אי אמון בממשלה. בעקבות זאת, פיטר יצחק שמיר את שמעון פרס מהממשלה ושאר שרי מפלגת העבודה התפטרו מהממשלה. ב-15 במרץ 1990 נפלה הממשלה בהצבעת אי אמון.

מספר הח"כים החברים בקואליציה

• 97 ח"כים לפני פרישת סיעת המערך (22 בדצמבר 1988 - 15 במרץ 1990).
• 58 ח"כים לאחר פרישתה (15 במרץ 1990 - 11 ביוני 1990).

הממשלה מנתה עם כינונה 26 שרים: 11 מהליכוד, 11 מהמערך, 2 מש"ס ו-2 מהמפד"ל. בפברואר 1990 התפטר אריאל שרון ובמקומו מונה דוד מגן. ב-15 במרץ 1990, בעקבות התרגיל המסריח, פוטר שמעון פרס ועשרת שרי המערך האחרים התפטרו, ובממשלה שכיהנה כממשלת מעבר נותרו 15 שרים.

מבין 27 האנשים שכיהנו כשרים בממשלה, 19 כיהנו בעבר בממשלה (שמיר, פרס, לוי, נבון, רבין, ארנס, בר-לב, המר, ויצמן, יעקבי, מודעי, נסים, שרון, פת, פרץ, גור, קצב, שחל, צור) ו-8 שרים כיהנו לראשונה בממשלה כלשהי (אדרי, דרעי, מילוא, מרידור, כ"ץ-עוז, אולמרט, מגן, שאקי)

ממשלת ישראל העשרים ושלוש
י"ד בטבת ה'תשמ"ט - י"ח בסיוון ה'תש"ן | 22 בדצמבר 1988 - 11 ביוני 1990

משרד	שם		סיעה		כהונה
שרי הממשלה
משרד ראש הממשלה		ראש הממשלה יצחק שמיר		הליכוד	22 בדצמבר 1988 - 11 ביוני 1990
משרד האוצר		מ"מ ראש הממשלה שמעון פרס		המערך	22 בדצמבר 1988 - 15 במרץ 1990
המשרד לאיכות הסביבה		רוני מילוא		הליכוד	22 בדצמבר 1988 - 7 במרץ 1990
		רפאל אדרי		המערך	7 במרץ 1990 - 15 במרץ 1990
משרד האנרגיה והתשתיות		משה שחל		המערך	22 בדצמבר 1988 - 15 במרץ 1990
משרד הביטחון		יצחק רבין		המערך	22 בדצמבר 1988 - 15 במרץ 1990
משרד הבינוי והשיכון		סגן ראש הממשלה דוד לוי		הליכוד	22 בדצמבר 1988 - 11 ביוני 1990
משרד הבריאות		יעקב צור		המערך	22 בדצמבר 1988 - 15 במרץ 1990
משרד החוץ		משה ארנס		הליכוד	22 בדצמבר 1988 - 11 ביוני 1990
משרד החינוך והתרבות		סגן ראש הממשלה יצחק נבון		המערך	22 בדצמבר 1988 - 15 במרץ 1990
משרד החקלאות		אברהם כ"ץ-עוז		המערך	22 בדצמבר 1988 - 15 במרץ 1990
משרד הכלכלה והתכנון		יצחק מודעי		הליכוד	22 בדצמבר 1988 - 11 ביוני 1990
משרד המדע והטכנולוגיה		עזר ויצמן		המערך	22 בדצמבר 1988 - 15 במרץ 1990
משרד המשטרה		חיים בר-לב		המערך	22 בדצמבר 1988 - 15 במרץ 1990
משרד המשפטים		דן מרידור		הליכוד	22 בדצמבר 1988 - 11 ביוני 1990
משרד העבודה והרווחה		ראש הממשלה יצחק שמיר		הליכוד	22 בדצמבר 1988 - 7 במרץ 1990
		רוני מילוא		הליכוד	7 במרץ 1990 - 11 ביוני 1990
המשרד לענייני דתות		זבולון המר		מפד"ל	27 בדצמבר 1988 - 11 ביוני 1990
משרד הפנים		אריה דרעי		ש"ס	22 בדצמבר 1988 - 11 ביוני 1990
המשרד לקליטת עלייה		יצחק חיים פרץ		ש"ס	22 בדצמבר 1988 - 11 ביוני 1990
משרד התחבורה		משה קצב		הליכוד	22 בדצמבר 1988 - 11 ביוני 1990
משרד התיירות		גדעון פת		הליכוד	22 בדצמבר 1988 - 11 ביוני 1990
משרד התעשייה והמסחר		אריאל שרון		הליכוד	22 בדצמבר 1988 - 20 בפברואר 1990
		משה נסים		הליכוד	7 במרץ 1990 - 11 ביוני 1990
ללא תיק					22 בדצמבר 1988 - 7 במרץ 1990
משרד התקשורת		גד יעקבי		המערך	22 בדצמבר 1988 - 15 במרץ 1990
ללא תיק		דוד מגן		הליכוד	22 בדצמבר 1988 - 11 ביוני 1990
		אהוד אולמרט		הליכוד	22 בדצמבר 1988 - 11 ביוני 1990
		רפאל אדרי		המערך	22 בדצמבר 1988 - 7 במרץ 1990
		מרדכי גור		המערך	22 בדצמבר 1988 - 15 במרץ 1990
		אבנר חי שאקי		מפד"ל	27 בדצמבר 1988 - 11 ביוני 1990
סגני השרים
משרד האוצר		יוסי ביילין		המערך	26 בדצמבר 1988 - 15 במרץ 1990
משרד החוץ		בנימין נתניהו		הליכוד	26 בדצמבר 1988 - 11 ביוני 1990
משרד העבודה והרווחה		משה זאב פלדמן		אגודת ישראל	26 בדצמבר 1988 - 15 באוקטובר 1989
משרד הפנים		רפאל פנחסי		ש"ס	15 בינואר 1990 - 11 ביוני 1990

• ממשלת ישראל העשרים ושלוש באתר משרד ראש הממשלה
• ממשלת ישראל העשרים ושלוש באתר הכנסת
• גזירי עיתונות מימי הקמת ממשלת ישראל העשרים ושלוש, טל שניידר ושביט בן ארי, טוויטר.