סורת א-נצר
סורת א-נַצְר (ערבית: سورة النصر), בעברית סורת הניצחון[1] או בשורת הישועה[2], היא סורה מספר 110 בקוראן. סורה קצרה זו מונה שלושה פסוקים (אַיַא֫ת) בלבד, ולפי האמונה המוסלמית היא הורדה למוחמד באמצעות המלאך גִ'בְריל (جبريل) במדינה. לפי ספרו של אבּן אלצֻ'רַיְס, פַצָ'אאִ'ל אלקֻראן (מהמאה ה-10), המיוחס לפרשן הקוראן עַטָאא' אלחֻ'ראסאני (בן המאה ה-8), הורדה סורה זו אחרי סורת אל-חשר ולפני סורת א-נור.[3] על פי המסורת המוסלמית, קריאתה של סורה זו שווה לרבע מהקוראן.[4] פירושמרבית הפרשנים מאמינים כי הסורה מתייחסת לניצחון מוחמד בכיבוש מכה[5] ב-630, ונהירת הערבים, ביניהם אנשי אזור תימן, להתאסלם לאחר ניצחון מופלא זה.[6] הסורה משבחת את אללה על שהוביל אנשים רבים לדרך האסלאם, וקוראת לאנשים לשבח את אלוהים ולבקש את מחילתו. מסורת מוסלמית נפוצה מספרת כי לאחר שירדה סורה זו למוחמד, הוא לא הפסיק להודות לאללה ולבקש מחילה[7], מפני שידע כי מותו קרב.[8] פרשנים מוסלמים רבים מאמינים כי הייתה זו הסורה האחרונה שירדה למוחמד, שנתיים לפני מותו. יש הטוענים אף כי סורה זו הבהירה לו כי ימות בקרוב.[9] קישורים חיצונייםהערות שוליים
|