עיריית אשדוד היא גוף השלטון המקומי במעמד של עירייה, האחראי לניהולה השוטף של העיר אשדוד. העירייה עוסקת בעניינים מוניציפליים ובהם הסדרת שירותי החינוך, התרבות, הרווחה, התשתיות, התברואה, תכנון העיר ובניינה.
ראש עיריית אשדוד, החל מ-2008, הוא ד"ר יחיאל לסרי. מנכ"ל העירייה הוא אילן בן עדי. נכון ל-2019, עובדים בעירייה כ-3,000 עובדים.[2]
היסטוריה
פסקה זו נמצאת בתהליך עבודה מתמשך ובפרט יש להשלים מידע רב. הפסקה פתוחה לעריכה.
בשנים הראשונות להקמת המדינה, נשלחו קבוצות של מודדים ומתכננים לאזור סוכריר כדי לבחון אתר להקמת תחנת כוח ונמל חדשים בדרום המדינה. ב-1954 שלח ראש הממשלה דוד בן-גוריון מכתב למיליונר עובד בן עמי, ראש עיריית נתניה וממקימיה, ובו כתב: ”עשה בשביל הדרום כפי שעשית בשביל הצפון”, בהתייחסו להקמת עיר נמל חדשה בדרום הארץ. בעקבות קריאה זו בן עמי סיפר: ”לקחתי את הג'יפ ונסעתי לאורך החוף עד שהגעתי לחולות אשדוד. היום היה יפה, השמש זרחה והחול נצץ. טיפסתי לגבעת יונה ואמרתי לעצמי: אם ממשלת ישראל תקים פה נמל, אני אקים את העיר”. כשבא בן-גוריון לשר האוצרלוי אשכול עם ההצעה, אשכול טען כי אין בידיו את המימון הדרוש להקמת הנמל, אך ”אם בן עמי יצליח לגייס 30 מיליון דולר, התוכנית תוכל לצאת אל הפועל”.
ב-7 במרץ1984 התרחש בעיר הפיגוע בקו 9 ברחוב רוגוזין בפאתי רחוב חיים משה שפירא ברובע ד', בו שכן אז בית העירייה (כיום, בניין המשרדים "בית אוצר"). בפיגוע התפוצץ רימון יד ונרצחו 3 מתושבי העיר ונפצעו 8, כולם מנוסעי האוטובוס. ראש העירייה אריה אזולאי – הרי שהדף הפיצוץ נשמע היטב ממשרדי העירייה הסמוכים – סייע להחשת מתנדבי המשמר האזרחי למקום.[6] בחשש שתושבי העיר ייקחו את החוק לידיים, הנהלת העירייה התכנסה לישיבה מיוחדת שהסתכמה בהחלטה לפעול להרגעת הרוחות בעיר.[6]
ב-2016 הוחלט להוציא לפועל את בניית רובע י"ד בדרום העיר — הרובע האחרון שהופיע בתוכנית חלוקת העיר לרבעים שטרם נבנה — בעקבות תמיכה נרחבת במועצת העירייה.[9] היתכנות בניית הרובע, ששטחו חולש על פארק החולות והדיונה הגדולה – הוטלה בספק במשך שנים. אישור הבנייה נעשה בצל התנגדותם של סביבתנים, רשות הטבע והגנים וכן הפורום העירוני לאיכות הסביבה, עקב חשיבותו האקולוגית הגדולה לאזור. ב-2022 אושרה בנייתו בוועדה המחוזית לתכנון ולבנייה.[10]
ב-2018 החלה את הקמתו של הארכיון לתולדות אשדוד לאיסוף מידע היסטורי אודות תולדות העיר באופן דיגיטלי.[11] הקמתו נגנזה תחילה, אך ב-2023 הוחלט, בזמן כהונת ראש העירייה לסרי, לפתוח אותו לציבור ב-1 במאי לרגל ציון שנת ה-67 לעיר. הארכיון כולל חומר היסטורי רב אודות העיר, כגון פרוטוקולים, התכתבויות, פרסומים, תצלומים, מפות, כרזות, וסרטים תיעודיים.
בתחילת 2019, במעמד פתיחתה המחודשת של הספרייה העירונית ב-2021, הודיעה העירייה כי תקים ספרייה חדשה לצד הספרייה הוותיקה ברובע ב' בקריית התרבות ע"ש צבי צילקר, ש"תתמקד בעולם הדיגיטלי".[12][13] תושבי העיר השתתפו באופן מקוון בתהליך תכנונה.[14][15]
בעקבות החלטת מועצת העירייה במאי 2019, ישיבותיה מוקלטות ומועברות בשידור חי ברשת.[16][17]
שנות ה-20 של המאה ה-21
באוגוסט 2020, החליטה עיריית אשדוד על "חשמול" כל צי כלי הרכב התפעוליים שלה, על ידי החלפת הרכבים ממונעי הבנזין והסולר שהחזיקה, ברכבים חשמליים בעלי טווח נסיעה ארוך.[18]
במרץ 2021, יחד עם מרכז כיוונים, הקימה העירייה את האקסלרטור לחברות ההזנק "האב אשדוד" (HUB Ashdod או "HUB ASH") במטרה לעודד יזמות והקמת חברות הזנק מקומיות. האקסלרטור מציע ליזמים מאשדוד חלל עבודה משותף המעודד רישות עסקי ("נטוורקינג") עם יזמים וסטארטאפיסטים החברים בו.[19][20]
ביולי 2021 הצביעה מועצת העירייה פה אחד על הוצאת מוצרים חד פעמיים, זכוכית וקשיות מרצועת החוף של העיר, ביוזמת ראש העירייה לסרי ובתמיכת האיחוד האירופי במסגרת "Green Deal" (אנ').[21][22] במסגרת היוזמה העירונית, שנקראה "החוף שלי רב פעמי!", חולקו למתרחצים בחופים בקבוקי שתייה רב פעמיים ונאספו בדלי סגריות, שאריות פלסטיק במסגרת מבצע ניקיון חופים התנדבותי של מינהלות הרבעים הוותיקים.[23][24] מוקדם יותר באותה שנה, רשות הספורט העירונית ערכה יחד עם האיחוד פסטיבל כדורגל לקראת יורו 2020 (2021) באצטדיון הסינתטיקו ברובע ב'.[25]
מ-2016 עד 2022 הוציאה לפועל את הרפורמה בתחבורה הציבורית בעיר "Reway" (לימים "Ashdod Metro Bus").
שיתוף ציבור
בנובמבר 2020 הכריזה עיריית אשדוד על מיזם שיתוף הציבור (אנ') "משתתפים – המקום שלך להשפיע".[28] עד סוף אותה שנה, נערכו שיתופי ציבור בנושאי עלייה, ביטחון, תוכנית המיתאר, מיזם Reway (הגל הירוק).[29] במסגרת המיזם המשיכו להיסקר תושבי אשדוד בנושא חזון העיר. כך למשל, בנושא הקמת הספרייה העירונית העתידית בקריית התרבות, היערכות לשינוי האקלים בישראל, חיי הלילה בעיר תחת מגפת הקורונה, פיתוח גבעת יונה, בינוי ברבעים הדרומיים ועוד.[30] חזון העיר הוגדר בשנת 2009 על ידי "היחידה לתכנון אסטרטגי" שהוקמה באותה שנה,[א] וכן ב-2015 וב-2021.[31]
חברות עירוניות
עיריית אשדוד מפעילה מספר חברות עירוניות לשם ביצוע הניהול השוטף של העיר:[32]
בית עיריית אשדוד נמצא בקריית התרבות ע"ש צבי צילקר – ראש העירייה שכיהן בתפקיד במשך התקופה הארוכה (33 שנים) ביותר ומזוהה כמי שפיתח רבות את העיר.[37] בניין העירייה שכן תחילה ברובע א', ומשם עבר[דרושה הבהרה] לבניין שידוע כיום כ"בית האוצר" ברובע ד'. ב-1996,[38] עברה העירייה לבניינה החדש בקריית התרבות. מרבית הההפגנות והמחאות בעיר נערכות ברחבת בית העירייה וברחבת גן העיר[39] הסמוכה.
בית העירייה שוכן בסמוך לשאר מבני התרבות הראשיים בעיר – מרכז תרבות מונארט, מוזיאון אשדוד לאמנות, המשכן לאמנויות הבמה ומרכז פסג"ה.
בינואר 2018, הכנסת העשרים אישרה את התיקון לפקודת העיריות (שנודע כ"חוק המרכולים"),[41] הקובע כי חוק עזר עירוני בעניין פתיחת בתי עסק בימי מנוחה טעון אישור של שר הפנים. בעקבות החקיקה, הוקשחה אכיפת העירייה בעניין, ופקחיה החלו לגבות קנסות לבעלי חנויות שפתחו אותן בשבת, כשהמקרה הבולט ביותר היה בקניון BIG Fashion בעיר, הפתוח בשבתות כשגרה.[42] בסוף אותו החודש, קמה בתגובה "מחאת השבת" שדרשה ממועצת העירייה לחוקק חוק עזר שיעגן את הסטטוס קוו שהיה נהוג בעיר – שאיפשר חופש דת וקיום צביון דתי, דוגמת הסגירה החלקית לכניסת רכבים בימי מנוחה ברובע ז' שהוא בעל רוב תושבים דתי, וכן החופש מדת מנגד — פתיחת בתי עסק בימי מנוחה ללא חלוקת קנסות.[43][44][45] במרץ, לאחר 3 שבועות שבהם העירייה נמנעה מאכיפת החוק,[46] הודיע ראש העירייה לסרי בסופה של ישיבת מועצה סוערת, כי העירייה תחדול כמעט לגמרי מגביית הקנסות – וכי החוק ייאכף רק על עסקים שיפעלו בסמוך לשכונות חרדיות ולבתי כנסת.[46]
יום חילופי השלטון
מדי שנה העירייה מקיימת את "יום חילופי השלטון" ביוזמת מועצת התלמידים והנוער העירונית,[47] שבמסגרתו הם מחליפים באופן סמלי את אנשי העירייה בתפקידיהם, ודנים איתם באינטרסים של הנוער בעיר.[48]
כיכר המפרשים מוארת בכתום ובאדום לציון יום הולדת שנה לכפיר ביבס, בעודו שבוי
מבנה פוליטי
בראש הפירמידה הפוליטית של עיריית אשדוד (וכפי כל עירייה במדינת ישראל) עומד ראש העירייה, הנבחר אחת לחמש שנים בבחירות אישיות. במקביל לבחירת ראש העירייה, נבחרים בפתק הצבעה נוסף ובמעטפה נפרדת חברי מועצת העיר, המתמודדים ברשימות שונות שאינן בהכרח מקבילות לרשימות המתמודדות בפוליטיקה הלאומית. ראש העירייה, בדומה לראש ממשלה, נזקק לתמיכת רוב של חברי המועצה שנבחרה, ועל כן ירכיב בדרך כלל קואליציה עירונית ליצירת רוב במועצת העיר, אשר יעניק לו גיבוי וחופש פעולה לניהול ענייני העיר. בכירי רשימות הקואליציה מתמנים על פי רוב לסגניו, אוחזים בתיקים נושאיים שונים של אחריות לניהול ענייני העיר, ומהווים יחד עם ראש העירייה את "הנהלת העירייה" – היא ה"קבינט" המוניציפלי. יתר חברי המועצה שאינם חברי הנהלה, פועלים בוועדות השונות, המורכבות מאנשי רשימות שונות מן הקואליציה והאופוזיציה.
איש עסקים ויהלומן, גויס על ידי שר האוצר לוי אשכול לתמיכה כספית בהקמת עיר נמל בשטחה של אשדוד, לאחר שפעל להקמת נתניה ואבן יהודה.[54] ממקימי "קבוצת בוני ערים", שבנתה את יחידות הדיור הראשונות במועצה.[55] כיהן עד הקמת המועצה הראשונה. על שמו קרויה שדרה בדרום העיר, החוצה אותה ממזרחה למערבה.
עמד בראש ועדת ההקמה של היישוב עד הקמת המועצה הראשונה.
מונה על ידי משרד הפנים ב-1959 לשמש כראש המועצה הממונה של אשדוד-ים. חצי שנה לאחר מינויו לראש המועצה, הגיש גור את התפטרותו למשרד הפנים, מסיבות אישיות. על שמו קרוי הרחוב הראשי של רובע ו'.
נבחר לראשות המועצה בבחירות הראשונות אליה. יליד מצרים, בעברו כלכלן.
שינה את שמה של העיירה מ"אשדוד-ים" ל"אשדוד". על שמו קרויה טיילת הספורט והנופש לאורך החוף. בחר את סמל העוגן והאריה של העיר, הניח את אבן הפינה של הנמל וליווה את הקמתו. בתקופתו נפרסו תשתיות רבות והוקמו מפעלים גדולים שתרמו לעתידה של העיר.
נציג הליכוד ולקראת סוף כהונתו מזוהה אישית עם "קדימה" – נבחר לכהונה שנייה בבחירות של 1989. פרש מהליכוד ב-2003, רץ ברשימה עצמאית וב-2005 הצהיר על תמיכתו באריאל שרון, אף על פי שנשאר בתנועת הליכוד. על שמו קרויה קריית התרבות ברובע הקריה. המשיך לכהן בתפקיד עד 2008. כיהן כחבר מועצה כ-51 שנים, וכ-33 שנים כראש עירייה.[57]
נציג סיעת "אשדוד בתנופה" והליכוד, שירת בצה"ל כרופא הראשי של חיל הים בדרגת סגן-אלוף, רופא במקצועו. יליד מרוקו, בעבר כיהן מטעם הסיעה העצמאית "אשדוד החדשה", וקודם לכן בתור חבר הכנסת בין 2001 ל-2003.
בכהונתו הוקמו בעיר בית החולים אסותא אשדוד, ואירעה תנופת בנייה מאסיבית בדרום העיר – אליה אשדוד מתרחבת.
^שטרנפלד, כנציג הפלג הירושלמי במפלגת "אגודת ישראל" התפטר מהמועצה ופינה את מקומו עבור ויזל, המייצג את חסידות ויז'ניץ במסגרת הסכם רוטציה פנים-מפלגתי.[58]