פרק זה טעון שכתוב. אנא תרמו לוויקיפדיה ועזרו לשכתב אותו. ייתכן שתמצאו פירוט בדף השיחה. הסיבה היא טענות לניסוח עיתונאי, ולכך שיש לשפר את המקורות.
ערימות אפר שעבר ניפוי על ידי רשות העתיקות, במטרה למצוא שרידי אדםמדבקה לציון הטבח בניר עוז
בשבת, 7 באוקטובר 2023, שמחת תורה, בשעה 6:30 בבוקר, חדרו לקיבוץ מאות מחבלים מארגוני הטרור חמאס[8] והג'יהאד האסלאמי, מלווים במאות אזרחים עזתיים. הם נכנסו לקיבוץ בו זמנית מכמה כיוונים דרך מספר פתחים. ברשותם הייתה תחמושת רבה, רובי סער, טילי RPG, רימונים וחומרי נפץ[9].
המחבלים, שהשתייכו לכוחות הנוח'בה של חמאס, השתמשו בכמויות גדולות של תחמושת מסוגים שונים. הם שהו בקיבוץ שעות ארוכות, ביצעו מעשי אונס ורצחו משפחות שלמות, כולל קשישים וילדים[10]. בטבח השתתף גם ארגון הג'יהאד האסלאמי, שמחזיק בחטופים מהקיבוץ[11].
המחבלים הגיעו מוכנים עם תצלומי אוויר של הקיבוץ וידעו היכן האמבולנס ורכב הרבש"ץ, והיו ערוכים לקראת מוקדי התנגדות צפויים. מכת האש הראשונה הייתה פיצוץ האמבולנס ורכב הרבש"ץ. לפי עדויות התושבים, נרצחו ונשרפו משפחות ובתים פוצצו באמצעות בלוני גז[9].
בתחילת מתקפת הפתע, לא הספיקו חברי כיתת הכוננות להתארגן ללחימה משותפת מול המחבלים, וכל אחד מהם לחם לבדו. חלק מהם הצליח לשרוד, בהם ערן סמילנסקי שניהל לחימה מתוך ביתו[12], והרבש"ץ שחר בטלר, שנלחם נגד עשרות מחבלים ונפצע[13]. אחרים נפלו בקרב, בהם אביב אצילי, שבתחילה נחשב חטוף, אך בהמשך התברר כי הוא נהרג[14].
במשך כל היום נאבקו משפחות הקיבוץ במחבלים שניסו לפרוץ את דלתות חדרי הממ"ד. רבים אחזו בידית בכל כוחם, אחרים נורו דרך הדלת בזמן שניסו להגן עליה. אחדים מתושבי הקיבוץ לחמו במחבלים בתוך הבתים והצליחו לבלום אותם. לאחר הפלישה הראשונית של המחבלים, פלשו גם פלסטינים תושבי הרצועה לקיבוץ, ביניהם גם נשים וילדים, ועברו מבית לבית במטרה לבזוז ולגנוב מכל הבא ליד, תוך שהם יורים במי שהתנגד, ושרפו חלק מהבתים לאחר שסיימו את הביזה. תושב הקיבוץ ירון מאור ניצל לאחר קרב יריות עם מחבלים שפרצו לביתו, ולאחר מכן הזדהה כיהודי בזכות שצעק לכח החילוץ של השוטרים את הפסוק "שמע ישראל" והשוטרים לא ירו בו[15].
בין הנרצחות בקיבוץ היו כרמלה דן, קשישה בת 80, ונכדתה, נויה דן בת ה־12, שהייתה על הרצף האוטיסטי[16][17]. חוקר השואה אלכס דנציג והעיתונאי עודד ליפשיץ נחטפו לעזה. בנרצחים היו גם 11 פועלים אזרחי תאילנד, ו־5 פועלים נוספים נחטפו[18].
המחבלים גרמו לנזק כבד למפעל נירלט הנמצא בכניסה לקיבוץ. הם בזזו ממנו רכוש רב ולאחר מכן העלו אותו באש[19].
רק בסביבות השעה 13:30 בצהריים הגיעו כוחות הביטחון, בהם חיילי צה"ל ושוטרים, לקיבוץ[21]. בשבת אחר הצהריים הם התחילו לרכז את התושבים ששרדו בבית הילדים בקיבוץ[22][23][24][25][26].
לאחר מכן תקפו מסוקי קרב של חיל האוויר את המחבלים שהובילו חטופים לרצועת עזה. באחד המקרים הותקפה חוליית מחבלים שהובילה חטופים, ורוב המחבלים נהרגו - אך גם חטופה אחת נהרגה, והשאר נפצעו. לאחר מכן בוצע תחקיר מבצעי והסתבר שהמסוק קיבל הנחיה לבצע נוהל חניבעל ("להוריד הכל") ולהרוג את המחבלים גם במחיר פגיעה בחטופים[27].
במרץ 2024, פורסם תיעוד של מחבל מהג'יהאד האסלאמי המתאר בחקירתו כי אנס אישה בביתה שבקיבוץ ניר עוז ב־7 באוקטובר[28]. ב־23 במאי 2024 פרסם הדיילי מייל הבריטי תמלול מחקירת אב ובנו שנתפסו על ידי צה"ל ברצועת עזה במרץ 2024, בה הודו כי אנסו נשים בקיבוץ ניר עוז באיומי אקדח, את חלקן רצחו לאחר מכן[29].
קיר מנוקב כדורים בתוך בית שהותקף בידי מחבלי חמאסשער מערבי של ניר עוז, דרכו חדרו מחבלי חמאס ב־7 באוקטובר. ברקע נראים בתיה המזרחיים של חרבת ח'זאעה ממנה יצאו המחבלים לטבח.
לאחר הטבח
רוב הניצולים רוכזו אחרי הטבח במלון ישרוטל ים סוף באילת. לטובת שיקום הקיבוץ נפתחה קרן תרומה, שנכון ל־1 בספטמבר גייסה יותר מ־14,300,000 ש"ח[30].
תושבי ניר עוז הצהירו, גם בתקשורת, כי הם קוראים לממשלה לעשות הכל על מנת להחזיר את החטופים בשלום[31].
במוצאי השבת שבין 14 ל־15 באוקטובר 2023 הרגו מטוסי קרב של צה"ל ברצועת עזה את בילאל אל־קאדר, מפקד כוח נוח'בה בגדוד דרום חאן יונס, שהיה אחראי על הטבח בניר עוז ובנירים[32].
ב-31 בדצמבר2024, הרגו כוחות צה"ל את עבד אל-האדי צבאח, מפקד פלוגת הנוח'בה בגדוד מערב חאן יונס, שהיה ממובילי הפשיטה על ניר עוז.
בעת הטבח חטפו מחבלי חמאס רבים מבני הקיבוץ, ביניהם ילדים וקשישים. בני משפחת ביבס נחטפו, בהם כפיר שנחטף בגיל תשעה חודשים, החטוף הצעיר ביותר במלחמה[34]. כמו כן נחטפו סבתא ומשפחה בת חמש נפשות[35], וכן יפה אדר בת ה־85, שתמונותיה על הקלנועית שלה נהוגה על ידי המחבלים בדרך לעזה פורסמו בהרחבה[36]. ב־24 בנובמבר שוחררו חלק מהחטופים מקיבוץ ניר עוז במסגרת הסכם הפסקת האש. בין המשוחררים היו יפה אדר ואחות החטופים נילי מרגלית שהייתה נעדרת עד לשובה.
נכון לפברואר 2024, נספרו 72 חטופים סך הכל (מתוכם 38 הושבו לישראל, וגופתו של אלעד קציר חולצה מעזה והושבה לקבורה בישראל) מקרב השבויים מבני הקיבוץ, הוכרז מותם של עשרה (כולל קציר), ו־38 נרצחים.
ב־23 באוקטובר, ביום ה־17 למלחמה, שוחררו מן השבי ברצועת עזה נורית קופר בת ה־80 ויוכבד ליפשיץ בת ה־85 תושבות ניר עוז. בעליהן נותרו בשבי יחד עם עוד כ־240 חטופים[37].
.jpg)
