|
תחבורה ציבורית באשדודמערך התחבורה הציבורית באשדוד כולל מערכת אוטובוסים מהירה (BRT), רכבות ומוניות שירות. אשדוד הינה עיר מרכזית בישראל והמאוכלסת ביותר במחוז הדרום, וממנה פועלים שירותי תחבורה ציבורית לרחבי הארץ. באשדוד תחנת רכבת אחת (עד הלום), הממוקמת בסמיכות לכניסה הדרומית לעיר. תחנה מרכזית אחת בקניון הסיטי ברובע הקריה, ומסופי אוטובוסים משניים ברחבי העיר – מסוף ביג בקניון BIG Fashion (בואכה תחנת הרכבת), מסוף צפוני בצפון-מזרח העיר על שדרות בני ברית/מורדי הגטאות ובדרום-מערב, מסוף ריביירה. ב-2022 הסתיימו עבודות התשתית של נתיבי התחבורה הציבורית בעיר, הידועה כ-Reway, ובאופן רשמי כיום "Ashdod Metro Bus". אשדוד צפויה להיות נקודת ההתחלה של רשת שבילי האופניים הבינעירוניים "אופנידרום", ונקודת קישור מרכזית של הקו הירוק (אשדוד–רחובות/יבנה) והקו האדום (אשדוד–אשקלון); קווי המתע"ן (מערכת תחבורה עתירת נוסעים) הראשיים של נפת אשקלון במסגרת התוכנית האסטרטגית לשנת 2040 של משרד התחבורה.[1] היסטוריהתחבורה מסילתית קודם ליסוד המדינהמסילת לוד-אשקלון הוקמה במהלך מלחמת העולם הראשונה על ידי המהנדס הגרמני היינריך אוגוסט מייסנר עבור מאמץ המלחמה של האימפריה העות'מאנית. בשנת 1918, לאחר שכבשו את ארץ ישראל, סללו הבריטים את הקו מחדש ברוחב סטנדרטי של 1,435 מילימטר, במקום 1,050 מילימטר כפי שהיה במקור. בתחילתו של המנדט הבריטי, נבנתה תחנת הרכבת "איסדוד" בסמוך לעיירה הערבית אשר נשאה את אותו השם, ונועדה לשמש תחנת אספקה לכוחות הבריטיים בשפך נחל לכיש. בהמשך השלטון הבריטי, הייתה התחנה פעילה גם לשימוש תושבי האזור. רכבות נוסעים עצרו בתחנה בדרכם למצרים.[2] ב-3 באפריל 1946 תקף ארגון האצ"ל את התחנה, הרג חייל בריטי ופוצץ קטר.[3]  תחנת הרכבת איסדוד שהקים המנדט הבריטיחורף 1918 חייל בריטי שומר על המסילה, 1947/8 התחנה הוקמה בסמוך לגשר עד הלום (אז ג'יסר איסדוד) רכבתבשנת 1963 חובר נמל אשדוד למסילה, בנקודה צפונית לתחנה, ועלתה האפשרות שתקום גם תחנת נוסעים חדשה סמוך לנמל, אך הדבר לא בוצע.[4] בשנים 1972–1973, פעל בתחנה קו הנוסעים תל אביב-עזה, קו רכבת שהסיע פועלים מעזה לעבודה בישראל ועצר באשדוד, רחובות ותל אביב, ביוזמת הממשל הצבאי הישראלי.[2][5] בנובמבר 1982 נפתחה מסילת חלץ, המסתעפת ממסילת לוד-אשקלון מדרום לתחנה, כך שרכבות מאשדוד יכולות לנסוע על מסילת הדרום לכיוון באר שבע. המסילה משמשת בעיקר לרכבות משא. מדברי רכבת ישראל מ-1988, החל מ-1982 לא הייתה מניעה תפעולית בהפעלת רכבת נוסעים לעיר, ומסילת החלץ היא ראיה לכך.[6] אלא הבעיה הייתה מיקומי התחנות, ובפרט תחנת הרכבת תל אביב דרום הנמצאת במיקום גרוע מבחינת הנוסעים להגעה באוטובוס. לטענתה, הפעלת שירות נוח מאשדוד דרך יבנה ורחובות לתל אביב מתאפשר רק בהשלמת מסילה מקשרת בין התחנה הדרומית לתחנת ארלוזורוב (סבידור מרכז) עם אפשרות לתחנת-ביניים נוספת.[6] ההשקעה הנמוכה יחסית לקשר זה (4.5 קילומטרים בעלות 15 מיליון ש"ח) נראתה רצויה לרכבת ישראל, אך לא ניתנה למימוש עקב מחסור בתקציב.[6] בשנת 1986 החלה רכבת ישראל בתכנון שירות רכבת פרוורית באזור גוש דן, על תוואי המסילות הקיימות.[7] השירות החל לפעול בין רחובות לתל אביב ב-1990 ובשנת 1992 הופעל שירות רכבת פרוורית בין אשדוד, רחובות ותחנת תל אביב דרום. אך השירות הופסק לאחר שנה עקב מיעוט נוסעים (רק כ-2,700 נוסעים מדי חודש).[8] בשנת 1995, לאחר השלמת מסילת איילון נפתח קו הרכבת מאשדוד עד תחנת הרכבת תל אביב מרכז לשירות נוסעים. במרץ 1999 החלו לפעול 8 רכבת ביום בכל כיוון.[9] עקב הפופולריות של הקו הוחלט לשדרגו. תחילה הוכפל קטע לוד-רחובות, במסגרתו שודרגה תחנת הרכבת רחובות, ולאחר מכן קטע צומת פלשת-אשדוד, שכלל את שדרוג תחנת אשדוד עד הלום.[10] תחנת אשדוד עד הלום המשודרגת נפתחה ב-15 בספטמבר 2003,[11] וב-2009 נקראה על שמו של משה בר כוכבא (בריל) אשר כיהן כמנכ"ל רכבת ישראל בשנת 1992, בה חודש שירות הרכבת לעיר אשדוד.[12] אוטובוסים  עם הקמת אשדוד החלה אגד להפעיל שירות עירוני בעיר ושירות בינעירוני. בסוף שנות השישים היו בעיר ארבעה קווים עירונים וקווים בינעירוניים לתל אביב, אשקלון, רחובות, וירושלים[13]. באותה תקופה גם הוקמה תחנה מרכזית זמנית ברחוב חיים משה שפירא ברובע ד'[14], שהוחלפה ב-1997 בתחנה המרכזית הנוכחית ברובע הסיטי. באמצע שנות השמונים כבר היו באשדוד 8 קווים עירוניים[15]. ב-7 במרץ 1984 התרחש הפיגוע בקו 9 ברחוב רוגוזין פינת חיים משה שפירא. בפיגוע התפוצץ רימון יד ונרצחו 3 מתושבי העיר ונפצעו 8, כולם מנוסעי האוטובוס. בינואר 2003 קווי אשדוד–תל אביב עברו מאגד לויאוליה, ובשנת 2007 השירות העירוני עבר מאגד לאגד תעבורה.  בספטמבר 2014 זכתה חברת אפיקים (לימים "אלקטרה-אפיקים") במכרז להפעלת קווי אשכול אשדוד–יבנה–רחובות–תל אביב שנהגה להפעיל ויאוליה (קונקס), ובאוגוסט 2015 החלה להפעילם.[16] במרץ 2016 אפיקים זכתה במכרז להפעלת קווי האוטובוסים העירוניים ומרבית הקווים הבינעירוניים באשדוד והחליפה את אגד תעבורה.[17] בינואר 2024 החליפה דן בדרום את אגד בהפעלת הקווים 448, 450, 451 ו-459 לירושלים.[18][19] התחבורה הציבורית כיוםרכבת תחנת הרכבת אשדוד – עד הלום היא תחנת הרכבת המשמשת את תושבי העיר. עקב מיקומה בפאתי העיר בדרום-מזרחה, אינה משמשת לנסיעה עירונית בתוך אשדוד. התחנה ממוקמת בסמוך למסוף ביג לאוטובוסים עירוניים ובינעירוניים שנחנך בשלהי 2022, ממנו ניתן להגיע למקומות המרכזיים בעיר, ובאופן תדיר לתחנה המרכזית ברובע הקריה ("הסיטי"). אוטובוס_%D7%A9%D7%9C_%D7%90%D7%9C%D7%A7%D7%98%D7%A8%D7%94_%D7%90%D7%A4%D7%99%D7%A7%D7%99%D7%9D.jpg) תחנת האוטובוסים המרכזית בעיר ממוקמת בקניון הסיטי. קווי האוטובוס העירוניים ורוב הקווים הבינעירוניים מופעלים על ידי חברת אלקטרה-אפיקים מאז מרץ 2016.[17] מקצתם של הקווים הבינעירוניים מופעלים על ידי דן בדרום ומטרופולין, בעיקר לירושלים ובאר שבע. מאז שנת 2009 מופעל מדי קיץ קו הלילה 333 בין אשדוד לתל אביב-יפו.[20] קווי אוטובוס עירוניים בעיר אשדוד
Reway 
רפורמת "Reway" או "הגל הירוק" הוא מיזם עירוני לפיתוח התחבורה ציבורית בעיר, שהחל ב-2017 והסתיים ברובו ב-2022, תחת כהונתו של ראש עיריית אשדוד ד"ר יחיאל לסרי.[21]  בנובמבר 2012 נבחרה אשדוד על ידי משרד התחבורה והבטיחות כעיר מודל עתידית לתחבורה ירוקה.[22] בעקבות הבחירה הועברו לעיר מאות מיליוני שקלים בהשקעה רב-שנתית, בפיתוח התחבורה הציבורית בעיר, על ידי פתיחת נתיבי התחבורה הציבורית (נת"צ) בשדרות הראשיות של העיר, הפעלת מערכת אוטובוסים מהירה (BRT), הקמת תחנות אוטובוס אלקטרוניות, וסלילת שבילים לרוכבי אופניים ולהולכי רגל. השלב הראשון של הפרויקט הושלם באוגוסט 2019, עם פתיחת נת"צ בשדרות מנחם בגין ובשדרות הרצל. ב-2022 הושלם השלב השני של הפרויקט בשדרות ז'בוטינסקי, והחלו לפעול באופן מלא מרכז הבקרה של נתיבי ההעדפה, וכן מסוף תחבורה ציבורית חדש בצומת ז'בוטינסקי פינת שדרות בני ברית.[21] המיזם נפרש ל-3 חלקים:[23][24]:
במסגרת המיזם לא בוצעו חלקים מהותיים בו, ונעשו ליקויים רבים תחתיו – ביניהם ביטול הסבת כיכר אילן רמון לתחבורה ציבורית. כמו כן, רחוב רוגוזין לא נהפך למדרחוב ולא הוקמו עמדות שכירת האופניים. .svg) אשדוד מטרו בס רקעעד לרפורמת "Reway", התבסס שירות האוטובוסים העירוניים באשדוד על שלושה קווים מעגליים שיצאו וסיימו בתחנה המרכזית. שבשל גודלה של העיר היה צורך בקו נוסף שיעשה את אותו המסלול בכיוון ההפוך: קו 5 וכיוונו ההפוך 15, קו 4 וכיוונו ההפוך 14 וקו 8 וכיוונו ההפוך 18 היוו את השלד של התחבורה הציבורית העירונית באשדוד. כך נוצר מצב של הסתמכות על התחנה המרכזית כמרכז עירוני. לתחנת הרכבת היה שירות עירוני מועט יחסית שהתבסס על קווי הזנה, שהיו יוצאים וצפויים להגיע לרכבת בהתאם לזמני הגעת הרכבות. שאר הקווים העירוניים של אשדוד היו קווים בתדירות נמוכה יחסית. והשפיעו על הנגישות למקומות כמו מתחמי התעסוקה בכניסה הצפונית לעיר. מערך הקווים החדש
במסגרת רפורמת "Reway", הוקמה מערכת אוטובוסים מהירה (BRT) בשם "אשדוד מטרו בס" המתבססת על נתיבי תחבורה ציבורית (נת"צ) בימין או במרכז הכביש (מת"צ), הכוללת שני קווים, 10 האורכי (שדרות הרצל) ו-1 הרוחבי (שדרות מנחם בגין). כמו כן, נערכו שינויים מהותיים בקווים הרגילים, וכן בוטלו ונוספו קווים. להלן רשימה של קווים שנוספו במסגרת הרפורמה, שהושקו ב-2022[26]: מערכת אוטובוסים מהירה:
חדשים – שירות רגיל:
קווים שמסלולם שונה – שירות רגיל:
במסגרת הרפורמה הושקו גם הקווים 6, 8 אך הם בוטלו במהלך 2022. מפרט המערכתפעימת התיקוןבפעימת תיקון שהתרחשה לאחר השקת הקווים החדשים, בוטלו הקווים המעגליים, ונוצרה הסתמכות על מסופים כמסוף בני ברית, תגברו את השירות לרכבת בקווים סדירים (שיש טענו שזה פגע בשירות בגלל שהקווים לא מתוזמנים לרכבת)[דרוש מקור], הכניסו תחבורה ציבורית משמעותית לבית החולים אסותא, ותגברו את השירות לקריית איתנים בצפון העיר. הפעימה הראשונה זכתה לביקורות[28][29], אף על פי שיפור הקישורים למתחמי תעסוקה, ולתחנת הרכבת. בשל המבנה העירוני של אשדוד, המעודד נסיעה ברכב פרטי רוב הנוסעים בתחבורה הציבורית בפרט בקווים שאינם למתחמי תעסוקה הם קשישים ובני נוער המתניידים בין הרבעים. וחלק מהקישורים בין הרבעים עצמם נפגעו, על כן נעשתה פעימת תיקון ביוני 2022. תחנות אוטובוס ומסופים התחנה המרכזית
מסוף האוטובוסים הראשי של העיר הוא התחנה המרכזית בקניון הסיטי שברובע הקריה. התחנה ממוקמת על צירי התנועה הראשיים של העיר – שדרות הרצל, ושדרות מנחם בגין. מיקומה המרכזי ברובע הקריה, שהוא מרכז העסקים הראשי בפועל של העיר הופך אותה לנגישה לנוסעים רבים. כמו כן, היא ממוקמת במרחק הליכה מגן העיר ומקריית התרבות ע"ש צבי צילקר בו שוכן בית עיריית אשדוד, מרכז תרבות מונארט, מוזיאון אשדוד לאמנות, בית יד לבנים והמשכן לאמנויות הבמה. בקניון מבקרים בממוצע 14,500 איש מדי יום והוא מאכלס כ-95 בתי עסק וכולל כ-600 מקומות חניה מוסדרים. מסופי תחבורה ציבורית  נוסף על התחנה המרכזית, פועלים בעיר מספר מסופים קטנים:
תחבורה ציבורית בשבתבאופן רשמי, אין תחבורה ציבורית בשבת בעיר אשדוד, אם כי במהלך השנים ניסו גורמים פרטיים, כשהבולט בהם הוא האגודה השיתופית "שבוס", להפעיל מיניבוסים ומוניות שירות[30] שישרתו את התושבים ויקשרו את העיר לאזורי הבילוי שמחוצה לה. המודל העסקי של שבוס באשדוד התבסס על תרומות. שבוס החלה לפעול בעיר באמצע 2019, עם כניסת תושב העיר, אלכס פנוב, לתפקיד המנכ"ל. שבוס פעלה בעיר תוך התנגדות המפלגות החרדיות במועצת העירייה, והפסיקה את פעילותה בעיר ב-2020 עם הצטמצמותה כתוצאה ממגפת הקורונה בישראל.[31][32] במדגם מייצג שערכה עמותת "ישראל חופשית" בספטמבר 2023 לקראת הבחירות לרשויות המקומיות בישראל (שנדחו ל-2024), נמדדו כ-49% תומכים בהפעלת תחבורה ציבורית בסופי שבוע וכ-39% מתנגדים.[33]  בקיץ 2024 החל לפעול קו בין באר שבע לחוף הקשתות באשדוד ביוזמה פרטית של תנועת "חוזה חדש לבארשבעים".[34] פיתוח עתידי
רכבת קלהבפברואר 1986, הביע הכלכלן הראשי לרכבת ישראל, אילן פלקוב, תמיכה בהקמת מערך רכבת קלה בעיר, וטען כי היא מתאימה מאד למבנה העיר, המחולקת לרבעים בצורת רשת (grid).[35] ב-2004, פרסמה עיריית אשדוד את תוכנית הבנייה של הקריה האקדמית של אשדוד,[36] וב-2005 מסמך הקורא למימון המונים של המיזם.[37] במסמכי התוכנית, מופיע תכנון של רכבת קלה בשדרות מנחם בגין. ב-2007, הזכיר ראש עיריית אשדוד צבי צילקר את הרעיון להקמתה, במרכז שדרות מנחם בגין וב"מרווח הגדול" בין נתיבי הכביש.[38]
באוגוסט 2019, במעמד פתיחת שדרות הרצל לתנועה במסגרת רפורמת ה-Reway, ראש העירייה לסרי הודיע כי מתוכנן שיתוף פעולה עם חברה סינית, להקמת מונורייל (רכבת עירונית הנעה על גבי קורה ועמודים תומכים) וכן חיבור תחנת הרכבת עד הלום לבית החולים האוניברסיטאי אסותא אשדוד באמצעות אוטובוס אוטונומי.[39] כמו כן, פרסם שישנה תוכנית מחוזית של נתיבי איילון[40] להפעלת רכבת קלה בין העיר ליישובי הסביבה, וכי תוויה יעבור מקריית גת דרך אשקלון, ותיכנס לעיר דרך הרובע המיוחד (קריית פרס) לשדרות עובד בן עמי ומשם, דרך שדרות בני ברית תפנה לכיוון רחובות.[39] ב-2020 פורסם, כי הצפי למימוש התוכנית הוא בשנת 2040, כחלק מ"התוכנית האסטרטגית 2040 להסעת המונים ולתחבורה ציבורית בנפת אשקלון" של משרד התחבורה ונתיבי איילון.[1][41][42] תחנות רכבת במרכז ובצפון העיר
בינואר 2003 הכריז ראש עיריית אשדוד צבי צילקר על תוכנית לסלילת שלוחת רכבת מהתחנה אל תחנה חדשה ברובע הקריה על גבי שדרות מנחם בגין, על מנת לשפר את הנגישות אל שירות הרכבת.[43] סביב תחנת הרכבת, תוכנן לקום מתחם אותו תשרת, בן 5,000 מ"ר, דירות מגורים וקומפלקס בתי קולנוע.[43] עלות סלילת קו הרכבת נערכה על כ-20 מיליון שקלים, שמקורם היה אמור להגיע מהיטל השבחה על נכסים בקריה שתביא הרכבת.[43] לבסוף לא יצאה אל הפועל, לאחר שדרוג תחנת הרכבת עד הלום, המשרתת את תושבי העיר אשדוד וסביבתה.[43] לפי תכנון משנת 2000 אותו הזמינה עיריית אשדוד, מסוף הרכבת יועד לקום בקריית התרבות (לימים, ע"ש צילקר) ליד בית העירייה.[44] בפברואר 2017 הודיעה רכבת ישראל כי היא מתכוונת לבנות תחנת רכבת בכניסה הצפונית לעיר.[45] באוגוסט באותה השנה, נחתם הסכם הגג בין עיריית אשדוד למשרד האוצר ומשרד הבינוי והשיכון, שמטרתו לפתח את העיר לקראת אוכלוסייה של כ-400,000 תושבים.[46] לצד ההשקעה בבניית כניסות חדשות לעיר (שבאותה עת, לעיר כניסה דרומית וצפונית בלבד) מוטות רכב פרטי, מתוכננות במסגרתו הרחבה של תחנת הרכבת עד הלום בדרום-מזרחה (או ביטולה[47]), והקמת שתי תחנות חדשות; אחת בסמוך לאזור התעשייה הצפוני ולניר גלים, ונוספת בסביבת רובע פארק לכיש, בדרך משדרות הרצל לנמל אשדוד. הקמת התחנות, כפי שפורסם עם הסכם הגג ב-2017, תלויה בכך ש"יעלו בקנה אחד" עם תוכניות הפיתוח של רכבת ישראל.[46] התוכנית האסטרטגית 2040 לתחבורה ציבורית בנפת אשקלון
 במסגרת "התוכנית האסטרטגית 2040 להסעת המונים ולתחבורה ציבורית בנפת אשקלון"[1] של משרד התחבורה ונתיבי איילון, שאושרה ב-2017[48], מתוכננים קווי מערכת תחבורה עתירת נוסעים (מתע"ן) ושבילי אופניים בינעירוניים ("אופנידרום", בדומה ל"אופנידן") אזוריים, תחנות רכבת בינעירוניות ומסופי תחבורה ציבורית. באשר לעיר אשדוד, הממוקמת בנפה – התוכנית כוללת אינטגרציה גבוהה, כאשר אשדוד צפויה להוות תחנת קישור למערכות התחבורה בנפה – שהרי שני קווי המתע"ן הראשיים (האדום והירוק) הראשיים עוברים בה, וכן "אופנידרום". שני הקווים מתוכננים להתממש על ידי רכבות קלות. מחצית מקווי המתע"ן המתוכננים עוברים באשדוד, ובהם שנים ראשיים – האדום, המחבר אותה לאשקלון (וממנה לקריית גת דרך הקו הכחול), והירוק, המחבר אותה ליבנה ולתחנות הרכבת שלה (מזרח ומערב) ואל תחנת הרכבת התת-קרקעית ברחובות (כחלק ממטרו תל אביב) הנמנית עם קו המטרו M1. היסעים אוטונומייםבמסגרת מיזם ה-Reway, באוקטובר 2018 עיריית אשדוד חתמה על הסכם עם חברת הרכבים האוטונומיים הסינגפורית ST Engineering להפעלת מערך היסעים אוטונומי בעיר.[49] בשלב הראשון של התוכנית שיועד ל-2020,[50] תוכנן להיערך שאטל בן 15–20 נוסעים בעיר[51] – כאשר על הניסויים הופקדה חברת הרובוטיקה הישראלית BWR וג'נרל מוטורס.[52] בתחילת 2019 החברה הייתה אמורה להפעיל שירות חצי-אוטונומי, כאשר ברכבים יהיה נהג מפקח שיוכל לתפוס את השליטה בו במקרה חירום.[52] לקידום המיזם, הוקמה בעיר מעבדת מחקר ייעודית לתחום ההיסעים האוטונומיים (ראשונה מסוגה) בשיתוף פעולה בין העירייה לאוניברסיטת MIT ומיקרוסופט, וחברות טכנולוגיית הרכב איתוראן ומובילאיי הישראליות, שיאפשר להן להשתמש במידע שייאסף מהנסיעות בעיר.[53][54] המיזם יועד, בטווח הרחוק, לתרום גם להובלת סחורות עבור נמל אשדוד.[53] עד 2022 המיזם היה אמור להתממש,[52] אך זה לא קרה. ב-2020 אשדוד אירחה פיילוט של חברת "נקסאר" ונתיבי איילון לאיסוף מידע אודות תנועת הרכבים בעיר.[55] מרכז הניסויים הארצי לתחבורה חכמהב-2020 הכריזה חברת "נתיבי איילון" כי היא מעוניינת להקים מרכז ניסוי לרכבים אוטונומיים בעיר – "מרכז הניסויים הארצי לתחבורה חכמה" בשיתוף נתיבי איילון ופולקסווגן.[56][57] המרכז של נתיבי איילון הוקם בדצמבר 2020, נמצא ברחוב הנפט בחלקו הצפוני-מזרחי של אזור התעשייה בעיר.[58] באוקטובר 2021, במסגרת הניסויים במרכז על רכבת חשמלית על גלגלים, הכלאה של רכבת קלה ואוטובוס תוצרת CRRC הסינית, הודיע ראש העירייה לסרי כי רכבת מסוג זה תצטרף למערך ההיסעים של אלקטרה-אפיקים של ה-Reway, ותפעל לצד האוטובוסים החשמליים.[59][60][61] לבסוף זה לא התממש עם חנוכת המיזם בתחילת 2022. במרץ 2023, הודיע משרד התחבורה כי עדיין בכוונתו להקים מרכז ניסוי לרכבים אוטונומיים בעיר.[62] קישורים חיצוניים
עיתונות
סרטונים
היסטוריה
תוכניות עתידיות
תוכנית אסטרטגית 2040 להסעת המונים ולתחבורה ציבורית בנפת אשקלון
ביאוריםהערות שוליים
|
||||||||||||||||||||||||||||||||||||||||||||||||||||||||||||||||||||||||||||||||||||||||||||||||||||||||||||||||
,_%D7%97%D7%95%D7%A8%D7%A3_1918.jpg)
_landing_at_London_Heathrow_Airport.jpg)
