תהילים ס"ד
תהילים ס"ד הוא המזמור השישים וארבע בספר תהילים (לפי המספור בוולגטה ובתרגום השבעים, המזמור ממוספר כמזמור ה-63). המזמור הוא תחינה של מי שמוקף באויבים גלויים ונסתרים המשתמשים בכל אמצעי שבידם כדי להזיק לו. המזמור נחשב סגולה למי שמתו ילדיה.[1] תוכנו של המזמורהמשורר מקונן במזמור על קנוניה הנרקמת כנגדו "סּוֹד מְרֵעִים", ועל דברים רעים הנאמרים במטרה להכשילו "אֲשֶׁר שָׁנְנוּ כַחֶרֶב לְשׁוֹנָם... יְסַפְּרוּ לִטְמוֹן מוֹקְשִׁים". וכנגד דברים או רוצה המשורר שהישועה תיעשה ותיראה. בסופו של דבר, האל יפגע באויביו והעולם יפנים את הלקח "וַיִּירְאוּ כָּל אָדָם וַיַּגִּידוּ פֹּעַל אֱלֹהִים וּמַעֲשֵׂהוּ הִשְׂכִּילוּ". פגיעתו של האל תיעשה מידה כנגד מידה כמו שהם "דָּרְכוּ חִצָּם... פִּתְאֹם יֹרֻהוּ"(ד) יחזיר להם האל "וַיֹּרֵם אֱלֹהִים... חֵץ פִּתְאוֹם"(ח). כך גם מילותיהם הרעות של האויבים חוזרות עליהם "וַיַּכְשִׁילוּהוּ עָלֵימוֹ לְשׁוֹנָם"(ט) קישורים חיצוניים
הערות שוליים
|