סרטן שלפוחית השתן
שלפוחית השתן, הממוקמת בבטן התחתונה היא איבר חלול ושרירי, האוגר שתן. שלפוחית השתן מצופה בשכבת אפיתל המכונה אורותל (Urothelium) ומורכבת מתאי מעבר (Transitional Cells). סרטן שלפוחית השתן, הוא תהליך ממאיר[1] שמקורו בשכבת האפיתל המכסה את חלל שלפוחית השתן, מכאן שמו הרפואי סרטן אפיתל המעבר. מכונה גם סרטן כיס השתן. אפידמילוגיהבנוסף, נמצא כי סרטן שלפוחית השתן שכיח יותר אצל גברים לעומת נשים. אחת הסיבות לכך, היא קולטן האנדרוגן. קולטן זה בעל תפקיד משמעותי בהתפתחות סרטן שלפוחית השתן ונמצא פעיל יותר אצל גברים מאשר נשים[2]. גורמי סיכון
תסמינים קלינייםדימום בשתן (המטוריה) הוא התסמין הנפוץ ביותר ויכול להופיע בשני אופנים, גלוי (הנראה לעין בלתי מזוינת) או סמוי (נראה רק באמצעות מיקרוסקופ). סימנים נוספים אפשריים הם כאב בזמן השתנה, תכיפות ודחיפות בהשתנה. תסמינים אלו, אינם ייחודיים לסרטן שלפוחית השתן ועלולים להיגרם גם ממצבים אחרים כגון הגדלת הערמונית, דלקות. אבחוןהאבחון נעשה על ידי הסתכלות ישירה אל תוך שלפוחית השתן (ציסטוסקופיה), פעולה בה מוחדר סיב אופטי גמיש אל שלפוחית השתן דרך השופכה. באמצעות פעולה זו, ניתן לראות את פנים שלפוחית השתן ולזהות אם קיים בו גידול. ייתכן ויילקחו דגימות משלפוחית השתן (ביופסיה) במידת הצורך. אמצעי אבחנה נוספים, כוללים צילומי אולטרה סאונד וטומוגרפיה ממוחשבת המדגימים תהליכים תופסי מקום בשלפוחית השתן. בנוסף, ניתן לבצע בדיקת שתן כללית, לרוב תדגים הימצאות תאי דם אדומים בשתן. לעיתים, תבוצע בדיקת שתן ציטולוגית שתדגים נוכחות של תאים ממאירים בשתן[5]. עם זאת, הדגמה של נוכחות גידול בציסטוסקופיה או בהדמיה, אינה מספקת כדי לקבוע את סוג הגידול, מידת האגרסיביות שלו והאם חודר לעומק שריר שלפוחית השתן או שטחי בלבד. יש להמשיך לבצע, בהרדמה כללית או אזורית, בדיקה בי-מנואלית (בשתי ידיים) שתגדיר האם מורגש גוש והאם הוא נייד. בהמשך, באמצעות מכשור אנדוסקופי מיוחד, מבצעים כריתה של הגידול דרך השופכה. פתולוגיההגידול שמוסר בדרך זו, יעבור הערכה פתולוגית שתגדיר את סוגו, מידת האגרסיביות שלו ומידת החדירה לדופן שלפוחית השתן. הערכה פתולוגית זו מורכבת משלושה מדדים:
Ta– הגידול הסרטני מצוי רק בציפוי שלפוחית השתן, מכונה גם קרצינומה in situ.
כאשר התאים הסרטניים מתפשטים לבלוטות הלימפה, הן מוגדרות כחיוביות.
M0- התאים הסרטניים לא התפשטו מעבר לכיס השתן
טיפוללאחר הכריתה הראשונית דרך השופכה, המשך הטיפול תלוי בהערכה הפתולוגית. לעיתים, כדי למנוע הישנות של הגידול והפיכתו מגידול שטחי לחודרני, יש להשלים את הטיפול באמצעות שטיפות של כיס השתן עם כימותרפיה או אימונותרפיה[6]. שטיפות אלו יתבצעו, כאשר מדובר בגידול העולה בקוטרו על שלושה ס"מ, בגידולים מרובים או בגידול שטחי שנמצא כי חדר אל השכבה התת-רירית. בגידול חודרני, נדרשת לרוב כריתה כירורגית מלאה של כל שלפוחית השתן, זאת בתנאי שבדיקות ההדמיה, אינן מראות גרורות מרוחקות. כאשר מודגמות גרורות מרוחקות, מומלץ טיפול כימותרפי כללי. בתחילת 2024 אושר במינהל המזון והתרופות האמריקני (FDA) טיפול תרופתי עבור חולי סרטן גרורתי בשלפוחית השתן. באוגוסט 2024 קיבל הטיפול הזה חוות דעת חיובית מהוועדה למוצרים רפואיים לשימוש אנושי (CHMP) של רשות התרופות האירופית (EMA). הטיפול מבוסס על שילוב של התרופות ENFORTUMAB VEDOTIN (פאדסב) ו-KEYTRUDA (קיטרודה). הטיפול מציע חלופה לכימותרפיה, שעד להופעת הטיפול התרופתי הייתה הטיפול המקובל עבור חולים עם סרטן שלפוחית השתן גרורתי או כזה שלא ניתן לנתח[7]. ראו גםקישורים חיצוניים
הערות שוליים
הבהרה: המידע בוויקיפדיה נועד להעשרה בלבד ואינו מהווה ייעוץ רפואי. |