אירידיום

ערך זה עוסק ביסוד כימי בעל המספר האטומי 77. אם התכוונתם למיזם תקשורת לוויינית, ראו אירידיום (מיזם תקשורת לוויינית).

המונח "Ir" מפנה לכאן. אם הכוונה למשמעות אחרת, ראו IR.

אירידיום

פלטינה - אירידיום - אוסמיום
Rh Ir Mt       77 Ir                                                                                                                                                                                                                                                                                           הטבלה המחזורית
נתונים בסיסיים
מספר אטומי	77
סמל כימי	Ir
סדרה כימית	מתכות מעבר
מראה
לבן, כסוף
תכונות אטומיות
משקל אטומי	192.217 u
רדיוס ואן דר ואלס	137 pm
סידור אלקטרונים ברמות אנרגיה	2, 8, 18, 32, 15, 2
תכונות פיזיקליות
צפיפות	22,560 kg/m3
מצב צבירה בטמפ' החדר	מוצק
נקודת רתיחה	4,701K (4,427.85°C)
נקודת התכה	2,739K (2,465.85°C)
לחץ אדים	1.47Pa ב-2,716K
מהירות הקול	4,825 מטר לשנייה ב-293K
שונות
אלקטרושליליות	2.20
קיבול חום סגולי	130 J/(kg·K)
מוליכות חשמלית	19.7 106/m·Ω
מוליכות חום	147 W/(m·K)
אנרגיית יינון ראשונה	? kJ/mol
אנרגיית יינון שנייה	? kJ/mol
אנרגיית יינון שלישית	? kJ/mol
אנרגיית יינון רביעית	? kJ/mol
היסטוריה
מגלה	סמית'סון טננט
תאריך גילוי	1803
נקרא על שם	איריס

אירידיום (Iridium) הוא יסוד כימי ממשפחת מתכות המעבר שסמלו הכימי Ir ומספרו האטומי 77.

אירידיום הוא מתכת מקבוצת הפלטינה, שצבעה לבן, קשה במיוחד המזכירה את פלטינה. אירידיום הוא המתכת העמידה ביותר בפני קורוזיה, בנוסף לכך הוא לא נתקף על ידי חומצות או על ידי מי מלך. החומרים שיכולים לתקוף אירידיום מתכתי הם מלחים מותכים כמו NaCl או NaCN.

אירידיום הוא היסוד בעל צפיפות החומר השנייה הכי גבוהה (22.56 גרם / סמ"ק). היסוד היחיד שצפוף יותר הוא אוסמיום.

בטבע, אירידיום מופיע לרוב בקרבת מרבצי יסודות מקבוצת הפלטינה והוא מופק מסחרית כתוצר לוואי של כריית ניקל.
אירידיום הוא יסוד נדיר בכדור הארץ, אך הוא נפוץ למדי במטאוריטים. יש הטוענים כי סיבת נדירותו היא בשל נטיתו להתרכב בברזל, וזה האחרון שקע אל ליבת כדור הארץ, בעת היווצרותו.

ריכוז גבוה יחסית של אירידיום אותר במאגר המים הפוסילים בהר הנגב שבמדינת ישראל ויש הרואים בכך תמיכה לתאוריה שלפיה פגע מטאוריט באזור בתקופות עתיקות.

• השימוש העיקרי של אירידיום הוא הקשחת סגסוגות פלטינה.
• ייצור רכיבים העמידים בפני טמפרטורות גבוהות במיוחד.
• לאירידיום שימושים כזרז בריאקציות כימיות.
• מגוון סגסוגות לשימושים שונים.
• ייתכן שימוש באירידיום בטיפול כימותרפי פחות מזיק, מאשר הטיפולים הרגילים^[1].

היסוד אירידיום זוהה ב-1803 על ידי סמית'סון טננט בלונדון שבאנגליה יחד עם אוסמיום במשקע כהה של פלטינה גולמית שהומסה במי מלך. שמו של היסוד ניתן לו על שם Ιρισ (איריס), המילה היוונית לקשת בענן ושם אלת הקשת היוונית, כיוון שלרבים ממלחיו צבעים עזים.

רמות חריגות של אירידיום, הנדיר בכדור הארץ אך נפוץ יותר במטאורים, בסלעי גבול K-T (שכבת הסלעים שבין סלעי הקרטיקון לסלעי השלישון) גרמו להעלאת ההשערה שההכחדה הגדולה בסוף הקרטיקון (שסימנה את סוף המזוזואיקון) נגרמה עקב פגיעת מטאור בכדור הארץ ולאישושה. כיום, תאוריית המטאור היא אחד ההסברים המקובלים להכחדת הדינוזאורים.

בשנת 1889 שימש מוט שעשוי מסגסוגת 90% פלטינה ו-10% אירידיום כמדד בינלאומי ליחידות מטר וקילוגרם.

מיזם הטלפונים הלוויני "אירידיום " נקרא כך מכיוון שבהתחלה רצו להתבסס על 77 לוויינים, כמספר האטומי של אירידיום.

אירידיום מתכתי אינו חומר מסוכן, אך תרכובותיו עלולות להיות רעילות.

מיזמי קרן ויקימדיה
ערך מילוני בוויקימילון: אירידיום
תמונות ומדיה בוויקישיתוף: אירידיום

• עדנה לבל, אירידיום.
• אירידיום ב-Webelements (אנגלית)
• אירידיום, באתר אנציקלופדיה בריטניקה (באנגלית)