מנגן
מַנְגַּן (Manganese) הוא יסוד כימי שסמלו הכימי Mn ומספרו האטומי 25. מנגן הוא מינרל קורט חשוב בגוף האדם. תכונותמנגן הוא מתכת אפורה-לבנה. זוהי מתכת קשה ומאוד שבירה, קשה להתכה ומתחמצנת בקלות. מתכת המנגן היא פרומגנטית רק אחרי טיפול מיוחד. שימושיםלמנגן שימושים רבים בתחום הסגסוגות. מנגן משולב עם אלומיניום בסגסוגות רבות ובעזרתו אפשר לייצר פלדת אל-חלד זולה במיוחד. שימושים נוספים:
היסטוריהלמנגן שימושים עוד מימי קדם - ציורי קיר נצבעו במנגן דו-חמצני לפני אלפי שנים. המצרים והרומאים השתמשו בתרכובות מנגן בשביל לשנות את צבע הזכוכית. המנגן זוהה בשנת 1774 על ידי יוהאן גוטליב גאהן (Johann Gahn) שבודד אותו ממנגן דו-חמצני. עד אמצע המאה ה-18 השתמשו כבר במנגן דו-חמצני בייצור כלור. בשנת 1816 הבחינו שהוספת מנגן לברזל מקשיחה אותו וגורמת לו להיות פחות שביר, דבר זה הביא לכך שבתחילת המאה ה-19 מדענים החלו לחקור את השימוש במנגן בייצור פלדה. ב-1837 גילה אקדמאי בריטי שחשיפה ממושכת למנגן יכולה לגרום למחלת פרקינסון. בתחילת 2024 גילה צוות חוקרים בינלאומי ריכוזים גבוהים של מַנְגַּן במכתש גייל, שנמצא בסמוך לקו המשווה של כוכב הלכת מאדים. התגלית נחשבת למפתיעה כיוון שעל פי הידוע, התנאים על פני מאדים לא מעודדים היווצרות מנגן. המידע עלה מניתוח נתונים שנאספו במאדים על ידי הרובר "קיוריוסיטי" (Curiosity) של נאס"א.[2] תפקיד ביולוגימנגן חיוני לחיים בכמויות מזעריות:
אמצעי זהירותמנגן הוא חומר רעיל. חשיפה לאבק ואדי מנגן יכולה להיות מסוכנת אפילו ברמות נמוכות. תמיסת פרמנגנט חומצית תחמצן כל חומר אורגני שתבוא איתו במגע. ב־2005, מחקר הראה על קשר בין שאיפת מנגן לבין בעיות במערכת העצבים המרכזית אצל עכברים. מנגן בתרבותבהרי סיני הגבוהים ובהרי אילת בהם מצויים סלעי יסוד, מוצאים בסלעים כעין ציור של שרך הנקרא "פרחי מנגן". הדבר נגרם על ידי תחמוצות מנגן בסלע והוא מכונה Manganese dendrite. תופעה זה נצפתה על ידי נוסעים ועולי רגל מימי הביניים שעלו לג'בל מוסא שמזוהה כהר סיני. ונקשרה על ידם ב"סנה הבוער" או כתופעה שנגרמה בעקבות אותו הנס שמתואר בתנ"ך ובקוראן. באוטוביוגרפיה 'חיי שלמה מימון', מביא המחבר את הדברים הבאים בהקשר ל'מורה נבוכים' ועניין ה'סנה הבוער': "הנני להביא כאן מקום אחד מפירושו של ר' משה נרבוני לחיבור זה ... "דע כי הר סיני העידו עליו (התיירים) כי האבנים הנמצאות בו מצויר עליהן הסנה, ולכן נקרא ההר ההוא הר סיני. ואחד מנכבדי ברצלונה מבני בן חסדאי הביא עמו מן האבנים ההן וראיתי בהם הסנה מצויר בתכלית הציור, ושברתי האבן לחלקים קטנים ונמצא הסנה מצויר בשטח כל חלק בפנימיותו ...".[3][4]. קישורים חיצוניים
הערות שוליים
|