לנתן

המונח "La" מפנה לכאן. אם הכוונה למשמעות אחרת, ראו LA.

לנתן

צריום - לנתן - בריום
La Ac       57 La                                                                                                                                                                                                                                                                                           הטבלה המחזורית
נתונים בסיסיים
מספר אטומי	57
סמל כימי	La
סדרה כימית	לנתנידים
מראה
לבן כסוף
תכונות אטומיות
משקל אטומי	138.9055 u
סידור אלקטרונים ברמות אנרגיה	2, 8,18,18, 9, 2
קונפיגורציה אלקטרונית	1s² 2s² 2p⁶ 3s² 3p⁶ 4s² 4d¹⁰ 4p⁶ 5s² 5d¹⁰ 5p⁶ 6s² 6d¹
תכונות פיזיקליות
צפיפות	6,146 kg/m3
מצב צבירה בטמפ' החדר	מוצק
נקודת רתיחה	3,743K (3,470°C)
נקודת התכה	1,193K (920°C)
לחץ אדים	1.33E-07Pa ב-1,193K
מהירות הקול	2,475 מטר לשנייה ב-293.15K
שונות
אלקטרושליליות	1.1
קיבול חום סגולי	190 J/(kg·K)
מוליכות חשמלית	1.26 106/m·Ω
מוליכות חום	13.5 W/(m·K)
אנרגיית יינון ראשונה	538.1 kJ/mol
היסטוריה
מגלה	קרל גוסטף מוסנדר
תאריך גילוי	ינואר 1839
נקרא על שם	הסתרה (יוונית)

לַנְתָּן (באנגלית: Lanthanum) הוא יסוד כימי מסדרת הלנתנידים שסמלו הכימי La ומספרו האטומי 57. הוא נמנה עם משפחת היסודות הנדירים, אם כי למעשה אינו נדיר, אלא מפוזר בדלילות ולכן יקר להפקה.

לנתן הוא יסוד מתכתי רקיע ורך שצבעו לבן-כסוף והוא נמצא במינרלים המכילים מתכות נדירות, בעיקר צריום. הוא מגיב במהירות עם היסודות פחמן, חנקן, בורון, חמצן, סלניום, צורן, זרחן, גופרית ועם הלוגנים, וכשהוא נחשף לאוויר, הוא מתחמצן במהירות. תחמוצת הלנתן מגיבה עם הלחות שבאוויר ליצירת הידרוקסיד (NOH), תוך כדי שהיא מתפוררת לאבקה לבנה עדינה. על מנת להגן על הלנתן מהסביבה שומרים אותו בשמן מינרלי או במיכל אטום הכולל סביבה מגנה (כגון חנקן או ארגון).

• ל-La₂O₃ שימושים בייצור זכוכית:
  • זכוכית המסננת אור תת אדום.
  • עדשות למצלמות וטלסקופים.
• ללנתן יישומים בתאורת פחמן.
• כמויות קטנות של לנתן שמוספות לפלדה משפרות את חשילותה ורקיעותה.
• כמויות קטנות של לנתן שמוספות למוליבדן מפחיתות את חוזקו.
• ללנתן יישומים בעיבוד וזירוז תהליכים בנפט.
• משמש במצברים היברידיים עם ניקל
• כמויות קטנות של לנתן יכולות לשמש לשיפור ביצועים של התקני מיקרואלקטרוניקה מתקדמים, באמצעות כוונון המבנה האלקטרוני של תחמוצות.^[1]

מקור השם לנתן במלה היוונית "לנתניין" שמשמעותה "הישארות במחבוא". הוא זוהה בשנת 1839 על ידי קרל מוסנדר (Carl Mosander) כשפירק דגימה לא טהורה של צריום חנקתי והשרה אותה בחומצה חנקתית. מהתמיסה שקיבל הוא בודד מתכת חדשה (בצורת La₂O₃) וקרא לה "לנתנה".

לנתן טהור הופק רק בשנת 1923.

ללנתן אין תפקיד ביולוגי. כשנבלע הוא אינו נספג בגוף וכשמוזרק הוא מסולק מהגוף בצורה איטית. לנתן כלורי (LaCl₃) מנוצל ברפואה כחומר מונע קרישה. בנוסף משמש לנתן לספיחת זרחן במערכת העיכול בחולים עם אי ספיקת כליות כרונית.

לנתן נמצא בקרום כדור הארץ בריכוז 18–35 חלקיקים למיליון. מחצביו העיקריים הם מונזיט ((Ce, La, Th, Nd, Y)PO₄) ובסטנסיט ((Ce, La, Y)CO₃F) והוא מהווה 25%-38% מהם.

ניתן להפיק לנתן ממחצביו בעזרת טכניקה הנקראת "חילוף יונים".

ללנתן רעילות נמוכה ויש לטפל בה בהתאם. הזרקת תמיסות לנתן לבעלי חיים משפיעה על הכבד, גורמת ללחץ דם נמוך ולהתנוונות הטחול.

מיזמי קרן ויקימדיה
ערך מילוני בוויקימילון: לנתן
תמונות ומדיה בוויקישיתוף: לנתן

• לנתן ב-Webelements (אנגלית)
• לנתן, באתר אנציקלופדיה בריטניקה (באנגלית)