איינשטייניום
אַיְינְשְטַיְינְיוּם (באנגלית: Einsteinium) הוא יסוד מלאכותי מתכתי ורדיואקטיבי, שסמלו הכימי Es ומספרו האטומי 99. זהו היסוד ה-7 בסדרת היסודות הטרנס-אורניים. איינשטייניום מופק על ידי הפצצת פלוטוניום בנייטרונים ונוצר לראשונה בידי אדם במהלך הניסוי הראשון של פצצת המימן. הוא נקרא על שם אלברט איינשטיין, בכנס האטום הראשון בז'נבה, אוגוסט 1955, חודש לאחר פטירתו של איינשטיין. איינשטייניום הוא אחד משני היסודות הכבדים ביותר שניתן להפיקם על ידי הפצצת נייטרונים (בניגוד להפקה במאיצי חלקיקים בלבד), והיסוד הכבד ביותר שהוכנה דגימה מתכתית טהורה שלו. תפוקת האיינשטייניום העולמית, בכורים הגרעיניים הספורים המתאימים לכך, עומדת על כמיליגרם אחד לשנה. השימוש היחיד של איינשטייניום הוא בתחום המחקר המדעי. היסטוריההאיינשטייניום זוהה לראשונה בדצמבר 1952 על ידי אלברט גיורסו באוניברסיטת קליפורניה בברקלי ועל ידי קבוצה נוספת בראשות ג.ר שופין במעבדה הלאומית לוס אלמוס שבארצות הברית. אלו וגם אלו בחנו נשורת מהניסוי הראשון בפצצת מימן בנובמבר 1952 (קיסוס מייק, שהיה חלק מסדרת ניסויים קצרה בשם "מבצע קיסוס" (אנ')). הם גילו את האיזוטופ 253Es (זמן מחצית החיים 20.5 יום), אשר הופק מההיתוך הגרעיני של 15 נייטרונים עם 238U (שעבר אז התפרקות בטא). הממצאים נשמרו בסוד עד 1955 עקב מתיחויות המלחמה הקרה. ב-1961 הופק די איינשטייניום כדי להכין כמות מיקרוסקופית של 253Es. משקלה של דוגמה זו היה בערך 0.01 מיליגרם, והיא נמדדה במד משקל מיוחד. החומר שהופק שימש להפקת מנדלביום (יסוד טרנס-אורני נוסף). איינשטייניום נוסף הופק בכור האיזוטופים במתח גבוה במעבדה הלאומית אוק רידג' בטנסי, על ידי הפצצת 239Pu בנייטרונים. כ-3 מיליגרם נוצרו במשך למעלה מ-4 שנות הקרנה, ולאחריה הפרדה כימית מכמות התחלתית של קילוגרם אחד איזוטופ פלוטוניום. תרכובותרשימת תרכובות ידועות של איינשטייניום:[1]
איזוטופים של איינשטייניום
קישורים חיצוניים
הערות שוליים
|