היישוב כולל שלושה מרכזים מסחריים, מרכזי ספורט ובתי ספר. חוק העזר העירוני באפרת קובע שכל מבנה חייב להיות מצופה באבן ירושלמית, וכי כל גגות הרעפים חייבים להיות אדומים[6]. בשנת תש"ע זכה היישוב בפעם התשיעית ברציפות, בפרס הניהול התקין של משרד הפנים[7].
תושבי אפרת מקיימים קשרים עם התושבים הפלסטינים של ואדי א-ניס. רב היישוב, הרב שלמה ריסקין, נהג לבקר בכפר בחתונות[10], והמוכתר של ואדי א-ניס ביקר אצל ריסקין כאשר ישב שבעה[11]. לדברי ראש מועצת אפרת, תושבי ואדי א-ניס ואפרת הפגינו יחד כנגד הקמת גדר בין היישובים ובשני מקרים הזהירו תושבי ואדי א-ניס את תושבי אפרת מפני חוליות מחבלים. תושבי אפרת מסייעים לתושבי ואדי א-ניס ברופאים, תרופות, מים ועזרה בשיפוץ קווי מים וחלק מתושבי ואדי א-ניס עובדים באפרת[12]. בשנת 1999 הוקם בשיתוף פעולה של אפרת וואדי א-ניס, גן ילדים ומרכז רפואי לילדים, עבור התושבים של שני היישובים[13]. גמ"ח בגדים של אפרת מספק בגדים גם לתושבי ואדי א-ניס[14].
היסטוריה
את הקמת היישוב יזם משה מושקוביץ, שהחל בתוכניות להקמת יישוב עירוני גדול בגוש עציון ב־1974. מושקוביץ רתם את הרב שלמה ריסקין להקמת היישוב, שקהילתו הקימה ב־1977 את גרעין ראשית גאולה שהקים את אפרת[15].
האישור הממשלתי הראשוני להקמת היישוב ניתן ב־1977 תוך מניעת פרסומו עקב הדיונים שהובילו להסכמי קמפ דייוויד באותה העת. האישור התפרסם בפברואר 1979, דבר שהביא למחאה של שלום עכשיו נגד התוכנית[15]. במרץ 1979 הוצא צו לתפיסת שטח עבור היישוב - במסגרתו הופקעו כמה מאות דונמים שהיו בבעלות פרטית של פלסטינים מהאזור.[16]. עם הקמת מועצה אזורית גוש עציון במרץ 1977 נכללה אפרת בה.[17]
ביולי 1992 אושרו תוכניות הבנייה לשלוש שכונות חדשות בחלקה הצפוני של אפרת: גבעת הדגן, גבעת התמר וגבעת הזית. תוכניות אלה כללו בנייה של 1,052 יחידות דיור, רובן בבנייה צמודת קרקע. שלושה חודשים לאחר מכן, בנובמבר 1992 הקפיאה ממשלת ישראל העשרים וחמש את הבנייה בכל ההתנחלויות וכשנתיים לאחר מכן התלתה את ההיתר לביצוע עבודות עפר ופריצת דרכים בגבעת התמר. ב־1995 הוקם מאחז בשטח גבעת הדגן על ידי תלמידי ישיבת שיח יצחק וב־2001 הוקם מאחז בגבעת התמר.[22]
מרבית תושבי אפרת דתיים, אולם חלקם שומר מסורת או חילוני. היישוב מונה עולים ותיקים וחדשים (במיוחד ממדינות דוברות אנגלית) וכן תושבים וותיקים. ביישוב קיים אולפן גיור (האולפן היחיד בארץ המתנהל בספרדית). באפרת קיימים כשלושים בתי כנסת ממגוון העדות, בהם בנוסח אשכנז, צפון אפריקה, ירושלמי, תימן ועוד.
חינוך
באפרת 29 גני ילדים, חמישה בתי ספר יסודיים וחטיבות ביניים ("עשה חיל", "אורות עציון בנים", "אורות עציון בנות", "אריאל", "אלומים"), שתי ישיבות תיכוניות (ישיבת נווה שמואל, וישיבת אורות יהודה) ותיכון תורני - תיכון דרך אבות (או בכינויו ה-"המשך"). יתר התלמידים לומדים בבתי ספר אחרים בגוש עציון וירושלים. בית הספר "אורות עציון בנים" זכה בפרס החינוך הארצי לשנת 2017. בית הספר "עשה חיל" זכה פעמיים בפרס החינוך הארצי, ובשנת תשס"ח היה זה "בזכות לימוד חווייתי ושילוב של ילדים בעלי צרכים מיוחדים"[24]. בשנת 2013 ובשנת 2023 זכתה המועצה בפרס החינוך.
ביישוב שוכנות גם מכינה קדם צבאית וישיבת הסדר: מכינת נטע שורק וישיבת שיח יצחק. בעבר פעלה ביישוב גם ישיבת ההסדר ישיבת שבות ישראל עד שנסגרה. בהמשך שימש המבנה שלה אברכים של ישיבת מרכז הרב ונכון ל-2021 פועלת בה ישיבה תיכונית בשם "ישיבה לצעירים שבות ישראל"[25].
החל משנת 2008 מתקיימת באפרת "פסטיבל קולנוער", פסטיבל בו מוצגים סרטים שהוכנו על ידי תלמידי תיכון וכן נוער שנפלט מהלימודים[26].
באפרת ספרייה ציבורית ובה כ-45,000 כותרים. בנוסף למגוון שיעורי מחול לגילאים שונים, המתנ"ס באפרת מקים להקת מחול בשיתוף הורה ירושלים[27].
שכונותיה של אפרת
הרימון: השכונה הראשונה שנבנתה. מורכבת בעיקר מתושביה הראשונים והוותיקים של אפרת. המשפחות הראשונות נכנסו לשכונה בשנת תשמ"ג[28].
התאנה: כוללת את בניין המועצה, המרכז המסחרי הראשון, מוסדות הלימוד ישיבת נווה שמואל, והתיכון התורני "דרך אבות", המכונה בפי בני העיר "ההמשך". תושבי השכונה גם הם מהוותיקים שביישוב.
הזית: כוללת את בית הספר "אורות עציון בנות", שלוחה של המתנ"ס ואת המרכז מסחרי השלישי "אפרת סנטר". העמותה שהקימה את השכונה, עמותת הזית, הוקמה בשנת 1990. לאחר זמן הוחלט שהעמותה תבנה בגבעת התמר, הצפונית יותר, על מנת לתפוס שטח גדול יותר. אולם, ממשלת ישראל העשרים וחמש לא אפשרה את הבנייה בגבעת התמר והעמותה החלה לבנות בגבעת הזית בשנת 1996. בתחילה אושרו במקום 196 יחידות דיור, ובהמשך, בהתערבות אישית של ראש הממשלה בנימין נתניהו, אושרו עוד 150 יחידות דיור. בסך הכל נבנו במקום 358 יחידות דיור בשלושה פרויקטים, אשר האחרון שבהם הסתיים בסביבות שנת 2008. גבעת הזית כוללת, בניגוד לשכונות אחרות באפרת, מבנים רבי קומות[29]. בט"ו בשבט תש"ע, בעיצומה של תקופת הקפאת הבנייה ביהודה ושומרון, ניטעו בשכונה זו 3,000 עצים על ידי חניכי תנועת הנוער "עזרא" מכל הארץ[30].
התמר: הוקמה ב־2001 כשוכנת קרוואנים. כוללת את מכינת נטע שורק של הרב צבי ליפשיץ. במרץ 2015 החלה הבנייה בגבעה[31] וב-2017 החל אכלוס בתי הקבע בה. בנוסף נפתח בה בית ספר ממ"ד בשם "אריאל".
הדגן: התחילה ב־1995 כשכונת קרוואנים המאכלסת את תלמידי ואברכי ישיבת שיח יצחק וזוגות צעירים נוספים. ב-2016 החל אכלוס בתי הקבע בשכונה, ובנוסף נפתח בה בית הספר היסודי "אלומים" המשלב ילדים מבתים דתיים, מסורתיים וחילוניים.
גבעת העיטם: נמצאת מזרחית לאפרת ושייכת לשטח אפרת[32]. בימינו יש במקום חווה חקלאית.
בשנים 2000–2010 לא הוצאו מכרזים חדשים לבנייה באפרת, דבר שיצר מצוקת דיור קשה בעיר ועלייה במחירי הדיור, עד כדי שיעור דומה למחירם של דירות בירושלים[33].
סמל היישוב
הסמל עוצב על ידי משה מושקוביץ, ראש המועצה הראשון וכולל את האלמנטים הבאים:
מבנה עם כיפה בצבע חום – מסמלת את קבר רחל, הנמצא על אם הדרך לאפרת, עליה כתוב שנקברה ב"בדרך אפרתה" (בראשית, ל"ה, י"ט). מבטא גם את השאיפה לקיים את הפסוק "ושבו בנים לגבולם" (ירמיה, ל"א, ט"ז)
בית עם גג אדום – מסמל את האופי הכפרי של ההתיישבות באפרת
תלמי שדה אפרת ושני עצים – סמל לרצון התושבים להכות שורשים באדמת המולדת
^ניסן שטראוכלר, טוב שכן טוב, 25 בינואר 2010, ידיעות אחרונות, עמוד 22
^ 123Hirschhorn, Sara Yael (2015). "The Origins of the Redemption in Occupied Suburbia? The Jewish-American Makings of the West Bank Settlement of Efrat, 1973–87,". Middle Eastern Studies. doi:10.1080/00263206.2014.941821. ISSN0026-3206.