ברכת זוכר הברית
ברכת זוכר הברית היא אחת מברכות הראייה שתיקנו חז"ל ויש לאומרה בשעה שנראית הקשת בענן. הברכה מזכירה את ברית הקשת שבה נשבע אלוהים לא להחריב שוב את העולם במבול. בתלמוד הובא שהאמורא רבי יהושע בן לוי אמר שהרואה את הקשת בענן צריך ליפול על פניו, כיוון שמראה כבוד האל מתואר בחזון המרכבה של יחזקאל כקשת בענן, אך חכמים אחרים התנגדו לכך, שכן נראה כסוגד לקשת[2]. מקור הברכהברכה זו הוזכרה בתלמוד. התנאים נחלקו בנוסח הברכה, ומחמת זה להלכה מברכים ברכה אחת הכוללת את שתי הנוסחאות.
עניין הברכהכאמור, עניינה של הברכה על הקשת, הוא בעקבות המתואר בתורה בפרשת נח, על עונש המבול שהביא אלוהים לעולם בעקבות מעשיהם הרעים של אנשי אותו דור. לאחר המבול נשבע אלוהים לנח שלא יביא יותר מבול על העולם, והסימן לכך יהיה 'אות קשת' שתראה בעולם:
בעקבות זאת בכל עת שנראית הקשת, תקנו חז"ל לברך ברכה זו, בה אנו מודים לקב"ה שזוכר את בריתו, שנשבע שלא יבוא עוד מבול על העולם. חז"ל מספרים בשבחם של מספר צדיקים בשל כך שבכל ימיהם לא נראתה קשת בענן, מפני שהם בעצמם הגנו על בני דורם ממבול.[3] הקשת כדבר טבעיבראשונים ובאחרונם התקשו, האיך ניתן לראות בקשת את קיום הברית של אלוהים, מאחר שמראה הקשת הוא מטבע הבריאה, בעת שקרני השמש המאירה, נשברים בטיפות הגשם. הרמב"ן בפירושו לפסוקים אלה מסביר כי אכן אין הכרח לפרש שהקשת היא בריאה שנתחדשה לאחר המבול: הוא מעמיד את הדיבור "את קשתי נתתי בענן" כנגד "זאת אות הברית אשר אני נותן", ומבאר כי הקשת התקיימה כתופעת טבע מימי בראשית, והחידוש באותו מעמד הוא קביעתה כ"אות הברית" שכרת האל עם האנושות. הקשת ההפוכה ונטולת המיתר מבטאת באופן סמלי כוונות שלום. הרב מנחם מנדל שניאורסון הסביר, שהמבול זיכך את חומר העולם, וקודם המבול לא התאפשרה חדירת אור השמש בעננים והיווצרות הקשת.[4] לדעת הרב יהונתן אייבשיץ[5] אכן אין לברך על כל קשת, ולדעתו רק קשת במראה צבע תכלת היא אות לברית ורק עליה יש לברך, בהסתמכו על דברי הזוהר, אך הקשת המצויה בשבעה מיני צבעים היא תופעה טבעית ואין לברך עליה. למרות דברים אלו, המנהג הוא לברך אף על מראה קשת המצויה.[6] פירוש הברכהפירוש מרכיבי הברכה על פי הרב דוד אבודרהם[7]: זוכר הברית - שנאמר בתורה על הקשת בענן ”והיה לאות ברית” (בראשית, ט', י"ג), לברית שכרת ה' עם נוח ושבועתו שלא להשמיד שוב את האנושות במבול. נאמן בבריתו - למרות שה' רואה את התרבות הרשעים בעולמו ורוצה להחריבו שוב, אינו עושה זאת. קיים במאמרו - אפילו אם לא היה כורת ברית עם נוח, עדיין לא היה מחריב את העולם, מכיוון שכך אמר: ”ולא יהיה עוד מבול לשחת הארץ” (בראשית, ט', י"א). דיני הברכהיש לומר את הברכה בכל פעם שרואים קשת מחדש, גם אם חלף פרק זמן קצר מהברכה בראיית הקשת הקודמת.[8] הסתכלות על הקשת - התלמוד הבבלי פוסק ש"המסתכל בקשת ראוי לו שלא בא לעולם",[9] שכן הוא "אינו חס על כבוד קונו".[10] בעקבות כך כתבו הפוסקים כי אין להאריך בהסתכלות על הקשת על מנת לברך, ודי בראיה קצרה. מקצת קשת - בביאור הלכה הסתפק אם רשאי לברך גם אם רואה רק מקצת הקשת. קישורים חיצוניים
הערות שוליים
הבהרה: המידע בוויקיפדיה נועד להעשרה בלבד ואין לראות בו פסיקה הלכתית. |