שבע ברכותשבע ברכות (מכונות גם ברכות נישואים או ברכת חתנים) הן ברכות הנאמרות בטקס חופה וקידושין ובשבעת ימי המשתה שלאחר החתונה. הברכות נאמרות על כוס יין. במשך שבעה ימים לאחר החתונה, המכונים "שבעת ימי המשתה", נהוג לערוך סעודה בכל יום לכבוד החתן והכלה. מכיוון שסעודות אלו מסתיימות באמירת "שבע ברכות", נהוג לכנות גם את הסעודות עצמן בשם זה. הברכות נאמרות בסוף הסעודה, לאחר ברכת המזון. מקורן של הלכות שבע ברכות בתלמוד בבלי, מסכת כתובות, דף ז', עמוד ב'. נוסח וסדר הברכות
תחת החופה מקדימים את ברכת היין ("בורא פרי הגפן") לשאר הברכות, והן נאמרות על כוס היין. בסדר הברכות שבסוף הסעודה מקדימים לברך על כוס נפרדת את 6 הברכות, ואחר כך מברך המזמן את ברכת היין על הכוס שעליה זימנו, שהיא עצמה מהווה את סיום ברכת המזון.[3] בקרב יוצאי תימן ומרוקו, מקדימים תמיד את ברכת היין, וכל שבע הברכות נאמרות על כוס אחת כמו תחת החופה. האורחים בסעודה
בעבר נהגו לכבד אדם אחד באמירת שבע הברכות או אדם אחד באמירת שש הברכות הראשונות ואדם שני באמירת הברכה האחרונה. בתחילת המאה ה-20 הקלו ברוב הקהילות, במקום שבו נוכחים הרבה אנשים חשובים, לכבד ששה אנשים שונים באמירת ברכה אחת. כיום, המנהג הרווח הוא לחלק את הברכות בין מכובדים שונים בקהל. לשם אמירת הברכות יש צורך במניין, חוץ מברכת אשר ברא שאפשר לברך בשלשה.[4] לפחות אחד מן המשתתפים צריך להיות אורח חדש שלא השתתף בסעודת "שבע ברכות" של הימים הקודמים או בחתונה ("פנים חדשות"),[5] ויש האומרים שהוא צריך להיות מספיק חשוב ש"מרבים בשבילו בסעודה".[6] ב"שבע ברכות" הנערכות בשבת אין צורך ב"פנים חדשות" כיוון שהשבת עצמה מהווה מעין אורח חדש שמרבים בשבילו בסעודה וממילא "פנים חדשות".[7] כאשר אין "פנים חדשות", ולדעתו של הרב עובדיה יוסף גם בסעודת שבע ברכות שאינה מתקיימת בבית החתנים, מברכים רק את ברכת "בורא פרי הגפן" וברכת "אשר ברא". מקום הסעודהבעבר כל סעודות שבעת ימי המשתה נערכו בבית החתן והכלה, ואמירת שבע ברכות הוגבלה לשם. בימינו מנהג האשכנזים וחלק מהספרדים לברכן גם בסעודה הנערכת בבית של אחרים.[8] ראו גםלקריאה נוספתמנחם כ"ץ ומרדכי סבתו, ברכת חתנים וברכת אבלים, בתוך כנישתא ג, עמ' קנה-קפו. קישורים חיצוניים
הערות שוליים
הבהרה: המידע בוויקיפדיה נועד להעשרה בלבד ואין לראות בו פסיקה הלכתית. |