ברכת הטוב והמיטיב
בִּרְכַּת הַטּוֹב וְהַמֵּיטִיב היא ברכת השבח בהלכה היהודית שתיקנו חכמים לברך על אירוע משמח כאשר האירוע טוב למברך ולאחרים, להבדיל מברכת שהחיינו שאדם מברך על אירוע משמח לעצמו בלבד. נוסח הברכה הוא: ”בָּרוּךְ אַתָּה ה' אֱלֹהֵינוּ מֶלֶךְ הָעוֹלָם הַטּוֹב וְהַמֵּיטִיב.” ביאור הברכה והגדרתהברכת הטוב והמיטיב משמעותה "טוב" - לי, "ומיטיב" - לאחרים. יש להבדיל בין ברכה זו, שהיא ברכת השבח, לבין הברכה הרביעית מברכת המזון, שגם בה נאמרות המילים "הטוב והמיטיב", ומכונה גם היא בשם זה בלשון חז"ל.[1] (אולם לפי פירוש קרבן העדה, הברכה הרביעית בברכת המזון קשורה במקורה לברכה זו.[2]) זמני הברכהקניית דברים משמחיםחז"ל תיקנו שתי ברכות על קניית דברים משמחים, כשהשמחה שייכת למברך בלבד הוא מברך ברכת שהחיינו, וכשהשמחה שייכת לשני אנשים או יותר הם מברכים ברכת "הטוב ומהטיב", לדוגמה, אדם שקנה לעצמו חפצים שהוא שמח בהם יברך "שהחיינו", אך בני זוג שקנו לעצמם חפצים, מכיוון שהשמחה נוגעת לשניהם במשותף יברכו שניהם "הטוב והמיטב". וטוב שאחד מהשותפים בשמחה יברך והשני יענה "אמן" ויצא ידי חובה, ואם אחד אחד בירך לבדו גם השני יברך לעצמו את הברכה.[3] שמועה טובהיש לברך ברכה זו כאשר שומעים שמועה טובה המחייבת אמירת ברכת שהחיינו כאשר שמועה זו טובה לא רק למברך אלא אף לאחרים, כגון בשעת לידת בן זכר אשר טובה לאב ולאם מברכים שניהם ברכה זו,[4] וכן מי שיש לו שדה בשותפות עם אחר, ויורדים גשמים - מברך הטוב והמיטיב.[5] שתיית ייןמקרה נוסף בו מברכים ברכה זו, כאשר שותים מכמה יינות, מברכים על היין השני הטוב והמטיב, שאנו מודים על ריבוי היין, אך בזה נצרכים עוד מספר תנאים:
כאשר יש להם רק שני יינות וידוע על אחד מהיינות שהוא גרוע יותר, הרי הוא צריך להקדים את הטוב לברכת הגפן[10] ובכך מפסיד את ברכה זו, משום שחסר לו את התנאי הראשון. הברכה בימינובימינו יש מקומות שנשכחה ברכה זו, וזאת משום שעד לשנות ה-90 לא היה קיים כל כך ריבוי יינות, בשל מחסור ביינות עם הכשר טוב, למעט בקהילות פולין. וברכה זו חלה כאשר מתקיימים התנאים לעיל. ויש החוששים בכלל העיקרי הדורש לברך רק על "יין משובח יותר" ויש שחששו לדעות שברכת הגפן שבירך על היין הראשון פטרה את כל היינות שבבית[12] ובאופן כזה אין מברכין הטוב והמיטיב.[13] לעומתם, פוסקים רבים טוענים כי החששות בברכות גורמים למיעוט ברכות בימינו וודאי שלא לזה התכוונו חכמים. לכן מורים שאין לחשוש ובכל מצב של שמחה או של יין חדש שברור שאינו פחות טוב מהיין הקודם (בטעם, באחוז האלכוהול, במחיר, במראה וכו') יש לברך את הברכה.[14] אזכורים נוספיםבתלמוד מבואר שאחד האמוראים הקשה מדוע אין מברכים ברכת הטוב והמיטיב בזמן התחדשות הלבנה למסקנת התלמוד הטעם שכך הוא דרך הלבנה שמתחסרת ומתחדשת כל חודש:
עוד אמרו בתלמוד שלעתיד לבוא אף על בשורות רעות שכיום יש לברך עליהם 'ברוך דיין יברכו 'הטוב והמיטיב':
ראו גםקישורים חיצוניים
הערות שוליים
הבהרה: המידע בוויקיפדיה נועד להעשרה בלבד ואין לראות בו פסיקה הלכתית. |