הליכות עולם (כללים)
ספר הליכות עולם הוא ספר העוסק בכללי התלמוד ודרכי הפסיקה של חז"ל, והתקבל כאחד הספרים היסודיים בתחום זה. את הספר חיבר רבי ישועה בן יוסף הלוי מתלמסאן, נולד בשנת 1440, ה'ר', חי ופעל בטולדו, ספרד, עד גירוש ספרד בשנת 1492. הספר נדפס לראשונה בשנת ה'ר"נ, 1490 וזכה מאז לשתים עשרה מהדורות דפוס. בחלק ממהדורותיו, הודפס לצדם של ספרי כללים חשובים אחרים, כמו: מבוא התלמוד של רבי שמואל הנגיד, כללי הגמרא לרבי יוסף קארו ו"יבין שמועה" של רבי שלמה אלגאזי. הספר תורגם ללטינית (בידי קונסטנטינוס ל'אמפיירר ואן אופיק (אנ')[1]) והודפס בשפה זו בליידן בשנת ה'שצ"ב, 1632. תוכן הספרהספר עוסק בתחום המכונה "כללי התלמוד" הכולל את המחלקות הבאות:
לפי דברי מחבר הספר, הוא מבוסס על דברי רבו, רבי יעקב הכהן אשכנזי ועל דברי ספר הכריתות לר"ש מקינון. עובדה זו גררה ביקורת מצד חכמים שסברו שאין בספר חידושים גדולים ורובו ככולו מועתק מספר הכריתות, טענה זו שנויה במחלוקת. דוגמה להתקבלות הספר, ניתן למצוא בצוואה של רבי גדליה אבן יחיא לבנו, המודפסת בספרו שלשלת הקבלה: ”זכור בני, לכל הפחות שני פעמים בשנה ללמוד ספר הליכות עולם, להיות מגלה תעלומת כלליו בביאור רחב ונאה עד מאוד. והוא ההכרח אל התלמידים, שהפליא לעשות ממי שקדמוהו”. קישורים חיצוניים
הערות שוליים
|