|
יעקב מאורליינשרבי יעקב מאורליינש (מאוית לעיתים "אורלינס"; כונה גם רבנו תם מאורליינש או רבנו יעקב הקדוש; נרצח בי"ט באלול ד'תתקמ"ט, 3 בספטמבר 1189) היה תלמיד חכם מבעלי התוספות, שחי באורליאן ובלונדון. ביוגרפיהרבי יעקב מאורליינש היה מתלמידי רבנו תם ומבעלי התוספות. הוא חי בעירו אורליאן לפחות עד 1171 ואז עבר ללונדון, כנראה כדי לעסוק בהוראה. תוספותיו צוטטו לעיתים קרובות לאורך הדורות. יש הסבורים כי כתב את התוספות לפרשנותו של רש"י על התורה, החתומות בכינוי רבו. רבי יעקב היה בין קורבנות הפרעות נגד היהודים בלונדון ביום הכתרתו של המלך ריצ'רד הראשון ("לב הארי"), ב-3 בספטמבר 1189. יהודים אחדים בחרו להתאבד במקום לעבור טבילה כפויה לנצרות, וחלקם נהרגו בידי הפורעים. במקור העברי לאירועים אלו שבספר "דברי הימים לירחמאל", נאמר: ”...ויהרגו בהם כשלושים איש, ומקצתן שחטו את עצמם ואת בניהם. ושם נהרג הרב המובהק ר' יעקב מאורליינש על קידוש השם”[1]. אך יש שכתבו שרבי יעקב מאורליינש היה בין אלו ששחטו את עצמם.[2] ריצ'רד לב הארי לא היה מודע למתרחש בשעת מעשה, ולאחר מכן הוציא להורג את האחראי לפרעות.[דרוש מקור] חיבוריו ומשנתועשרות רבות מחידושיו של רבי יעקב מופיעים בתוספות הנדפסות עם התלמוד ובספרי ההלכה של הראשונים. כמה מחידושיו הבולטים בהלכה: כשמזג האוויר קר במיוחד, מותר לבקש מגוי בשבת להדליק את התנור, מכיוון שאפילו אדם בריא עלול לחלות מן הקור.[3] מן היום השני של חג הסוכות והלאה מותר ליטול לולב גם כשחסרים חלק מארבעת המינים.[4] מותר לקחת הלוואה שיש עליה ריבית פיגורים, ואין בכך איסור ריבית.[5] ההיתר הראשון התקבל למעשה בפוסקים המאוחרים לו,[6] אך לא שני ההיתרים האחרונים,[7] ולגבי הריבית היו שאף סירבו להאמין שהוא התיר זאת.[8] יש שייחסו לו את חיבור "ספר הישר" (העוסק בענייני מוסר).[9] קישורים חיצוניים
הערות שוליים
|
