Gnocchi: ניוקי, ולא "גנוצ'י".העיר Bologna: בולוניה, ולא "בולוגנה"
תעתיק של מילים איטלקיות לעברית פשוט למדי משום שהכתיב האיטלקי עקבי כמעט לחלוטין, להוציא יוצאי דופן בודדים (ראו להלן). עם זאת, יש בו מספר כללים שעשויים לבלבל אנשים שרגילים לאנגלית או שפות אחרות. אם זוכרים את הכללים האלה, ניתן לתעתק כמעט כל שם איטלקי ללא טעויות.
דיפתונג הוא מונח בפונטיקה המתייחס לאופן ההגייה והתיעתוק של שתי תנועות המופיעות ברצף. בניגוד לשפות אחרות, כדוגמת הצרפתית, מבוטאים הדיפתונגים באיטלקית באופן פשוט יחסית וקל להבנה.
דיפתונגים בסדר יורד, (בהם ההטעמה היא על התנועה הראשונה):
ei - כמו במילים potei (יכול), sei (שש), יבוטא אֶיי (פּוֹטֶיי, סֶיי)
ai - כמו במילה baita (צריף), יבוטא אַיי (בַּיְתָה)
oi - כמו במילים poi (אחר כך), voi (אתם), יבוטא בין אוֹאִי ל- אוֹי
ui - כמו במילה lui (הוא), יבוטא אוּאִי (לוּאִי).
eu - כמו במילה europa (אירופה), יבוטא אֶאוּ (אֶאוּרוֹפָּה)
au - כמו במילה auto (רכב, אוטו), יבוטא אָאוּ (אָאוּטוֹ).
ae - כמו במילה aerare (לאוורר), יבוטא אָאֶה (אָאֶרָרֶה)
דיפתונגים בסדר עולה, (בהם ההטעמה היא על התנועה השנייה):
ie - כמו במילים soffietto (מַפּוּחַ), pieno (מלא) יבוטא אִיֶ ויתועתק אִייֶ או אִיאֶ (סוֹפִיאֶטוֹ, פִּייֶנוֹ)
ia - כמו במילה chiave (מפתח), יבוטא אִיָה (קִיָאבֶה)
io - כמו במילים fiore (פרח), יבוטא אִיוֹ (פִיוֹרֶה)
iu - כמו במילה piuma (נוצה), יבוטא אִיוּ (פִּיוּמָה)
ui - כמו במילה guida (מדריך), יבוטא כמו wi (גוּוִידָה). (יישמע כמו gu-wi-da) ויתועתק "גואידה" או "גווידה".
ue - כמו במילה quello (זה), יבוטא we (יתועתק "קוּאֶלוֹ" או "קווֶלוֹ")
ua - כמו במילה guado, יבוטא wa (יתועתק "גוּאָדוֹ" או "גְוואָדו")
uo - כמו במילה acquoso (מימי), יבוטא wo (יתועתק "אַקוּאוֹזוֹ" או "אַקווֹזוֹ").
הערות
מילה המסתיימת ב-A או E תסתיים בעברית באות ה"א. לדוגמה: השם Firenze יתועתק "פירנצה". יוצאת דופן היא המילה רומא, שהשתרשה בעברית בכתיב זה ואין לשנותה.
אם שתי תנועות מופיעות זו אחר זו , תתחיל התנועה השנייה באל"ף: למשל השם Aosta ייכתב אאוסטה.
הסימנים הדיאקריטיים מעל לתנועות לא משפיעים על התעתיק העברי.
יש להיזהר במיוחד בעת תרגום ערכים מאנגלית ומשפות אחרות, בהן יש לעיתים קרובות גרסה שונה לשמות של אישים ומקומות שהשתרשו בשפות בכתיב שונה מאיטלקית או שונה מהמקובל בעברית. למשל, העיר ונציה נקראת באנגלית Venice, מילאנו קרויה Milan, ליבורנו נקראה בעבר Leghorn וכו', אבל אין להתייחס לכך בתעתיק לעברית, משום שבעברית מקובל לקרוא לעיר בשמה האיטלקי.
בצירופים gia, gio, giu, cia, cio, ciu (וכן cciu, ccio, ggio וכן הלאה) האות i אינה נהגית ואינה מתועתקת - היא משמשת רק ל"ריכוך" העיצור שלפניה. לכן Giorgio הוא ג'ורג'ו ולא ג'יורג'יו, Boccaccio הוא בוקאצ'ו ולא בוקאצ'יו, Perugia היא פרוג'ה ולא פרוג'יה. ישנם כמה מקרים יוצאי דופן שבהם כלל זה אינו תקף, כאשר הצירוף מייצג שתי הברות ולא אחת; הדוגמה הבולטת ביותר היא השם לוצ'יה (Lucia).
באיטלקית נפוצים עיצורים כפולים, כגון bb, pp, zz. על פי רוב אין לכך השפעה על התעתיק לעברית. המקרה היחיד שיש לשים לב אליו הוא ss - בין שתי תנועות, s יחידה היא "ז", ו-s כפולה היא "ס". בשאר המקרים אין שום הבדל:
cce מתועתק כמו ce - צֶ'
cche מתועתק כמו che - קֶ
sci ו- sce מתועתקים "שִי" ו-"שֶה" בהתאמה (לדוגמה, העיר Scilla היא שילה ולא סְקִילָה או סְצִ'ילָה)
sca, sco, scu מתועתקים סְקוּ, סְקוֹ, סְקָה בהתאמה
pp מתועתק כמו p
האות z (גם בצירוף zz) נהגית לרוב כ-[ts], ואז יש לתעתק אותה באות צד"י, אבל לפעמים היא נהגית [dz], ואז יש לתעתק אותה כ"דז". אין כלל ברור ואחיד לתעתיק האות הזו, ומומלץ לבדוק את ההגייה במילון שיש בו הקלטות של הגייה או תעתיק פונטי, למשל ב-DOP.
