לשנה הבאה בירושליםלשנה הבאה בירושלים היא תפילה הנאמרת בקהילות שונות בסוף תפילת יום הכיפורים בבית הכנסת ובסוף ליל הסדר בפסח. מטרת הקריאה להראות שכל יהודי רוצה לעלות לירושלים, ואם הוא לא הצליח עדיין להגיע לירושלים, הוא מקווה ומתפלל לכך שבשנה הבאה יזכה להגיע אליה. חלק מהאשכנזים (בעיקר יוצאי מזרח אירופה) נוהגים לומר בסיום תפילת נעילה "לשנה הבאה בירושלים". ויש המוסיפים "לשנה הבאה בירושלים הבנויה". ברוב עדות ישראל (כולל קהילות האשכנזים במערב אירופה) לא נהוג מנהג זה כלל, אם כי במחזור "אהבת הקדמונים" כמנהג יהודי פס מובא המנהג לומר "לשנה הבאה בירושלים" בתפילת ערבית של ליל כיפור. מקורפרק זה לוקה בחסר. אנא תרמו לוויקיפדיה והשלימו אותו.
התיעוד הראשון לקיומה של תפילת איחול זו הוא מסוף המאה העשירית, בפיוטים של רבי יוסף אבן אביתור. מתוך ההקשר בפיוטים, ברור שאבן אביתור לא חידש את האמרה, אלא השתמש בה (או בנוסח הדומה "בירושלים לשנה הבאה") כציטוט של אמרה מוכרת.[1] תוכן התפילה ומשמעותהתוכן התפילה הוא: "לשנה הבאה בירושלים הבנויה". התפילה במקורה באה לבטא את הציפייה להגעה של כל עם ישראל לירושלים ובפרט לבניין העיר ובניין בית המקדש. תפילה זו הייתה מזוהה עם הרצון של עם ישראל בגלות לעלות לארץ ישראל, בהסתמכם על דברי הזוהר[2] שירושלים היא כינוי לארץ ישראל.[דרוש מקור] וכן ירושלים פירושה "עיר של שלום" – מקום של שלום בין הגוף והנשמה, בין שמים וארץ, בין האידיאל לבין המציאות שעם ישראל רצה להגיע אליו.[דרוש מקור] הרב פרופ' נחום לאם כתב על כך:
מנהגיםתפילה זו נאמרת בכל מקום, גם בירושלים עצמה. ישנם מקומות שנוהגים לשיר אותה בסוף התפילה. מאז מלחמת ששת הימים החלו בחוגים דתיים לאומיים לומר ולשיר תפילה זו בסוף תפילת יום העצמאות ויום ירושלים. לחניםישנו לחן עממי חסידי מפורסם על המילים. בחלק מחצרות החסידות שרים את הלחן על מילים נוספות: "תשועת ה' כהרף עין, לשנה הבאה בירושלים, אנא ה' הושיעה נא, לשנה הבאה בירושלים הבנויה". לחן נוסף מפורסם ומושר רבות בחתונות חרדיות הופיע באלבומו של מרדכי בן-דוד, "אוהבי השם". לחן נוסף, מהיישוב הישן בירושלים, מוכר גם על המילים "מחה תמחה את זכר עמלק". לקריאה נוספת
קישורים חיצוניים
הערות שוליים
|