|
ערב פסח שחל בשבתערב פסח שחל בשבת מתרחש כאשר י"ד בניסן חל בשבת, וליל הסדר נערך במוצאי שבת. למצב זה יש מספר היבטים הלכתיים לגבי שבת זו וליל הסדר שלאחריה. שכיחותבלוח השנה העברי הקבוע מאורע זה קורה לכל היותר בהפרשים של 3 שנים ולכל הפחות בהפרשים של 20 שנים, בסך הכל בכ-11.5% מכלל השנים[1]. גם בזמן שבית המקדש היה קיים מאורע זה לא היה רגיל[2], ייתכן שבכוונה היו מעברים את השנה או ממלאים או מחסרים את חודש אדר כדי למנוע מערב פסח לחול בשבת[3]. במאתיים השנים ה'ת"ש–ה'תת"ק חל ערב פסח בשבת 21 פעמים, בשנים: ה'תש"י, ה'תשי"ד, ה'תשל"ד, ה'תשל"ז, ה'תשמ"א, ה'תשנ"ד, ה'תשס"א, ה'תשס"ה, ה'תשס"ח, ה'תשפ"א, ה'תשפ"ה, ה'תת"ה, ה'תת"ח, ה'תתי"ב, ה'תתל"ב, ה'תתל"ה, ה'תתל"ט, ה'תתנ"ט, ה'תתס"ג, ה'תתפ"ג, ה'תת"צ. שינויים בערב פסחכאמור, כאשר חל ערב פסח בשבת, ישנם מספר שינויים משאר השנים, חלקם נוגעים לזמן שבית המקדש קיים, וחלקם נוגעים גם לימינו: שינויים בהקרבת קרבן הפסח הקרבת קרבן פסח דוחה את השבת, ולכן מקריבים אותו בזמנו גם אם ערב פסח חל בשבת[4]. עם זאת, פעולות שניתן לעשותן לפני שבת או לאחריה - אינן דוחות את השבת. לפיכך יש כמה שינויים בתהליך ההקרבה בשבת.
תענית בכורותכאשר ערב פסח חל בשבת, מקדימים ומתענים את תענית הבכורות (או נפטרים מהצום על ידי סעודת מצווה, לרוב סיום מסכת) ביום חמישי, י"ב בניסן. פוסקים רבים סבורים שבשנה כזו אין צורך לצום כלל[10]. כיוון שהמנהג המקובל הוא שלא לצום גם בשאר השנים אלא להשתתף בסעודת מצווה, נהגו לעשות כך (ביום חמישי) גם כאשר ערב פסח חל בשבת. דעה נוספת (שאינה מקובלת כל כך) היא לצום ביום שישי, י"ג בניסן[11]. שבת הגדולשבת זו, י"ד בניסן, מכונה "שבת הגדול", ובה אומרים את הפיוטים והיוצרות שנהוג לומר בשבת הגדול.[12] גם הנוהגים לומר את ההגדה של פסח בשבת הגדול, אומרים אותה בשנה כזו בערב פסח[13]. את דרשת הרב לשבת הגדול מקדימים לשבת הקודמת, ז' בניסן[14] כדי שהציבור יוכל לדעת מה לעשות בשנה זו כהכנה לחג הפסח ולערב הפסח. גם בשבת י"ד בניסן טוב לדרוש בעניין הגדה של פסח ועוד[15]. ההפטרהבנוגע להפטרה המיוחדת לשבת הגדול ישנם מנהגים שונים. המנהג הנפוץ כיום הוא לקראה כבכל שנה בשבת הגדול, כלומר בי"ד בניסן. ויש נוהגים מנהג שונה, והוא להפטיר את ההפטרה הזו אך ורק בשנה כזו, והפטרה זו הייתה מנהג ייחודי לערב פסח שחל בשבת. הטעם המובא לכך בספרי המנהגים הוא שההפטרה נועדה דווקא לערב פסח, שבו יש לקיים ביעור מעשרות, משום שנזכרת בה החובה לבער את המעשר ולהביאו למקדש[16]. לעומת זאת, הגר"א נהג הפוך, ולדעתו, הפטרת שבת הגדול נועדה דווקא לשנים בהן ערב פסח לא חל בשבת. לפיכך, בשנה כזו לא נקראת הפטרת שבת הגדול, ומפטירים בהפטרת פרשת השבוע[17]. מכירת החמץ, בדיקתו ביטולו וביעורומכירת חמץאת מכירת החמץ לגוי יש לעשות לפני כניסת השבת, והיא אינה כוללת את החמץ שיאכלו בשבת. בדיקת חמץ וביעור חמץבשנה זו את בדיקת החמץ לאור הנר עושים בליל י"ג בניסן, משום שלמחרת לא יוכלו לבדוק לאור הנר. מברכים על הבדיקה כמו בשאר השנים, בסיום הבדיקה אומרים את נוסח ביטול חמץ שמתייחס לחמץ שאינו ידוע ("דלא חזיתיה ודלא ביערתיה")[18].   שריפת החמץ מוקדמת ליום שישי, אך משאירים מספיק חמץ בשביל לחם משנה לשתי הסעודות. מותר להשאיר חמץ גם לצורך אכילה ביום ששי לאחר הביעור. אין אומרים את נוסח ביטול החמץ בשעת השריפה, כיוון שעדיין מעוניינים באכילת חמץ בשבת. ביטול חמץאת נוסח ביטול החמץ הכולל גם את החמץ הידוע ('דחזיתיה ודלא חזיתיה') אומרים בשבת, לפני סוף השעה הזמנית החמישית[19]. סעודות השבת לשם קיום הדין של אכילת שלוש סעודות בשבת ישנן כמה דרכים:
סעודה שלישיתבסעודה שלישית נוהגים לאכול מצה עשירה (לנוהגים בה היתר, ויש נוהגים במצה מבושלת וכנ"ל) או פירות, בשר ודגים בלבד[21]. יש מתירים לעשותה בתבשילים מקמח מצה, כגון קניידלעך[22]. ויש הסוברים שבשבת כזו אין חובה לאכול סעודה שלישית.[23] הכנות לליל הסדר את כל ההכנות ליום טוב של פסח יש לעשות מיום שישי קודם השבת, ובשבת עצמה אין להכין כלום כולל דברים לצורך החג, אפילו כאשר הדבר אינו כרוך בחילול שבת, מטעם איסור הכנה. את עריכת השולחן ויתר ההכנות יש לעשות לאחר צאת השבת. שינויים בפסח
כיוון שליל הסדר חל במוצאי שבת נעשים כמה שינויים בתפילות החג ובסדר הלילה: ותודיענו
בתפילת ערבית מוסיפים את ההוספה "ותודיענו", שהיא תפילת הבדלה המיועדת לתפילת ערבית של יום טוב שחל במוצאי שבת, במקום תפילת "אתה חוננתנו" שנאמרת במוצאי שבת שחל ביום חול. בדומה ל"אתה חוננתנו", גם "ותודיענו" נאמר בברכה הרביעית בתפילת שמונה עשרה, שהיא במקרה זה ברכת קדושת היום ("אתה בחרתנו"). יקנה"ז בקידושבקידוש של החג, שפותח את סימני הסדר, משלבים גם הבדלה. הסדר המיוחד הנהוג במצב כזה (ובכל יום טוב שחל במוצאי שבת) בסדר הברכות הוא:
ראשי התיבות יקנה"ז מייצגים סדר זה: יין, קידוש (=ברכת הקידוש), נר (ברכת האש), הבדלה (ברכת ההבדלה), זמן (ברכת שהחיינו וקימנו והגיענו לזמן הזה). בגמרא מוסבר שאין בכך בעיה של אין עושין מצוות חבילות חבילות משום שההבדלה והקידוש נחשבים לדבר אחד[24]. נוסח ברכת ההבדלה המיוחד שנאמר בזמן שנוהג סדר יקנה"ז הוא:”בָּרוּךְ אַתָּה ה' אֱלֹהֵינוּ מֶלֶךְ הָעוֹלָם הַמַּבְדִּיל בֵּין קֹדֶשׁ לְחוֹל וּבֵין אוֹר לְחֹשֶׁךְ, וּבֵין יִשְׂרָאֵל לָעַמִּים וּבֵין יוֹם הַשְּׁבִיעִי לְשֵׁשֶׁת יְמֵי הַמַּעֲשֶׂה. בֵּין קְדֻשַׁת שַׁבָּת לִקְדֻשַׁת יוֹם טוֹב הִבְדַּלְתָּ, וְאֶת יוֹם הַשְּׁבִיעִי מִשֵּׁשֶׁת יְמֵי הַמַּעֲשֶׂה הִקְדַּשְׁתָּ. הִבְדַּלְתָּ וְהִקְדַּשְׁתָּ אֵת עַמְּךָ יִשְׂרָאֵל בִּקְדוּשָׁתְךָ. בָּרוּךְ אַתָּה ה' הַמַּבְדִּיל בֵּין קֹדֶשׁ לְקֹדֶשׁ.” בסיום כל הברכות הללו שותים את הכוס הראשונה מארבע הכוסות. שינוי בברכת "אשר גאלנו"בברכת "אשר גאלנו" שנאמרת בסיום ההגדה, יש שנוהגים לומר "ונאכל שם מן הפסחים ומן הזבחים" במקום "מן הזבחים ומן הפסחים", משום שחגיגת ארבעה עשר אינה קריבה בשנה כזו, ולכן את שלמי החגיגה יאכלו רק למחרת, ביום ראשון, ואילו קרבן הפסח קרב בשבת ונאכל בליל מוצאי שבת, ואם כן הזבחים נאכלים לאחר הפסחים. לעומת זאת יש שאינם משנים מהנוסח הרגיל, וזאת משום שהבקשה אינה מוסבת על שנה ספציפית זו, אלא על השנים הבאות, שבהן ערב פסח יחול בימות החול[25]. שני תבשילים המנהג הוא לקחת שני תבשילים בקערת ליל הסדר (זרוע וביצה) כבשאר השנים. וזאת לפי דעתו של רבנו פרץ, שסבור שאם ישנו את ההנהגה משאר השנים יראה כעושה קדשים בחוץ. לפי דעה אחרת המובאת בטור בשנה כזו אין לעשות אלא תבשיל אחד כיוון שקרבן החגיגה אינו קרב בשבת[26]. קישורים חיצוניים
הערות שוליים
הבהרה: המידע בוויקיפדיה נועד להעשרה בלבד ואין לראות בו פסיקה הלכתית. |
