|
סעודת פורים סעודת פורים היא מצווה לקיים סעודה ביום פורים, ובכלל זה גם המצווה להשתכר. בניגוד לשאר החגים, סעודה זאת מתקיימת בשעות היום ולא בלילה. מקור המצווהבמגילת אסתר סופר שימי הפורים נקבעו:
. במשנה לא נאמר דבר על דין זה, ונראה כי בימי התנאים ובתחילת ימי האמוראים אין מתייחסים לסעודה זו כאל דין גמור, אלא כמנהג רווח ברוח הפסוק, אשר ניתן להתפרש באופן כללי יותר מאשר חיוב על סעודה דווקא. רק בהמשך תקופת האמוראים נראה החיוב כמתבסס ומתחילים לדון בגדרים שונים שלו. בתלמוד הוא כבר מופיע כדין מוסכם וברור[1], על אף שלא נאמר עצם הדין אלא רק דינים הקשורים אליו. זמן הסעודהמלשון הפסוק "ימי משתה ושמחה", דייק רבא[2] כי סעודת פורים צריכה להתקיים דווקא ביום ולא בלילה. הרמ"א כתב שיש לקיים את הסעודה אחרי תפילת מנחה. לעומת זאת, הרב ישעיה הלוי הורוביץ כתב בספרו שני לוחות הברית שעדיף להקדים את הסעודה ולאוכלה בבוקר, בזמן שהמלכים אוכלים, כמו שהייתה סעודת אסתר שבה נתלה המן, וכדי שיוכל להתפלל את תפילות מנחה ומעריב בזמנם כראוי[3]. מאכלי הסעודה_(Das_Purim-Fest)_-_Google_Art_Project.jpg) לדעת המגן אברהם[4] והשערי תשובה[5] אין חובה לאכול פת בסעודה, ולדעת היעב"ץ[6] והערוך השולחן[7] יש חובה. המשנה ברורה אינו מכריע במחלוקת זו.[8] הרב וואזנר[9] מציין שברא"ש נאמר[10] שאין שמחה ללא פת, ולפי דבריו יש חובה לאכול פת. נידון נוסף הוא חיוב אכילת בשר. המגן אברהם[11] פוסק שאין חיוב אך יש מפרשים בדבריו שיש מצווה בכך[12]. בערוך השולחן כתב על פי דברי הרמב"ם שיש חובה לאכול בשר, וכן מובא בלקט יושר. הרב משה פיינשטיין פסק שמספיק בשר עוף למצווה זו[13], והרב וואזנר[14] כותב שעדיף בשר בהמה. חיוב השכרות
אמרתו המפורסמת של רבא על חיוב שתיית היין בפורים, נאמרת בהקשר הדיון בתלמוד על סעודת פורים:
המתנגדים לשתייה טוענים שדין זה נדחה להלכה ומביאים כראיה את הסיפור על האמוראים רבה ורבי זירא שסעדו יחד בפורים וקיימו את מצוותו של רבא:
לטענת המתנגדים סיפור זה נועד להמחיש מדוע אסור להשתכר, ולכן פסקו שיש איסור חמור להשתכר, גם בפורים. אולם רוב הפוסקים לא קיבלו את דעתם, שהרי רבה ורבי זירא לא הסיקו משם שאין לשתות, אחרת לא הייתה מניעה מלסעוד יחד בשנה הבאה. ברכת המזוןבזמן אמירת ברכת המזון שלאחר הסעודה מלבד אמירת על הניסים בכל אכילת לחם בפורים, תיקנו בסעודה זו לומר גם מיגדול כבימים שיש מוסף ולא מגדיל כבשאר ימות השנה.[15] ראו גםקישורים חיצוניים
הערות שוליים
הבהרה: המידע בוויקיפדיה נועד להעשרה בלבד ואין לראות בו פסיקה הלכתית. |
