דוד בר-רב-האי (בורובוי) (10 ביולי 1894 - 14 ביולי 1977) היה מפעילי מפא"י והפועל הצעיר וחבר הכנסת מטעם מפא"י.
קורות חיים
בר-רב-האי, בן לאה (בת דוד בילליג) ויעקב בורובוי, נולד בניז'ין שבמחוז צ'רניהיב, שהשתייכה לאימפריה הרוסית (כיום באוקראינה). הוא אחיו של שאול בורובוי, היסטוריון וכלכלן סובייטי, ושל לב בורובוי, בלשן ומתורגמן. ב-1919 נשא לאישה את שולמית, בתם של מאיר ודינה ואחותו של נחום חת, אשר למדה רפואת ילדים ויותר מאוחר כיהנה כיו"ר ויצו. במסגרת הפועל הצעיר היה מזכיר קהילת אודסה בין 1919 ל-1921, פעילות זו הביאה אותו לריצוי עונש מאסר בסיביר. עלה לארץ ישראל בשנת 1924. למד בבית הספר המנדטורי למשפטים[1] והוסמך כעורך דין. החל משנת 1944 שימש כחבר הוועד הלאומי והשתתף בקונגרסים הציוניים ה-14, ה-19, ה-20 וה-21. בשנים 1949–1965 כיהן בר-רב-האי כחבר הכנסת מהכנסת הראשונה עד הכנסת החמישית מטעם מפא"י. בבחירות אלו שימש כסגנו של יושב ראש ועדת הבחירות המרכזית לכנסת מנחם דונקלבלום. במקביל ולאחר סיום כהונתו בכנסת היה בעל משרד עורכי דין פעיל בחיפה, שייצג בין היתר במשך שנים רבות את הטכניון.
נקבר בבית הקברות חוף הכרמל בחיפה.[2] על שמו רחוב בחיפה.
ארכיונו האישי שמור בארכיון העיר חיפה.
לקריאה נוספת
קישורים חיצוניים
הערות שוליים
