|
האיחוד האפריקאי
האיחוד האפריקאי (באנגלית: African Union או בקיצור AU; בפורטוגזית: União Africana; בערבית: الاتحاد الأفريقي) הוא ממשיכו של ארגון אחדות אפריקה. הארגון נבנה במודל של האיחוד האירופי (אולם בפועל השפעתו היא בדומה לחבר העמים הבריטי). האיחוד הוא ארגון התנדבותי של המדינות האפריקאיות השונות, ומטרותיו העיקריות הן לקדם דמוקרטיה, זכויות האדם ופיתוח בכל יבשת אפריקה, בעיקר על ידי הגברת השקעות החוץ דרך תוכניות ההשקעות של הארגון. בארגון 55 חברות – 54 מדינות מוכרות ביבשת אפריקה (ארבע מתוכן מושעות מהארגון), ובנוסף סהרה המערבית, אשר אינה מוכרת כמדינה. מטה הארגון נמצא באדיס אבבה. מדינות האיחוד פועלות בהדרגה למיסוד של מטבע משותף (המכונה "אפרו") עד שנת 2025, במטרה ליצור גוש כלכלי חזק, בדומה לגוש האירו[1]. היסטוריההיסודות ההיסטוריים של האיחוד האפריקאי מקורם בקונגרס הראשון של מדינות אפריקה לעצמאות, שנערך באקרה, גאנה, בין ה-15 ל-22 באפריל 1958. הוועידה נועדה להכריז על יום אפריקה, אירוע שנתי לציון תנועת השחרור האפריקאי מהקולוניאליזם[2]. אחר כך, ב-25 במאי 1963, הוקם ארגון אחדות אפריקה במטרה לקדם את האחדות והסולידריות של מדינות אפריקה ולשמש קול קולקטיבי ליבשת כולה[3]. הארגון שם דגש גם על סילוק הקולוניאליזם משטחו ויצירת קהילה ליברלית שתעזור לתנועות עצמאיות באפריקה[4]. אולם בפועל עשה הארגון מעט כדי להגן על הזכויות והחירויות של אזרחי אפריקה מפני המנהיגים הפוליטיים שלהם, ולעיתים קרובות כינו[דרושה הבהרה] אותו "מועדון הדיקטטורים". הרעיון של יצירת האיחוד האפריקאי התחדש באמצע שנות ה-90 של המאה ה-20 בהנהגתו של מנהיג לוב מועמר אל-קדאפי. ב-9 בספטמבר 1999 הוציאו ראשי מדינות אפריקה הכרזה משותפת, "הצהרת סירת" (על שם העיר סירת בלוב, שם נערך המפגש) בדבר רצונם להקים ארגון חדש בשם האיחוד האפריקאי על בסיס ארגון אחדות אפריקה. בעקבות ההצהרה נערכו פסגות בלומה (טוגו) בשנת 2000. ובהמשך, בפסגה לוסקה (זמביה), ביולי 2001, התקבל "חוק יסוד האיחוד האפריקאי", ואומצה התוכנית להקמת האיחוד האפריקאי[5]. האיחוד החדש התבסס ברובו על מודל האיחוד האירופאי ביבשת אירופה, השכנה מצפון, אולם ישנם הבדלים משמעותיים רבים בין שני האיחודים. האיחוד האפריקאי החל לפעול בדרבן (דרום אפריקה) ב-9 ביולי 2002 על ידי היושב ראש הראשון שלו תאבו מבקי הדרום אפריקאי. המושב השני של האספה היה במפוטו ב-2003, והמושב השלישי באדיס אבבה ב-6 ביולי 2004. בכל מושב נבחר יושב ראש לכהונה של שנה[6]. ב-19 בינואר 2007 הוקם על ידי מועצת השלום והביטחון של האיחוד האפריקאי AMISOM כוח של האיחוד האפריקאי לשמירת השלום בסומליה (אנ') עם מנדט ראשוני של שישה חודשים. ב-21 בפברואר 2007 אישרה מועצת הביטחון של האו"ם את המנדט של המשימה. אחרי ארבע שנים ועם קרוב ל-10,000 חיילים, הוכרז שכוח האיחוד האפריקאי בסומליה הצליח במשימה של השגת רגיעה בעיר הבירה מוגדישו[7]. אולם בספטמבר 2015 כבש ארגון א־שבאב בסיס צבאי של האיחוד האפריקאי בסומליה[8]. בדצמבר 2008 שליט לוב, קדאפי, נבחר ליושב הראש של האיחוד האפריקאי במקום נשיא טנזניה ג'קאיה קיקווט. קדאפי הצהיר כי הוא מבקש לקדם את חזונו ליצור את "ארצות הברית של אפריקה", למרות התנגדותן של מדינות רבות באיחוד[9]. ב-29 ביולי 2015 ברק אובמה היה נשיא ארצות הברית הראשון אי פעם שנשא דברים מול כנס האיחוד האפריקאי באדיס אבבה. בנאומו הוא עודד את העולם להגביר את הקשרים הכלכליים באמצעות השקעות וסחר עם היבשת, ושיבח את ההתקדמות שנעשתה בחינוך, בתשתיות ובכלכלה. אבל גם מתח ביקורת על חוסר דמוקרטיה ומנהיגים שמסרבים לפרוש, אפליה נגד מיעוטים (כולל להט"בים, קבוצות דתיות ואתניות) ושחיתות. הוא הציע שקידום דמוקרטיזציה וסחר חופשי, יגבירו משמעותית את איכות החיים של האפריקאים[10]. בשנת 2016 הושק על ידי הארגון מרכזי אפריקה לבקרת מחלות ומניעתן. בשנת 2017 החל לפעול אפריפול. בשנת 2017, החל האיחוד האפריקאי בהקמת סוכנות חלל אפריקאית משותפת[11]. ב-1 בינואר 2021 הכריז הארגון על אזור סחר חופשי בין כל מדינות אפריקה (על ההכרזה חתומות כל מדינות היבשת למעט אריתריאה), אולם בעקבות מחסור מהותי בתשתיות הנדרשות ליישם מדיניות סחר חופשי, משמעות ההכרזה היא בעיקר בתחילת שיתוף פעולה לקראת קיום אזור הסחר בפועל בעתיד[12]. המדינות החברות האיחוד האפריקאי מאגד את כל מדינות אפריקה. מרוקו פרשה מארגון אחדות אפריקה בשנת 1985, בתקופה שהאיחוד האפריקאי עדיין לא היה קיים. הסיבה לפרישה הייתה צירוף סהרה המערבית כחברה בארגון בשנת 1982 – למרות טענת מרוקו לבעלות על סהרה המערבית, ולכן, כשהאיחוד החדש הוקם ב-2002, מרוקו נשארה בחוץ. בשנת 2017, מרוקו חזרה לאיחוד.
מדינות משקיפות(*)- בהשעיה/תחת סנקציות. האיחוד וישראלישראל קיבלה מעמד של משקיפה באיחוד זמן קצר אחרי הקמתו, אך הושעתה עקב לחצים מצד שליט לוב באותה תקופה, מועמר קדאפי[14]. ביולי 2016 ראש ממשלת ישראל בנימין נתניהו ונשיא קניה אוהורו קניאטה שוחחו על החזרת ישראל כמשקיפה באיחוד[15], וגם גאנה וטוגו הביעו תמיכה ברעיון[דרוש מקור]. ביולי 2021 הוחזר לישראל מעמד מדינה משקיפה בארגון[14]. מדינות ערביות החברות באיחוד ביקרו בחריפות את הצעד[16], וגם דרום אפריקה, אריתריאה, ניז'ר, ניגריה, וזימבבואה התנגדו לו. בפברואר 2022 הוחלט להקים ועדה שתדון בעניין[17]. פעילותבשנת 2018, האיחוד האפריקאי אימץ הסכם לתנועה חופשית, שעוצב בדומה לאמנת שנגן. מבנה
קישורים חיצוניים
הערות שוליים
|
||||||||||||||||||||||||
