גיל שתייה חוקילמושג גיל השתייה החוקי שתי משמעויות:
מדינות רבות מציבות מגבלות על צריכה ורכישת אלכוהול, באמצעות קביעת גיל מינימום. בחלק מן המדינות יש הבדל בין הגיל שבו מותר להתחיל לצרוך שתייה אלכוהולית לבין הגיל שבו מותר לקנות אלכוהול. כעניין פרקטי, מרבית החוקים אוכפים את שתיית האלכוהול במקומות ציבוריים, בעוד שצריכת אלכוהול באופן פרטי נאכפת במידה פחותה. ישנן מדינת שבהן הגבלת הגיל שבו מותר לקנות משקאות חריפים משתנה לפי אחוזי האלכוהול שהמשקה מכיל (קרי, בגיל כלשהו מותר לרכוש בירה ויין המכילים שיעור אלכוהול נמוך, אך לא ניתן לרכוש וודקה או ויסקי, שמכילים שיעור אלכוהול גבוה יותר). במדינות מסוימות מקום השתייה (פאב, למשל) עשוי להשפיע על גיל הצריכה החוקי. אנגליה היא המדינה היחידה אשר קיים בה חוק לגיל מינימום לשתייה באופן פרטי. במדינות רבות אחרות, מותר לקטין לשתות משקאות אלכוהוליים, אך רשויות האכיפה מוסמכות להחרים את המשקאות במידת הצורך (למשל, התפרעות או אלימות). במדינות אחרות, לעומת זאת, קטינים אינם רשאים לרכוש או לצרוך אלכוהול ואף חל איסור כללי למכור או להגיש משקאות אלכוהוליים לקטינים. מספר מדינות מוסלמיות אוסרות על מוסלמים, ואף על אלו שאינם מוסלמים, לשתות אלכוהול בכל גיל שהוא. בישראל 193א לחוק העונשין אוסר למכור או להגיש משקה אלכוהולי לקטין במקום ציבורי. חוק המאבק בתופעת השכרות מתיר לשוטר להשמיד אלכוהול שקטין מתכוון לשתות במקום ציבורי שלא בנוכחות האחראי החוקי על הקטין. מדינותהרשימה להלן מציגה את הגיל שבו מותר באופן חוקי לצרוך ולקנות בהן משקאות אלכוהוליים במדינות שונות. ראו גםקישורים חיצוניים
|